מטוס ה"אייר פורס 1" ינחת מחר (רביעי) בנמל התעופה של בייג'ינג, והעולם עצר את נשימתו. עבור האסטרטגים בוושינגטון ובבייג'ינג, הביקור של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אצל נשיא הרפובליקה העממית של סין שי ג'ינפינג הוא אירוע שבו הכלכלה הישנה - נפט, פלדה וסויה - פוגשת את הכלכלה החדשה: מוליכים למחצה, בינה מלאכותית (AI) וריבונות דיגיטלית.
זהו מפגש בין שתי מעצמות שנמצאות ב"תיקו" של היאבקות סומו. אך בעוד שבזירה הגלויה מדברים על מכסים ותמיכה באיראן, הזירה האמיתית, והמסוכנת ביותר, נמצאת בתוך המעבדות של עמק הסיליקון ומתקני הייצור של טיוואן.
מפגש בין שי ג'ינפינג לטראמפ// C-SPAN
הלב הפועם של מלחמת השבבים
אי אפשר לדבר על יחסי ארה"ב-סין מבלי להתחיל בטיוואן, האי שמרכז בתוכו את היכולת לייצר את השבבים המתקדמים בעולם (מתחת ל-3 ננומטר). עבור סין, טיוואן היא "קו אדום" שאין עליו פשרה. ערב הפסגה, המתח הגיע לשיא חדש כאשר הקונגרס האמריקני אישר חבילת נשק אדירה בסך 11 מיליארד דולר, וטיוואן עצמה אישרה תקציב ביטחון מיוחד של 25 מיליארד דולר.
התקציב הטיוואני מכסה רכישות מארה"ב אך מעכב ייצור עצמי של נשק מקומי - מה שנתפס בוושינגטון כ"וויתור למפלגה הקומוניסטית". סין מצידה רואה בחימוש הטכנולוגי של טיוואן איום ישיר על שאיפותיה הלאומיות. לקראת שנת ה-100 למפלגה (2027), שי זקוק להישג בטיוואן, והוא מקווה לנצל את סגנון המו"מ של טראמפ כדי לחלץ הבטחה שהאמריקנים "יתנגדו" לעצמאות טיוואן במקום רק "לא יתמכו" בה.
עבור תעשיית השבבים, כל תנודה בניסוח הדיפלומטי היא רעידת אדמה. אם טראמפ יסכים לצמצם את מכירות הנשק או את התמיכה הטכנולוגית באי בתמורה לעסקת סחר, שרשרת האספקה העולמית של שבבי ה-AI עלולה להשתנות לעד.
אחת התובנות המרכזיות היא הפיצול באסטרטגיית ה-AI של שתי המעצמות. ארה"ב, תחת הנהגת חברות כמו OpenAI ואנתרופיק, מושקעת כולה במרדף אחר AGI (Artificial General Intelligence) - בינה מלאכותית שתשתווה ליכולת האנושית.
התפיסה האמריקנית היא שמי שיגיע ראשון ל-AGI יזכה ב"פרס שמעצים את עצמו". כלומר, אינטליגנציה שמשפרת את עצמה באופן רקורסיבי ומשאירה את כל היתר מאחור. סין לעומת זאת פועלת באסטרטגיה של "דיפוזיה ויישום". במקום לנסות לבנות "אלוהים דיגיטלי" אחד, הממשל הסיני מכוון את החברות שלו להטמיע AI בכל פינה בכלכלה הריאלית, החל מאוטומציה מלאה של מפעלים, דרך פיתוח רובוטים לעבודה פיזית ועד חיבור כל התשתיות העירוניות למערכת שליטה אחת.
הסינים רואים בשיח האמריקני על "סיכוני קיום" מה-AI משהו מופשט ואקדמי מדי. הם מעדיפים להפוך את ה-AI לכלי עבודה יומיומי. עם זאת, הפער הכלכלי נותר עצום. בעוד OpenAI מוערכת בכ-800 מיליארד דולר, החברות הסיניות הציבוריות מוערכות בכ-20 מיליארד בלבד. זהו פער של סדרי גודל בנגישות להון.
"מיתוס" המשבר
הדרמה האמיתית שקדמה לפסגת מאי 2026 היא הופעתו של המודל Mythos של חברת אנתרופיק (המפתחת של קלוד). המודל הוגדר על ידי מומחי ביטחון כ"נשק סייבר חסר תקדים". היכולת שלו לחדור למערכות פיננסיות ולמסדי נתונים ממשלתיים גרמה לבהלה בוושינגטון וגם בבייג'ינג. לראשונה, הממשל האמריקני, שהיה ידוע בגישת ה"שוק חופשי ללא רגולציה" תחת טראמפ - החל לשקול פיקוח ממשלתי על שחרור מודלים. שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, יעץ לבחון מחדש את שחרור המודלים לאחר פגישות עם ראשי בנקים שחששו מקריסה פיננסית שתוובל על ידי AI.
העובדה שסין וארה"ב דנות כעת ב"קו חם ל-AI" מעידה על כך שהטכנולוגיה הגיעה לשלב של "מאזן אימה". שני הצדדים חוששים מפני גורמים עוינים שישתמשו בכלי AI כדי לייצר נשק ביולוגי או למוטט רשתות חשמל.
חשוב לציין כי טראמפ מגיע לבייג'ינג כשהוא בעמדה לא מוכרת - עמדת ה"מבקש". המלחמה עם איראן והחסימה של מצר הורמוז פוגעות אנושות בכלכלה העולמית. סין, שהיא הקונה הגדולה ביותר של נפט איראני ובעלת השפעה עצומה בטהרן, מחזיקה במפתחות להרגעת האזור. ובייג'ינג יודעת להשתמש במינוף הזה. היא עשויה להציע עזרה בפתרון הסכסוך במזרח התיכון בתמורה להקלות משמעותיות במלחמת השבבים. טראמפ כבר הראה נכונות מסוימת כשהקל על מכירת שבבים מתקדמים לסין לאחרונה, צעד שהפתיע רבים בקהילת הביטחון הלאומי.
השאלה הגדולה היא האם טראמפ יסכים ל"עסקה גדולה" - עסקה שתכלול הסרת מכסים על מוצרי טכנולוגיה סיניים, הקלת מגבלות הייצוא על ציוד לייצור שבבים וריסון התמיכה בטיוואן. מנגד, סין תצטרך להתחייב לרכישות ענק של תוצרת חקלאית אמריקנית (סויה ותירס) וללחוץ על איראן לפתוח את נתיבי השייט.
מסמך פנימי של הבית הלבן מהחודש האחרון האשים גורמים סיניים בניהול "קמפיינים בקנה מידה תעשייתי" לזיקוק של מודלים אמריקניים.
בשיטה זו, הסינים לוקחים את הביצועים של המודלים היקרים ביותר של ארה"ב ומשכפלים אותם בשבריר מהעלות, תוך שהם מסירים את ה"מעקות" וההגנות שהאמריקנים הטמיעו בהם. זהו מרכיב קריטי במלחמה הקרה שמתנהלת מתחת לפני השטח. סין לא צריכה לייצר את השבב הכי מהיר אם היא יודעת לייעל את התוכנה כך שתרוץ על שבבים פחות מתקדמים. היכולת הסינית לבצע "הנדסה לאחור" לבינה מלאכותית היא אחד החששות הגדולים של עמק הסיליקון, והיא תעמוד במרכז הדיונים על קניין רוחני בפסגה.
ובעוד ארה"ב מובילה בתיאוריה ובמודלים הגדולים, סין מובילה ביישום. בסין ה-AI הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. מזיהוי פנים בגני ילדים ועד מוניות ללא נהג ותשלום באמצעות סריקת רשתית. סין הפכה למעבדה הגדולה בעולם לטכנולוגיות מעקב ויישומי AI המוניים. היתרון הזה מעניק מאגר נתונים אינסופי, שהוא ה"דלק" של הבינה המלאכותית. בפסגה, שי ג'ינפינג עשוי להציג את המודל הסיני כמודל של "יציבות וסדר", בניגוד ל"כאוס" שהטכנולוגיה עלולה לחולל בחברה המערבית הפתוחה.
הזרוע השנייה: מלחמת המינרלים הנדירים
ארה"ב מנופפת בבקרות ייצוא על שבבים, אך סין מחזיקה בנשק משלה ואולי החזק יותר. סין מייצרת כיום 94% מהמגנטים הקבועים בעולם, רכיב קריטי לייצור המנועים החזקים ביותר שמשמשים ליישומים מתקדמים רבים. בלי המגנטים האלה, ניאודימיום, דיספרוזיום, סמריום, גדוליניום, אי אפשר לייצר שבבים, מכוניות חשמליות, מטוסי קרב F-35 או מרכזי נתונים של AI.
באוקטובר 2025 בייג'ינג הפעילה את הנשק הזה לראשונה. משרד המסחר הסיני הטיל בקרות ייצוא חוץ-טריטוריאליות על מוצרים שמכילים אדמות נדירות ממקור סיני, בחיקוי ישיר של "כלל המוצר הזר הישיר" האמריקני. כל מוצר זר שמכיל 0.1% ומעלה של חומרים ממקור סיני יזדקק לרישיון מבייג'ינג. זו הייתה מהפכה שקטה בכלכלה הגלובלית.
הצדדים הגיעו להפסקת אש בבוסאן בנובמבר 2025. סין השעתה רשמית את יישום בקרות הייצוא לשנה אחת עד נובמבר 2026, כחלק מהסכם בין ארה"ב לסין בעקבות פגישת שי-טראמפ לבטל מגוון מכסים ומחסומי סחר. אבל ההשעיה הזו עומדת לפוג בעוד חצי שנה בדיוק.
פסגת בייג'ינג מתקיימת על הדדליין הזה. החלטת סין להשעות ייצוא של אדמות נדירות ומגנטים, והאיסור שלה על מוליכים למחצה, ערערה שרשראות אספקה מרכזיות ליצרני רכב גלובליים, עם השלכות פוליטיות וכלכליות באירופה, יפן ודרום קוריאה. חברת מוליכים למחצה הולנדית בבעלות סינית הפכה לזירת קרב דיפלומטית בין ממשלת הולנד לבייג'ינג.
מבחינת מאזן הכוחות, מומחים מעריכים שיש לארה"ב יד עליונה לטווח ארוך. מידע ממחלקת המסחר וניתוחים עצמאיים מראים שחברות אמריקניות ובעלות ברית שולטות בכ-90% מציוד ייצור המוליכים למחצה הגלובלי ובכ-92% מערך שרשרת האספקה הכוללת. אבל לטווח הקצר, סין יכולה לגרום נזק מיידי וקשה. סגירת ברז של מגנטים תעצור מפעלי רכב באירופה תוך שבועות.
עבור תעשיית השבבים הישראלית, כל החלטה בבייג'ינג מהדהדת בקרית גת ובהרצליה. מפעלי אינטל, אנבידיה וטאואר תלויים בשרשרת אספקה גלובלית של אדמות נדירות. עליית מחירים של 20% במגנטים מתורגמת ישירות לעלייה בעלות ייצור השבבים. ההסכם או היעדר ההסכם בפסגה הקרובה ישפיעו על הכלכלה הישראלית, גם אם זה לא יופיע בכותרות.
העסקה היקרה מכולן
פסגת טראמפ-שי היא לא רק עוד תחנה ביחסים הדיפלומטיים. היא הרגע שבו המעצמות מנסות לקבוע את כללי המשחק לעידן הפוסט-דיגיטלי. מצד אחד, טראמפ רוצה "להחזיר את אמריקה לגדולתה" דרך שליטה טכנולוגית ועסקאות סחר רווחיות. מצד שני, שי ג'ינפינג רואה בטכנולוגיה את הדרך להבטיח את הישרדות המפלגה ואת עלייתה של סין כמעצמת-על יחידה. בסופו של דבר, מלחמת השבבים וה-AI היא מלחמה על שליטה. מי שישלוט במוליכים למחצה ובאלגוריתמים, ישלוט בכלכלה, בצבא ובמוחות של המאה ה-21.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
