האם אנחנו הולכים ומתמכרים לצ'אטבוטים באופן הפוגע בבריאותנו הנפשית? התשובה לשאלה הזו, על פי חלק ממומחי בריאות הנפש, היא חיובית. החוקרים מציינים כי למעשה מדובר בהתמכרות הדומה לצריכת סמים, עישון ואלכוהול. מי שתומך בצורה בולטת בצורך לאבחן את התופעה כהתמכרות הוא ד"ר דונגווק יו, פרופסור חבר למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה הבריטית.
לדברי ד"ר יו, "אנו רואים תופעה של התמכרות הולכת וגדלה. זו התמכרות שגורמת לנזקים רבים וזאת למרות שעדיין חלק מהחוקרים מכחישים שזו בעייה אמיתית. להבנתי, צורת העיצוב של הצ'אטבוטים היא כזו שגורמת למשתמשים להישאר בהם וזאת ללא קשר להשפעות הבריאותיות הבטיחותיות שיש בכך".
הבסיס לקביעת התנהגות כל שהיא כהפרעה נפשית מוגדר על ידי פרופסור מארק גריפית'ס מאוניברסיטת נוטינגהאם טרנט, ככזה המאופיין עם שש פגיעות התנהגותיו. המכור צריך להתייחס לפעילות שלו כדבר הכי חשוב בחייו, השימוש בחומר (או במקרה שלנו, ב-AI) הולך וגובר עם הזמן, יש לשימוש השפעה על מצב הרוח, ההתמכרות מפריעה לתפקד בחלקים אחרים של החיים וישנה נטייה לחזור על הפעולה שוב ושוב.
בעקבות ההגדרות האלו, חלה בקרב חלק מהחוקרים התעצמות של הקביעה שכיום ההתמכרות לצ'אטבוטים עומדת בכל ההגדרות. ביטוי לחשש הגובר הוא דיווחים של צעירים ומתבגרים בפורומים שונים, בין השאר ברשת החברתית Reddit, כי הם הופכים למכורים לצ'אטבוטים ולא מצליחים להיגמל.
עמדה מורכבת בנושא היא של פרופסור רובין פלדמן, מנהל המכון למשפט וחדשנות בתחום הבינה המלאכותית באוניברסיטת קליפורניה, לדבריו "צ'אטבוטים מייצגים צורה חדשה של תלות דיגיטלית. אני נוטה לכנות את המצב המדווח כשימוש יתר בבינה המלאכותית, שיכול להוביל להתנהגות הדומה להתמכרות. אמנם זו לא מוגדרת עדיין כהפרעה, הפעילות מזכירה ניסיון מקביל לשימוש בסמים לא חוקיים לצורך טיפול עצמי".
החוקר ציין שעבור מתמודדי נפש, אנשים בודדים או כאלו המצויים בסיטואציות מלחיצות הצ'אטבוטים הם פיתוי מסוכן ביותר. לדבריו ,"זו למעשה מדיה חברתית על סטרואידים".
החוקר ציין כי כיום, בעולם שאחרי מגיפת הקורונה, החברה האנושית מצויה בתקופה פגיעה בגלל ההסגרים. הבידוד גרם לדבריו לקושי של מתבגרים לנהל שיחות עם בני אדם. שיחה עם בינה מלאכותית יכולה לתת נחמה וקשר קל ללא מאמץ נפשי. לכן תלות בצ'אטבוטים ובעיות בריאות נפש אחרות, הקשורות לשימוש בצ'אטבוטים, הן בעיות חמורות שהחברה חייבת לטפל בהן.
כאמור, במאמר מדעי חדש חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית ניתחו פוסטים והראו כי יש בהם "ראיות ממשיות לקיומה של התמכרות לצ'אטבוטים מבוססי AI וכי מדובר בתופעה התנהגותית מובחנת".
החוקרים גם הגדירו שלושה סוגים של התמכרות. יש מכורים ששוקעים ומתמכרים לדמות בדיונית שיצרו לעצמם, יש כאלו שמשתמשים בתוכנות שנקשרים אליהן רגשית כאילו הם אנשים חיים ויש כאלו שמכורים לשאלות וכל הזמן שואלים את הבינה המלאכותית כל מיני שאלות ומציגים התלבטויות שיש להם.
החוקרת קארן שן, המחברת הראשית של המאמר, אמרה בשיחה עם כתבי הדיילי מייל כי "הממצאים שלנו מצביעים על כך שמנגנון מרכזי העומד בבסיס השימוש הממכר הוא האופן שבו משתמשים יכולים להשיג בדיוק כל מה שהם רוצים במאמץ מינימלי. הממצאים שלנו הראו עוד כי משתמשים מדווחים על תסמינים ברורים, שמדווחים אצל מכורים בתחומים אחרים".
למרות הטענות האלו, לא כל החוקרים מסכימים עם האבחנות. פרופסור מארק גריפית'ס, מומחה מוביל להתמכרויות דיגיטליות, אמר לדיילי מייל שאמנם תיאורטית קיימת אפשרות ההתמכרות ל-AI, אך זו תופעה שמשפיעה על מספר קטן של אנשים.
"יש מיעוט אנשים שיש להם בעיה עם משך הזמן שהם שוהים בצ'אטבוטים בצורה שמשפיעה על חייהם. לכן, אני אומר שלא צריך ללכת כל כך רחוק עם האבחנות. חשוב לא לבלבל בין משתמשי הבינה המלאכותית למכורים אמיתיים ממש" ציין. עם זאת גם פרופ' גריפית'ס הביע הסכמה לכך שיש לשהות הרבה ברשת נזק של ממש על הגולשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו