הדיווחים על בקשה לייצוגית בסך 300 מיליון שקלים נגד יצרנית הרכב BYD, בטענה שהסינים אוספים (לכאורה) מידע אחר לקוחות החברה, ותביעות ייצוגיות נוספות נגד ענקיות כמו סמסונג ו-LG (בטענה שהטלוויזיות החכמות "עוקבות" אחרי הצרכנים), מלמדים על השפעות המהפכה שהביא תיקון 13 לחוק הפרטיות. מאז חקיקתו באוגוסט האחרון, הפרטיות הפכה לפריזמה המרכזית להתמודדות עם סוגיות של טכנולוגיה חדשנית ולמכרה זהב של תובענות ייצוגיות.
עו"ד הדס בקל, שותפה בכירה במחלקת הליטיגציה, מתמחה בתובענות יצוגיות ומנהלת משותפת של מחלקת מדיה ותקשורת, משרד EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מסבירה כי רואים עלייה בפניות בבקשות לתביעות ייצוגיות ובמודעות הציבור לשימוש במידע אישי ללא הסכמה "בין אם בטלוויזיות חכמות, ברכבים מחוברים או באפליקציות".
לדבריה, "כניסת כלי בינה מלאכותית למוצרים ולשירותים רק מחדדת את הסיכונים, גם בהיבטי פרטיות וגם בהיבטי אבטחת מידע, ומבהירה שפרטיות היא כבר לא סעיף שולי בתנאי השימוש, אלא סיכון עסקי, תדמיתי ומשפטי ממשי לחברות, שצריך לתת עליו את הדעת ולהיערך בהתאם".
הסכנה המרכזית עבור הצרכן הישראלי טמונה במה שמכונה "טקטיקות אפלות" (Dark Patterns). מדובר בעיצובים מתוחכמים של ממשקים שנועדו "להסליל" אותנו לאשר דברים שלא בהכרח רצינו, או להסתיר מאיתנו את העובדה שמידע רגיש נאסף ברגע זה ממש. התמודדות עם טקטיקות אלו מוכרת מפסיקות בארה"ב ואירופה, שם היו מקרים רבים של תביעות ואכיפה בקשר להטעיות של צרכנים או הסללתם של משתמשים בשירותים מקוונים ובעיקר ברשתות חברתיות, מבלי שיהיו מודעים למשמעויות של מתן הסכמה.
עו"ד ליאור אתגר, שותף, ראש תחום הגנת הפרטיות והסייבר, אומר: "בעיניי, זהו נושא שנוגע כמעט לכל חברה ולכל צרכן בישראל, ולכן חברות חייבות לבצע מיפוי סיכונים, לאמץ מנגנונים מתאימים של קבלת הסכמה מדעת, להציג מדיניות פרטיות ברורה ונגישה, לצמצם איסוף מידע עודף ולהיערך באופן נכון גם בעת קבלת פניות שעוסקות בהגנה על המידע האישי ופגיעה בפרטיות".
האופן שבו דיני הפרטיות מתמודדים עם זה בא לידי ביטוי עם עיקרון ההסכמה, לפיו יש לשמור על הרצון החופשי של נושא המידע, ולהעניק יידוע נאות כדי להבין את משמעות ההסכמה שלו ולהימנע מהשפעה פסולה על ההחלטה. דבר זה בא לידי ביטוי בגילוי הדעת של רשות הגנת הפרטיות אודות הסכמה.
כדי לא להיגרר לבתי המשפט, המומחים ממליצים לחברות לשנות גישה. על מנת להכין את החברות בצורה ראויה יש לבצע סקר סיכוני הגנת פרטיות (נקרא גם תסקיר השפעה על פרטיות data protection impact assessment) לשירות או למוצר, בשאיפה בטרם עלייתם לאוויר, ולזהות את הסיכונים הללו לפי מדרג. בהמשך יש לייצר פתרונות ותהליכים שיאפשרו לחברה לעמוד בעקרונות הדין, ובכלל זה עיקרון ההסכמה המיודעת.
על מנת להימנע משימוש בטקטיקות אפלות יש להטמיע את העקרונות הנכונים בעיצוב השירות או הממשק למשתמש, לפי עיקרון "עיצוב לפרטיות" privacy by design, תוך דיאלוג של מומחי הפרטיות מול אנשי המוצר והפיתוח בארגון. בסופו של יום, בעידן שבו הרכב והטלוויזיה יודעים עלינו הכל, הפרטיות היא כבר לא המלצה - היא קרב הישרדות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו