"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

200 מיליארד דולר: עסקת הענק של גוגל ויצרנית קלוד

מספרים כאלו עוד לא ראיתם: ענקית ה-AI אנתרופיק חתמה על עסקת ענק בשווי בלתי נתפס של 200 מיליארד דולר עם גוגל • המטרה? להבטיח שהמודל הפופולרי שלה לא יישאר מאחור במרוץ החימוש הטכנולוגי • מה זה אומר על העתיד של גוגל ואיך זה ישפיע על הכיס של כולנו?

,עודכן
0השמעה
אנת'רופיק מתחייבת להוציא 200 מיליארד דולר על שירותי הענן והצ'יפים של גוגל ב-5 השנים הבאות. צילום: GettyImages

אם חשבתם שמהפכת הבינה המלאכותית היא רק עניין של קוד ותוכנה, כדאי שתסתכלו על המספרים שנחשפו הבוקר (חמישי).בעסקה שמעלה את רף הטירוף בעמק הסיליקון לגבהים חדשים, חברת אנתרופיק, המפתחת של המודל המצליח קלוד, חתמה על הסכם התחייבות מול גוגל בשווי אסטרונומי של 200 מיליארד דולר.

Claude Design: אנתרופיק חושפת את הכלי שגרם למניית פיגמה לצלוח // אנתרופיק

הסכום המפלצתי הזה, שמתפרס על פני חמש שנים, מיועד למטרה אחת בלבד: להבטיח שלאנתרופיק יהיה מספיק "דלק" כדי להמשיך לפתח את המודלים שלה. ה"דלק" הזה הוא כוח מחשוב טהור - שרתים, חוות ענן ושבבים ייעודיים. בעולם שבו כוח המחשב הופך למשאב יקר יותר מנפט, אנתרופיק פשוט קנתה לעצמה מקום בשורה הראשונה לפני שייגמר המקום.

השבבים הסודיים של גוגל

לב העסקה נעוץ במעבדי ה-TPU (Tensor Processing Units) של גוגל. מדובר בשבבים שתוכננו במיוחד כדי להריץ בינה מלאכותית ביעילות גבוהה בהרבה מהחומרה הסטנדרטית. לפי הדיווחים, אנתרופיק הבטיחה לעצמה גישה לדורות הבאים של המעבדים האלו שייצאו לשוק ב-2027. המהלך הזה הוא למעשה תעודת ביטוח: בזמן שחברות אחרות יתחננו לחומרה, לאנת'רופיק יהיה קו ייצור ישיר מהמחסנים של גוגל.

אבל יש כאן גם צד מעניין ומעט מעורר תמיהה בבורסה: גוגל (דרך חברת האם אלפבית) כבר השקיעה באנתרופיק כ-40 מיליארד דולר. כעת, הסטארט-אפ המבטיח מחזיר לה את הכסף - ובגדול - דרך תשלומים על שירותי ענן. זהו "מעגל כסף" שיוצר צבר הזמנות דמיוני של שני טריליון דולר אצל ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט.

לא רק "קסם" דיגיטלי. אנתרופיק,צילום: אי.אף.פי

מחיר ההישארות במשחק העלויות של אימון מודלים כמו קלוד או GPT-4 זינקו לרמות שלא הכרנו. מומחים מעריכים שרק עבור שרתים, אנתרופיק תצטרך לשלם כ-20 מיליארד דולר כבר בשנה הבאה. זהו משחק של "הכל או כלום" - מי שלא משקיע סכומי עתק בתשתית, פשוט ייעלם מהמפה תוך חודשים ספורים.

העסקה הזו היא תזכורת לכך שהבינה המלאכותית היא לא רק "קסם" דיגיטלי, אלא תעשייה כבדה שצורכת חשמל, חומרה וכסף בכמויות של מדינה קטנה. עבור המשתמש הממוצע, זה אומר שהשירותים שאנחנו מקבלים בחינם או בכמה דולרים בחודש עולים לחברות מיליארדים.

השאלה הגדולה היא לא האם ה-AI ימשיך להשתפר, אלא מי יוכל להרשות לעצמו להחזיק את המכשירים דולקים ביום שבו הכסף הגדול יפסיק לזרום. בינתיים, אנת'רופיק וגוגל נעלו את העתיד שלהן יחד, והן לא מתכוונות לעצור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר