כשמטוסים אמריקניים בלתי מאוישים החלו לרשום הישגים משמעותיים בשמי איראן, בכירי חברת SpaceX הגיעו למסקנה עסקית מתבקשת: הפנטגון צריך לשלם הרבה יותר על האינטרנט הלווייני שלהם. מסמכים פנימיים של הפנטגון שנחשפו היום (שלישי) בסוכנות הידיעות רויטרס, לצד עדויות של חמישה מקורות המעורים בפרטים, מתגלה עימות חריף ומתמשך מאחורי הקלעים בין משרד ההגנה האמריקני לבין חברתו של אילון מאסק.
במרכז העימות: דרישה של SpaceX להקפיץ פי חמישה את עלויות החיבור של רחפני התקיפה לרשת Starshield - הגרסה הצבאית והמאובטחת של רשת Starlink האזרחית.
לפי הדיווחים, שבועות ספורים לאחר שארה"ב פתחה במערכת ההפצצות באיראן ב-28 בפברואר, התייצבו נציגי SpaceX בפני אנשי הפנטגון וטענו כי הצבא משלם תעריף "יבשתי" רגיל של כ-5,000 דולר בחודש לטרמינל, בעוד שבפועל הרחפנים עושים שימוש בחבילה השונה לחלוטין - חבילת תעופה שעלותה קרובה ל-25 אלף דולר בחודש.
מנוי חודשי יוקרתי עבור רחפן שמתפוצץ תוך דקות
הוויכוח הטכנולוגי-כלכלי התמקד ברחפני הקמיקזה מדגם LUCAS - דגם אמריקני זול יחסית, המקביל לכטב"מי השאהד האיראניים, המסוגל לחוג מעל מטרת יעד במשך שעות ואז לצלול ולהתפוצץ עליה.
בפנטגון זעמו על דרישת התשלום. הגנרלים טענו כי תג המחיר המטורף מיועד למטוסי נוסעים או מטוסי קרב מאוישים שטסים לאורך זמן, ולא לרחפני התאבדות חד-פעמיים שעושים שימוש ברשת הלוויינית למשך דקות או שעות ספורות בלבד לפני שהם מושמדים כליל.
אלא שלפנטגון, שהיה מצוי בעיצומה של הסלמה צבאית ואילץ את כוחותיו להסתמך על הרשת של מאסק לצורך ניווט מדויק והעברת וידאו בזמן אמת, לא הייתה ברירה. הממשל האמריקני נכנע ואישר את העלאת המחירים, מה שהקפיץ כמעט פי שניים את עלותו הכוללת של כל רחפן LUCAS בודד (שמחירו המקורי עמד על כ-30 אךף דולר לפני עלויות התקשורת).
"ל-SpaceX יש את ממשל ארה"ב במקום שבו היא רוצה אותה", הסביר קלייטון סוופ, עמית בכיר במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) לרויטרס. "בניגוד לקבלני ביטחון מסורתיים כמו לוקהיד מרטין או בואינג, שתלויים לחלוטין בתקציבי הביטחון, ל-SpaceX יש שוק אזרחי ומסחרי עצום. הממשל האמריקני מהווה רק כ-20% מההכנסות שלה, ולכן למאסק יש כוח מיקוח אדיר מול הביטחון הלאומי".
חצי מיליארד דולר בשביל לעקוף את חסימות הרשת באיראן
החזזית השנייה בעימות בין הצדדים נוגעת דווקא לניסיון לסייע לאזרחי איראן. בעקבות המהומות במדינה, הממשל האמריקני השמיץ והבריח לאיראן יור מ-6,000 מסופים אזרחיים של Starlink כדי לאפשר לאזרחים גישה לאינטרנט חופשי תחת פני החסימות של השלטון. אלא שהמשטר האיראני החל להחרים את המכשירים ולהפעיל מערכות שיבוש אגרסיביות בערים המרכזיות.
כדי לעקוף את החסימות, פנה הפנטגון ל-SpaceX בבקשה להפעיל את טכנולוגיית ה-Direct-to-Cell החדשה שלה - מערכת המאפשרת ללוויינים לשדר ישירות למכשירים סלולריים רגילים על הקרקע בתדר 5G, ללא צורך בצלחת לוויין או טרמינל פיזי.
התגובה של SpaceX הכתה את בכירי משרד ההגנה בתדהמה: החברה דרשה סכום חד-פעמי של 500 מיליון דולר רק כדי להרים את השירות באזור, לצד דמי הפעלה חודשיים קבועים של 100 מיליון דולר. נכון לרגע זה, לא ברור האם הפנטגון הסכים לבלוע גם את הצפרדע הפיננסית הזו.
האם ההנפקה מסבירה את חזירות המחירים?
התזמון של העלאת המחירים האגרסיבית הזו אינו מקרי. חברת SpaceX נערכת בימים אלו להגיש באופן חסוי תשקיף לקראת ההנפקה הראשונית לציבור (IPO) של רשת Starlink, המתוכננת לחודש הבא. בשוק מעריכים כי מדובר בהנפקה שעשויה להיות הגדולה ביותר בהיסטוריה, כשהחברה מכוונת לשווי שוק דמיוני של טריליון דולר ומטרתה לגייס לפחות 60 מיליארד דולר.
כדי להציג למשקיעים בוול סטריט שורת רווח מפלצתית וצמיחה מהירה (לאחר ש-Starlink כבר הניבה הכנסות של 11.4 מיליארד דולר ב-2025), מאסק וצוותו מבינים שהלקוח השבוי והעשיר ביותר שלהם הוא הפנטגון.
למרות הזעם של פקידי הממשל ובכירים כמו סגנית שר ההגנה, סטיב פיינברג, לפנטגון אין חלופה אמיתית. רשת הלוויינים של SpaceX מונה כיום כעשרת אלפים לוויינים פעילים, המהווים יותר מ-60% מכלל הלוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO). רשתות מתחרות כמו OneWeb או פרויקט קויפר של אמזון עדיין נמצאות בחיתוליהן ולא מסוגלות לספק כיסוי גלובלי או צבאי מאובטח ברמה דומה.
ברקע האפשרות לחידוש המלחמה: חתונות המוניות בטהרן // מתוך X
המקרה הנוכחי מחדד את הסכנה המוכרת של הסתמכות היתר של צבא ארה"ב על גחמותיו של איש אחד. אחרי שמאסק כיבה את Starlink באזורים מסוימים באוקראינה ובכך שיבש מתקפת נגד, ואחרי שקריסת רשת זמנית בקיץ האחרון השאירה סירות צבאיות אוטונומיות של חיל הים האמריקני כשהן צפות חסרות אונים באוקיינוס - כעת מתברר שכאשר מדובר בכסף גדול, מאסק לא יהסס לעצור את המלחמה כדי לבקש תוספת תשלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו