רבע מההנהלה כבר בארה"ב: פרדוקס ההייטק הישראלי | תמונת מצב

תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להוכיח חוסן פנומנלי וקובעת שיאים חדשים, אך מתחת לפני השטח מתחוללים שינויים מבניים שעשויים לשנות את פניה של "אומת הסטארט-אפ". דוח מצב ההייטק לשנת 2026 של רשות החדשנות, המתפרסם היום (ראשון), מציג זינוק של 8.2% בתוצר ההייטק (שהגיע ל-352 מיליארד שקלים) ועלייה של 30% בגיוסי ההון שעמדו על כמעט 15 מיליארד דולר. יחד עם שנת שיא באקזיטים (84 מיליארד דולר, כולל עסקאות ענק כמו וויז וסייברארק), ההייטק הישראלי ביסס את מעמדו כהאב הטכנולוגי הרביעי בגודלו בעולם.

אולם, לצד המספרים המרשימים, הדוח מדליק נורות אזהרה מהבהבות ומצביע על מגמות מדאיגות, ביניהן ירידה ראשונה מזה עשור במספר עובדי המחקר והפיתוח (מו"פ) בארץ, העמקת זליגת הפעילות לחו"ל, ועלייה משמעותית בבקשות לרילוקיישן.

לא רק אנשי מכירות

אחת המגמות המטרידות ביותר בדוח נוגעת לאופי זליגת הפעילות של החברות הישראליות לחו"ל. אם בעבר המעבר מעבר לים התרכז בעיקר באנשי שיווק ומכירות - מהלך טבעי שנועד לקרב את המוצר לשווקי היעד - הרי שכעת השינוי עמוק ומערכתי בהרבה.

לפי נתוני הרשות, נכון למרץ 2026 רק 62% מעובדי החברות הישראליות הפרטיות מועסקים בפועל בישראל, לעומת 69% בשנת 2019. עיקר הגידול בהעסקה מעבר לים נרשם בארה"ב, והוא כולל לראשונה ירידה של כ-9.6% בחלקם של המנהלים הבכירים המועסקים בישראל. המשמעות היא כי מוקדי הניהול, הפיתוח הטכנולוגי וקבלת ההחלטות האסטרטגיות מתחילים לצאת מגבולות המדינה, תהליך שלטווח ארוך עלול לשחוק את היתרון היחסי של האקוסיסטם המקומי.

נתוני הדוח חושפים את ממדי "בריחת המוחות" הניהולית והטכנולוגית. כיום, כ-23% מכלל המנהלים הבכירים של חברות ישראליות פרטיות כבר ממוקמים פיזית בארה"ב, בעוד שבישראל נותרו 65% בלבד - מגמה המעידה ישירות על העתקת מוקדי הניהול וקבלת ההחלטות מחוץ לישראל. במקביל, משרות הפיתוח שיוצאות מישראל זולגות בעיקר למזרח אירופה משיקולי עלויות כוח אדם, ולארה"ב.

האם ה-AI כבר כאן?

נתון מפתיע נוסף מראה כי בעוד תוצר ההייטק רשם צמיחה מרשימה והיה אחראי למחצית מצמיחת התמ"ג של מדינת ישראל כולה, הוא עשה זאת כמעט ללא גידול במצבת כוח האדם. מספר המועסקים הכללי בענף עלה ב-2.5% בלבד (לעומת ממוצע של 6% בעשור האחרון), ולראשונה נרשמה ירידה ריאלית של כ-3,500 משרות מו"פ בישראל.

במקביל לירידה באנשי הפיתוח, נרשם זינוק של עובדים בתפקידי מוצר (שהגיעו ל-24% מהענף). ברשות החדשנות מעריכים כי ייתכן ומדובר בסנונית הראשונה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) בשוק התעסוקה: כלי פיתוח מתקדמים מבוססי AI מאפשרים כיום לחברות להאיץ את תהליכי הפיתוח ולעשות הרבה יותר - עם פחות ידיים עובדות.

לצד השינויים המבניים הללו, הדוח מציג קשר מובהק בין אירועים פוליטיים וביטחוניים לבין עזיבת עובדים לטווח ארוך. בחודשי הקיץ של 2023, בעקבות ההכרזה על הרפורמה המשפטית, נרשם זינוק של 42% בממוצע עובדי ההייטק העוזבים בחודש. באוקטובר, עם פרוץ המלחמה, חל זינוק חריג וחד-פעמי של 1,207 עוזבים בחודש בודד. בקיץ 2024 נרשמה עלייה נוספת של 14% במספר העוזבים לטווח ארוך.

יתרה מכך, הדוח מספק הצצה אקטואלית להשפעות מבצע "שאגת ארי", אשר הובילה לירידה מיידית במספר המשרות הפנויות בשירותי ההייטק. מסקר נלווה עולה כי 35% מהחברות דיווחו על פגיעה משמעותית בפעילותן השוטפת עקב מגבלות על טיסות בינלאומיות, המונעות מפגשים חיוניים עם לקוחות ומשקיעים בחו"ל.

הדוח מציג לראשונה סימולציה ברורה שממחישה את הרגישות המבנית של הענף לשער הדולר. מאחר שרוב החברות מגייסות הון במטבע חוץ אך משלמות משכורות והוצאות בשקלים, לחוזקו של השקל יש השפעה ישירה על רווחיותן. לפי הדוח, ירידה בשער הדולר לרמה של 3.45 שקלים מתורגמת באופן מיידי להפסד של כ-21 מיליארד שקלים בתוצר ההייטק (כ-1.1% מהתוצר במשק כולו). לחץ כלכלי זה מהווה מניע מרכזי נוסף עבור חברות להעביר חלקים נרחבים מפעילותן למדינות שבהן עלויות התפעול יציבות או נמוכות יותר.

בנוסף למלכודת המטבע, מתפתח באקוסיסטם משבר מימון מקומי מאתגר. בעוד שסך הגיוסים הכללי מציג עלייה, קרנות הון הסיכון הישראליות עצמן מתכווצות, וגודלה של קרן ישראלית ממוצעת נשחק בשליש - מכ-90 מיליון דולר בשנים 2016-2022 לכ-60 מיליון דולר בלבד בשנים האחרונות. במקביל, מעורבותם של משקיעים פרטיים בסבבי גיוס צנחה לשפל של 31% ב-2025 (לעומת יציבות היסטורית של 40%-50%.

כבר לא רק סייבר ותוכנה

לצד האתגרים המאקרו-כלכליים, הדוח חושף נקודת אור חיובית מאוד בכל הנוגע לגיוון מנועי הצמיחה הטכנולוגיים של ישראל. בעוד ששירותי התוכנה והסייבר עדיין מחזיקים בנתח דומיננטי (69% מהתוצר), שנת 2025 סימנה תפנית חדה לטובת עולמות הדיפטק והחומרה.

ענפי החומרה (מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי) הוסיפו לתוצר כ-16 מיליארד שקלים בתוך שנה אחת בלבד - זינוק דרמטי בהשוואה לשנים קדמות. במקביל, נרשמה עלייה משמעותית בהקמת חברות ובגיוסי הון בתחומי הביטחון הטכנולוגי, תעשיית החלל, מחשוב קוונטי ותשתיות בינה מלאכותית, שריכזו כ-35% מכלל ההשקעות.

עם זאת, הדוח מדגיש כי הזינוק בסקטור ה-AI והתוכנה הארגונית בשנת 2025 הושפע בצורה דרמטית מגיוס חריג בודד בגובה שני מיליארד דולר של חברת Safe Superintelligence (SSI). לא עסקת ענק זו, נתח השוק של סקטור התוכנה הארגונית היה צונח מ-26.5% ל-16% בלבד, וסקטור הסייבר היה נותר המוביל הבלתי מעורער של התעשייה עם כ-30% מכלל ההשקעות.

מגמות אלו מציפות את "פרדוקס כשל השוק" והפערים המתרחבים בין המגזר הפרטי למדינתי. בזמן שהשוק הפרטי מפנה כ-28.4% מההון שלו לחברות סייבר בשלבים מוקדמים, רשות החדשנות כמעט ואינה משקיעה בסקטור זה (פחות מ-0.3% מהשקעותיה). מנגד, במקומות שבהם קיימת זמינות הון נמוכה וסיכון טכנולוגי ממושך, המדינה נאלצת להיכנס מתחת לאלונקה. תחומי המכשור הרפואי, הייצור המתקדם והבריאות הדיגיטלית מרכזים לא פחות מ-51% מכלל השקעות רשות החדשנות בשלבים מוקדמים, זאת בהשוואה ל-12% בלבד שמפנה אליהם המגזר הפרטי.

"הייטק בצומת דרכים"

"הנתונים בדוח מראים שההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה, אך גם מציבים מראה מול האתגרים האמיתיים", מסכם מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. "מצד אחד, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך ולמשוך השקעות. מצד שני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה. זו אולי לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אך לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שלנו. האתגר הגדול הוא לוודא שהחדשנות תמשיך לייצר ערך, מקומות עבודה וצמיחה כאן בישראל".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, הוסיפה: "בתקופה של אתגרים ביטחוניים וכלכליים, החדשנות הישראלית היא נכס לאומי בעל משמעות עמוקה לחוסנה של המדינה. תפקידנו הוא להמשיך וליצור את התנאים שיבטיחו את היתרון הטכנולוגי שלנו גם בעשורים הבאים".