עושים את זה בסתר: ככה הישראלים מנהלים את המיליונים מהאקזיט

ההייטק הישראלי מייצר בשנים האחרונות לא רק חברות ענק, אלא גם דור חדש של מתעשרים. אקזיטים, הנפקות, סבבי סקנדרי ועליות חדות במניות של חברות טכנולוגיה מייצרים מדי שנה מאות ולעיתים אלפי ישראלים שמוצאים את עצמם לפתע עם כמה מיליוני דולרים בחשבון הבנק, ולעיתים הרבה יותר. עבור רבים מהם מדובר במפגש ראשון עם הון משמעותי, כזה שמשנה לא רק את מצב החשבון, אלא גם את האופן שבו הם חושבים על כסף, סיכון, משפחה והעתיד.

הגל הזה הפך את אנשי ההייטק לאחת הקבוצות המרכזיות והמבוקשות ביותר בעולם ניהול העושר בישראל. סביבם צמחה בשנים האחרונות תעשייה שלמה של משרדים לניהול הון משפחתי ("פמילי אופיס"), בנקאות פרטית, יועצי השקעות, מומחי מס, קרנות אלטרנטיביות ופלטפורמות טכנולוגיות לניהול עושר (wealth-tech). בשיחות עם בכירים בתעשיית ניהול ההון ניסינו להבין מי הוא "מתעשר ההייטק" הישראלי, במה הוא שונה ממתעשרים אחרים, ומה הוא באמת עושה עם הכסף.

"מעמד הביניים" של המתעשרים

"הקטגוריה שצומחת הכי מהר היא לא של מאות מיליוני הדולרים, אלא של אנשים צעירים שנפגשים בפעם הראשונה עם כמה מיליוני דולרים", אומר דני צוקרמן, מנהל שותף בבית השקעות אלטרנטיביות iFunds של אלטשולר שחם. לדבריו, דווקא שכבת "מתעשרי הביניים" של ההייטק - עובדים ומנהלים שקיבלו מיליוני דולרים ממניות, אקזיט או סקנדרי - היא זו שמעצבת כיום את עולם ניהול העושר המקומי.

לדברי צוקרמן, "אם לפני עשור היו בישראל אולי 20 פמילי אופיס, היום יש כבר מאות", תופעה שלדבריו קשורה ישירות לגידול במספר המתעשרים החדשים מההייטק. "הגידול במספר המתעשרים בישראל משך לכאן הרבה גופים בינלאומיים שמנהלים 'עושר'", הוא אומר. "ישראל הפכה לאבן שואבת לגיוס הון לעולם העושר".

לא נוהגים בפרארי

המתעשרים החדשים אינם דומים בהכרח לדימוי הקלאסי של אנשי הון ראוותניים. להפך. "אין לי אף לקוח שנוסע בפרארי", אומר דרור קרני, מנכ"ל "קרני פמילי אופיס". "הם יקנו אומגה ולא רולקס. רכב אחד מתחת למנקר עיניים". לדבריו, רוב המתעשרים הם בני 40-50, אנשים משכילים ומנוסים שהגיעו להצלחה דרך עבודה ממושכת בחברות טכנולוגיה. "הם לא סתם הפכו להיות מיליונרים", הוא אומר. "הם למדו באוניברסיטאות והיו חלק מחברה מצליחה. הם רציונליים ואחראיים".

קרני מספר כי תעשיית ניהול ההון כבר יודעת לזהות היטב את מוקדי ההתעשרות החדשים. "כולם בתעשייה שלנו יודעים באיזו חברה ומתי יש אירוע של התעשרות כמו אקזיט, סקנדרי או מימוש", הוא אומר. "זה לרוב עשרות ומאות אנשים בחברה אחת שעוברים את ההתעשרות ביחד".

רבים מלקוחות קרני פמילי אופיס מגיעים מאנבידיה ישראל, שיצרה גל גדול של מאות מתעשרים בעקבות רכישת מלאנוקס בשנת 2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר. לאורך השנים נרקמו קשרים הדוקים בין המשרד לבין קבוצה גדולה של עובדי החברה. חלק גדול מהפעילות, הוא מסביר, מבוסס בכלל על קשרים חברתיים בתוך ההייטק עצמו. "הרבה בהייטק פועלים בקבוצות, דברים עוברים מפה לאוזן", הוא אומר. "מספיק להתחיל ממספר אנשים בחברה כדי להגיע לעוד אנשים בחברה".

אלא שגם עבור אנשים אנליטיים ומחושבים, המעבר לחיים עם הון משמעותי אינו תמיד פשוט. "ברגע שאתה מתעשר - זה דור ראשון אנשים שפוגשים כסף פעם ראשונה", אומר ג'וזף וולף מנכ"ל EFG Wealth Managment ישראל. "השאלה איך אתה מתייחס לכסף ואיך אתה עושה את השילוב הנכון בין החיים שהיו לך לחיים שיהיו לך".

אוהבים יותר סיכונים

לדבריו, עולם ניהול ההון עוסק לא מעט בפסיכולוגיה. "יש לנו שאלון סיכון שמסייע להבין איך המשקיע מתייחס לתזוזות בשוק ולתנודתיות", הוא אומר. "יש סיפורים של אנשים שאומרים שזה לא אכפת להם, ואז יש חודש של תנודתיות גבוהה והם נבהלים והולכים לאפיקים יותר סולידיים". וולף מוסיף כי אנשי הייטק נוטים להיות בעלי סבילות סיכון גבוהה יחסית. "עבודה בסטארט-אפ היא רמת סיכון גבוהה", הוא אומר. "זה יותר מסוכן מלעבוד במקומות סולידיים".

ובכל זאת, אנשי הייטק נוטים להיות אוהבי סיכון יותר מהמשקיע הממוצע. צוקרמן מעריך כי כ-20% ממשקיעי ההייטק הם בעלי תיאבון סיכון גבוה במיוחד - כמעט כפול מהשיעור בקרב אוכלוסיית המתעשרים הכללית. "לרבים מהם יש 'כיס צדי' להשקעות הרפתקניות", הוא אומר. "השקעה בסטארט-אפ של חבר וכדומה. זה קיים באחוז גבוה יחסית בקרב הקבוצה הזו של מתעשרי הביניים מההייטק".

לדבריו, מדובר בהרבה מעבר לרצון להשיג תשואה. "זה הרי תחום העניין שלהם. זה מעניין אותם אינטלקטואלית, וזה חלק מהמילייה שלהם".

כל הביצים במניה אחת

לצד זאת, כמעט כל המרואיינים מדגישים כי רוב הלקוחות דווקא מחפשים יציבות ושימור הון. אחרי שנים של סיכון גבוה בעולם הסטארט-אפים, רבים מהם מתחילים לחשוב אחרת ברגע שהכסף הופך ממשי. "רוב האנשים מחפשים לשמור על ההון שלהם ולשמר אותו ומנהלים תיקים מאוזנים", אומר צוקרמן.

אחת ההחלטות הראשונות שמעסיקות רבים מהמתעשרים היא מה לעשות עם מניות החברה שדרכה התעשרו. "זה לא בריא שתיק ההשקעות יכלול מרכיב כל כך משמעותי של מניה אחת", אומר עודד שטרנברג, מנכ"ל ומייסד פרופאונד בית השקעות. "זו טעות שרבים עושים, כי הם מקבלים את האקזיט במניה אחת והם מרגישים קשורים לחברה".

לדבריו, תהליך ניהול ההון מתחיל כמעט תמיד בשאלות בסיסיות: כמה כסף להחזיק בשקל וכמה בדולר, כמה להשאיר נזיל, כמה להפנות לנדל"ן, ואיזה חלק מההון להשקיע לטווח ארוך או בין-דורי. "צריך לקבוע בנצ’מרק מראש איך אני בוחן את התוצאות של אפיקי ההשקעה", הוא אומר.

דירות ותכנון בין-דורי

הדולר הפך בשנים האחרונות לנושא מרכזי במיוחד בקרב מתעשרי ההייטק. רבים מהם קיבלו את כספם בדולרים, אך חיים ומוציאים בשקלים. "אנשים מקבלים את האקזיט שלהם בדולרים, אז הם מחפשים פתרונות לפיחות בדולר ולפיזור סיכון", אומר וולף.

במקביל, חלק גדל מההון זורם להשקעות אלטרנטיביות - תחום שצמח במהירות בעולם בעשורים האחרונים. מדובר בהשקעות שאינן נסחרות בבורסה, כמו קרנות הון פרטי, נדל"ן פרטי ופרויקטים. "קרנות הון פרטיות גייסו בעבר בעיקר מגופים מוסדיים, אבל בעשור האחרון התרחשה אבולוציה והן מגייסות יותר ויותר ממתעשרים", אומר צוקרמן.

לדבריו, פתיחת הדלת למשקיעי עושר פרטיים היא אחד המנועים המרכזיים מאחורי התרחבות התחום. "מוצרי השקעה אלטרנטיביים הם למעשה כל מה שלא נסחר בבורסה", הוא אומר. "זה עולם שב-20 השנים האחרונות גדל בצורה מאוד מהירה, בין היתר משום שלאורך זמן הוא הצליח לייצר תשואות גבוהות יחסית לצד תנודתיות נמוכה יותר".

מאחורי הקלעים, התחרות על אותם מתעשרים הפכה אינטנסיבית במיוחד. "לכל לקוח פוטנציאלי מגיעות עשרות פניות", אומר שטרנברג. "יש תעשייה שלמה שפונה אל הקהל הזה". קרני מתאר כיצד סביב כל אירוע התעשרות נוצר כמעט "מרוץ" של גופים פיננסיים. "זה מייצר סביבם הרבה תחרות מצד פמילי אופיס, מנהלי הסדר וחברות נדל"ן". הוא אומר.

ולצד ניהול ההווה, יותר ויותר מתעשרי הייטק מתחילים לחשוב גם על העתיד הרחוק - ולעיתים מוקדם מהצפוי. "חלק מההון שלך אתה בטוח לא תוציא על עצמך". אומר שטרנברג. "זה הון שיכול לעבור כמה דורות קדימה עם תכנון נכון".

גם וולף מדגיש את חשיבות החשיבה לטווח ארוך. "גם מישהו בן 35 צריך לחשוב על הילדים שלו", הוא אומר. "יש טריליוני דולרים שהולכים מדור לדור".

תכנון בין-דורי, נאמנויות, מס ירושה ופיזור בינלאומי - מושגים שפעם היו מזוהים בעיקר עם משפחות הון ותיקות - הופכים כיום לחלק מהשיח גם אצל בני 35 או 40 שעשו אקזיט ראשון. במובן הזה, נדמה שמתעשרי ההייטק בישראל אינם רק קבוצה חדשה של מיליונרים, אלא דור חדש של ישראלים שלומדים בזמן אמת איך נראים חיים עם הון.