ישראל מחזיקה במפתח לבעיה הגדולה ביותר של המערב

בשעה שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הגיע לבייג'ינג לפסגה טעונה עם נשיא סין שי ג'ינפינג, הוא הגיע כנציג המעצמה החזקה בעולם: המדינה שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית, מחזיקה בחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, בצבא החזק ביותר ובצי הגדול ביותר.

על פניו, טראמפ הגיע לבייג'ינג מעמדת מיקוח חזקה, בניסיון להשיג יתרון במאבקי הסחר והטכנולוגיה מול סין. אך מאחורי העוצמה הזאת מסתתרת נקודת תורפה אסטרטגית אחת, שמגבילה מאוד את כוח המיקוח של ארה"ב והמערב: התלות במינרלים קריטיים ובמתכות נדירות שסין שולטת במידה רבה בשרשרת האספקה שלהן.

ליתיום, קובלט, ניקל, נחושת ויסודות אדמה נדירים הפכו בשנים האחרונות למשאבים אסטרטגיים מהחשובים בעולם. הם חיוניים לסוללות, לשבבים, למרכזי נתונים, לרשתות חשמל, למערכות AI, לפאנלים סולאריים, לטורבינות רוח, למערכות ביטחוניות מתקדמות ולתעשיות ייצור עתירות טכנולוגיה.

מאחורי הכלכלה הדיגיטלית של 2026 מסתתרת למעשה שכבה פיזית מאוד של מכרות, מתכות, מפעלי זיקוק ושרשראות אספקה.

על רקע זה, במערב הולכת ומתחזקת ההבנה שהדרך להתמודד עם היתרון הסיני אינה רק לפתוח עוד מכרות, אלא לפתח טכנולוגיות חדשות שיהפכו את התעשייה הזאת ליעילה, נקייה וכלכלית יותר. ובנקודה הזאת, לישראל עשוי להיות תפקיד משמעותי.

מונופול סיני שהתבסס במשך עשורים - בעידוד המערב

השליטה הסינית בתחום לא נוצרה במקרה. במשך עשרות שנים המערב העביר למזרח תעשיות כרייה, עיבוד וזיקוק שנחשבו מזהמות, עתירות אנרגיה ובעלות רווחיות נמוכה יחסית. סין, מצדה, בנתה בסבלנות שרשרת ערך מלאה - מכרייה דרך זיקוק ועד ייצור מגנטים, סוללות וחומרי גלם לתעשיות מתקדמות.

"הסינים השתלטו על כל תהליכי האספקה בתחום הזה, למעשה בתמיכת המדינות המערביות, שעכשיו התעוררו", אומר גיל ברנע, יזם ב- NetZero Tech Ventures, גוף העוסק בהקמה וקידום של סטארטאפים בתחומי האקלים, האנרגיה והחומרים המתקדמים. "היום ארה"ב הצליחה להגיע לעצמאות אנרגטית - אבל אין לה עצמאות מינרלית".

גם הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה הפועל תחת HiCenter Ventures - חממת חדשנות המתמקדת בטכנולוגיות ימיות, אנרגיה ותשתיות - רואה שינוי תפיסתי עמוק.

"בעבר התייחסו למינרלים קריטיים כסחורה תעשייתית. היום מתייחסים אליהם כנכס אסטרטגי", היא אומרת. "כל העולם המערבי התעורר לנוכח השליטה הסינית לא רק במשאבים, אלא גם בתהליכי העיבוד והזיקוק". לדבריה, היתרון הסיני נבנה גם בגלל פערי עלויות ורגולציה. "בסין נהנו במשך שנים מכוח עבודה זול, סובסידיות ורגולציה סביבתית פחות מחמירה. זה יצר להם יתרון של עשרות שנים".

יעל וייס זילברמן, סמנכ"לית הפיתוח העסקי ב- NetZero Tech Ventures, מוסיפה כי "יש כאן שני אתגרים מרכזיים: עלויות וסביבה. הקמת מתקני עיבוד וזיקוק דורשת השקעות עתק של מאות מיליוני דולרים, ובמקביל מדובר בתעשיות מזהמות מאוד, עם שימוש בחומצות ובחום גבוה. זו בדיוק הסיבה שהתעשייה עברה מהמ מערב למזרח - ולהחזיר אותה מחייב חדשנות שתפתור את שתי הבעיות יחד".

בלי נחושת - אין AI

המעבר לרכב חשמלי היה אחת מנקודות המפנה שהמחישו למערב עד כמה התלות הזאת עמוקה. סוללות לרכב חשמלי תלויות בליתיום, קובלט, ניקל וגרפיט, בעוד שמנועים ומערכות הנעה מבוססים על מגנטים המכילים יסודות נדירים. בחודשים האחרונים הפכה הסוגיה הזאת ממושג גיאולוגי לנושא בוער, לאחר שמגבלות ייצוא סיניות על מתכות נדירות ומגנטים תעשייתיים עוררו חשש ממשי בתעשיית הרכב העולמית והשפיעו על שרשראות אספקה של יצרנים וספקים בארה"ב, אירופה ויפן.

"המעבר לרכבים חשמליים היה אחד הטריגרים להבנה הזאת", אומר ברנע. "אבל זה לא רק מתכות נדירות - גם מתכות שכיחות הופכות לקריטיות כשהשרשרת כולה נשלטת בידי גורם אחד".

ארנרייך מוסיפה כי "בלי נחושת אין חשמל ואין AI. הבריאות, החינוך והכלכלה - הכול יושב על שכבה בסיסית של מינרלים ואנרגיה". וייס זילברמן מזהירה כי "אם העולם המערבי לא יצליח להתנתק מהתלות הזו, הדומיננטיות שלו תיפגע בעשורים הקרובים".

לדברי ארנרייך, אחד השינויים הבולטים בשנה האחרונה הוא הכניסה המואצת של קרנות הון-סיכון לתחום. "יותר ויותר קרנות הון-סיכון נכנסות היום לעולם המינרלים הקריטיים. זה משקף עד כמה העולם השתנה מהר על רקע השינויים הגיאו־פוליטיים, המעבר לאנרגיה נקייה והצמיחה של ה-AI".

במקביל, לדבריה, גם הממשל האמריקני וחברות הטכנולוגיה הגדולות החלו לראות בתחום נכס אסטרטגי. "הממשל האמריקני כבר לא פועל רק כרגולטור אלא גם כשחקן פיננסי שמזרים הון לתחום", היא אומרת. "לצד זה, חברות כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט מבינות שהעתיד של AI ותשתיות מחשוב תלוי בשרשראות אספקה פיזיות, ולכן הן משקיעות לאורך כל שרשרת הערך".

ההירתמות הישראלית

בישראל מתחילה להיווצר הירתמות סביב התחום. בחודשים האחרונים הושקה יוזמת Pax Silica - מהלך אמריקני רב-לאומי שנועד לחזק את שרשראות האספקה של עידן ה-AI, החל ממינרלים קריטיים ועד שבבים ותשתיות עיבוד. ישראל צורפה ליוזמה לצד מדינות כמו יפן, בריטניה ודרום קוריאה, בעיקר בזכות פוטנציאל החדשנות שלה.

במקביל, רשות החדשנות ומשרד האנרגיה השיקו את "אתגר תנופה", תוכנית לאומית לעידוד הקמת סטארטאפים בתחום המינרלים הקריטיים.

ברשות החדשנות מגדירים שלושה תחומים מרכזיים שבהם נדרשת כיום חדשנות טכנולוגית. הראשון הוא איתור והפקה - שימוש ב-AI, חיישנים, רובוטיקה ושיטות כרייה מתקדמות כדי לזהות ולהפיק מינרלים בצורה מדויקת ויעילה יותר. השני הוא עיבוד, זיקוק ומיחזור - פיתוח תהליכים נקיים וכלכליים יותר לתעשייה שנחשבת כיום עתירת אנרגיה ומזהמת.

התחום השלישי הוא פיתוח חומרים חלופיים ושיפור נצילות, במטרה להפחית תלות במינרלים נדירים ולהחזיר מתכות קריטיות חזרה לשרשרת האספקה דרך מיחזור סוללות ופסולת אלקטרונית.

וייס זילברמן אומרת כי "ישראל צורפה ליוזמות כמו Pax Silica בעיקר בזכות החדשנות. יש כאן חוקרים, יזמים וטכנולוגיות, אבל האקוסיסטם עדיין נמצא בשלבי התגבשות. צריך לייצר שיתופי פעולה, תשתיות, מעבדות ומאגדי מו"פ כדי להפוך את זה לתעשייה אמיתית". לדבריה, "לישראל יש ניסיון מוכח ביכולת של חדשנות מקומית להתגייס סביב אתגרים גלובליים, ולכן אני מאוד אופטימית לגבי התחום הזה".

לצד זאת, באקוסיסטם הישראלי כבר מתחילים להופיע סטארטאפים ויוזמות שמתמקדים בתחומי המיחזור, הזיקוק, החיפוש והחומרים המתקדמים - חלקם בשילוב AI, חיישנים, רובוטיקה וטכנולוגיות כימיה מתקדמות.

ברנע, למשל, מוביל כיום יוזמה להקמת מפעל למחזור סוללות לרכב חשמלי, שנועד להחזיר מתכות קריטיות חזרה לשימוש תעשייתי. "המטרה היא לחלץ מהסוללות את המתכות ולהחזיר אותן מחדש לשוק כחומרי גלם זמינים לתעשייה", הוא אומר. "במקביל אנחנו עובדים עם חברת Timna, שמפתחת טכנולוגיה להפרדת מתכות בלי שימוש בכימיקלים מזהמים ובלי פסולת שנוצרת בתהליכי הפרדה מסורתיים".

ב-HiCenter Ventures מזהים גם הזדמנות בחיבור שבין AI, רובוטיקה וחיפוש משאבים. הקרן השקיעה לאחרונה ב-Deep Signals, המפתחת כלי AI לניתוח נתונים ססמיים; ב-QNomaly, שפיתחה חיישנים מגנטיים קוונטיים; וב-Hydrosight, המפתחת פלטפורמת מיפוי נתונים חכמה. "יש כאן הזדמנות לחבר בין כימיה, ביוטק, אלקטרוכימיה, חישה ורובוטיקה כדי לשנות תעשייה שלמה", אומרת ארנרייך. "העולם מבין עכשיו שהעתיד של הטכנולוגיה הוא גם מאוד פיזי".