רעידת אדמה בצמרת הבינה המלאכותית: מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הודה הבוקר (שלישי) בראיון וירטואלי בוועידת הבנק המרכזי של אוסטרליה (CBA) כי התחזיות הקודרות שלו ושל החברה לגבי חיסול המוני של משרות צווארון לבן היו מוטעות. "אני שמח מאוד לגלות שטעיתי בזה", סיפר. "חשבתי שלשלב זה כבר תהיה השפעה הרבה יותר דרמטית על מחיקת משרות של עובדי קצה בצווארון הלבן, ממה שקרה בפועל".
סם אלטמן: "ל-AI יש את היכולת לשפר כל אספקט בחיינו, אבל ישנן סכנות" // רויטרס
אלטמן הסביר כי בעוד שהתחזיות הטכנולוגיות של החברה מאז השקת ChatGPT ב-2022 היו "מדויקות פחות או יותר", התחזיות החברתיות והכלכליות שלהם היו "שגויות לחלוטין".
לדבריו, הוא הבין שישנו רכיב אנושי אינטראקטיבי במשרות רבות שפשוט אינו ניתן להחלפה. הוא אף שיתף כי ניסה להשתמש ב-AI כדי לענות במקומו להודעות במייל ובסלאק תחת המיתוג "ה-AI של סם", אך חזר בו במהירות.
"זה גרם לי להבין כמה לאנשים אכפת מהאינטראקציה האנושית האמיתית. המחשבה על 'אפוקליפסיית משרות' הגלובלית שחלק מהחברות בתחום מדברות עליה - פשוט לא תתרחש".
ההצהרה המפויסת של אלטמן מגיעה בעיתוי פיננסי רגיש במיוחד. לפי דיווחים, OpenAI מתכננת להגיש בשבועות הקרובים תשקיף חסוי להנפקה ראשונית לציבור (IPO) בוול סטריט, כשהיא מכוונת לשווי שוק חסר תקדים של טריליון דולר וגיוס של לפחות 60 מיליארד דולר.
הניסיון להרגיע את השווקים ואת הרגולטורים לגבי ההשלכות החברתיות של הטכנולוגיה, נתפס בשוק כמהלך מחושב שנועד להכשיר את הקרקע להנפקת הענק.
"אנחנו פועלים תחת לחצים מעוותים"
אלא שלא כולם שותפים לאופטימיות של אלטמן. במקביל להצהרות בסידני, התרחש בוותיקן אירוע חסר תקדים: השקת האנציקליקה (מכתב האפיפיור) הרשמית הראשונה של האפיפיור ליאו ה-14 המוקדשת כולה לסכנות המוסריות של ה-AI. מי שייצג את עמק הסיליקון באירוע הדתי היה כריסטופר אולה, מייסד שותף של חברת אנתרופיק (המפתחת של קלוד) ויריבו של אלטמן.
תזכורת: אולה ושותפיו פרשו מ-OpenAI ב-2021 בדיוק בגלל חילוקי דעות מול אלטמן, לאחר שטענו כי החברה "דוחפת קדימה מהר מדי", בצורה "מסחרית ומסוכנת", תוך "הפקרת הבטיחות". אולה התייחס במרומז לריצה של אלטמן אחר ההון (השותפות עם מיקרוסופט) וציין כי המבנה התאגידי של המרוץ הזה כופה על החברות חובה חוקית כלפי בעלי המניות שמאלצת אותן לגייס מיליארדים ולהיות במקום הראשון או השני - או פשוט להימחק.
על במת הוותיקן, הציג אולה עמדה הפוכה לחלוטין מזו של אלטמן: "ישנה סכנה ממשית שבינה מלאכותית תחליף כוח אדם אנושי בקנה מידה עצום, ואם זה יקרה - תמיכה במפוטרים תהיה ציווי מוסרי בעל פרופורציות היסטוריות".
אולה אף קרא לפיקוח דחוף של מנהיגי דת, ממשלות והחברה האזרחית, והודה בכנות נדירה: "כל מעבדת AI הפועלת בחזית המדע נמצאת תחת מערכת של תמריצים, אילוצים גאופוליטיים ולחצים מסחריים שמתנגשים לפעמים עם עשיית הדבר הנכון. גם חוקרים עם כוונות טובות מושפעים מהכוחות הללו. אסור להשאיר את פיתוח ה-AI רק בידי חברות הטכנולוגיה".
שתי תפיסות עולם, מלחמה אחת
הפער שנחשף בתוך פחות מ-24 שעות מציג את קו השבר העמוק ביותר של עמק הסיליקון. הגישה של OpenAI ממוקדת שוק, דוחפת להנפקת טריליון דולר, ומרגיעה את הציבור כי "הכול יהיה בסדר" ושוק העבודה לא ייפגע, בניסיון למנוע רגולציה חונקת. זאת בעוד הגישה של אנתרופיק ממוקדת בטיחות, מחפשת בריתות מוסריות עם מוסדות כמו הכנסייה הקתולית, ומזהירה כי הלחץ הכלכלי משחית את היכולת של החברות להגן על האנושות.
בעוד אנתרופיק ממשיכה להתנגח עם הממשל האמריקני ומתעקשת על הגבלות מחמירות המונעות שימוש במודלים שלה לצרכים צבאיים, מעקב המונים ולוחמה אוטונומית, אלטמן מנסה להוכיח שהבינה המלאכותית היא בסך הכל עוזר אישי מתקדם.
מי מהשניים צודק? התשובה לשאלה הזו תכריע לא רק את עתיד ההנפקה של OpenAI, אלא את עתידו של שוק התעסוקה העולמי כולו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו