אולם בית המשפט הפדרלי באוקלנד, קליפורניה, הפך אתמול (שלישי) למוקד של אירוע שאפשר לתאר רק כהתנגשות בין שניים מהאגו הגדולים והמשפיעים ביותר בעולם הטכנולוגיה. אילון מאסק, האיש שמאחורי טסלה ו-SpaceX, וסם אלטמן, מנכ"ל OpenAI והפנים של מהפכת הבינה המלאכותית, התייצבו פנים אל פנים לראשונה מאז שהשותפות ביניהם התפרקה לרסיסים.
הדיון, שעוסק בתביעה של מאסק נגד OpenAI, הוא הרבה יותר מקרב על כסף. הוא עוסק בשאלה למי שייכת הבינה המלאכותית - והאם מותר לעמותה להפוך למכונת רווחים של מיליארדים.
מאסק, שהיה העד הראשון שעלה לדוכן, בחר לפתוח בטונים גבוהים ואידיאולוגיים. הוא הבהיר לחבר המושבעים כי התביעה שלו אינה נובעת מאינטרס אישי, אלא מרצון להגן על עולם הפילנתרופיה והצדקה באמריקה.
"זה לא בסדר לגנוב עמותה", הצהיר מאסק בקול שקט אך תקיף. לדבריו, אם בית המשפט יאפשר ל-OpenAI להפוך לחברה מסחרית שמעשירה את מנהליה ואת מיקרוסופט, זה ייתן "רישיון לבזוז כל צדקה באמריקה" ויערער את היסודות של נתינה לקהילה.
העדות של מאסק לקחה את הנוכחים למסע בזמן, לימיו כסטודנט צעיר שכבר אז חשש ממחשבים שיהיו חכמים יותר מבני אדם. הוא תיאר פגישה גורלית עם לארי פייג', ממייסדי גוגל, שכינה אותו "סוגן" (Speciesist) רק בגלל שמאסק התעקש שצריך להגן על האנושות מפני ה-AI.
"מה יהיה ההפך מגוגל?", שאל מאסק את עצמו באותם ימים, והשיב: "עמותה בקוד פתוח". כך נולדה OpenAI - כמעבדה שאמורה הייתה להוות משקל נגד להתקדמות הבלתי מרוסנת של גוגל, תוך התמקדות בבטיחות מקסימלית.
כאן הגיע הרגע שבו מאסק שלף את הדימויים הקולנועיים: הוא הסביר כי הקים את החברה כדי למנוע את תרחיש ה"טרמינטור" (למי שלא זוכר על מה אוהב הסרטים מדבר - זאת דמות די מטרידה מהסרט "שליחות קטלנית"), אותו עתיד אפוקליפטי שבו המכונות מחסלות את יוצריהן.
"אנחנו רוצים להיות בסרט כמו 'מסע בין כוכבים', לא בסרט של ג'יימס קמרון", אמר מאסק, ועורר גלים של עניין בקהל. הוא טען כי הסכים להקמת זרוע רווחית קטנה רק כדי לגייס כספים למחקר, אך מעולם לא התכוון שה"זנב יכשכש בכלב" - כלומר, שהרווחים יהפכו למטרה העיקרית. לדבריו, העברת הקוד והעובדים לחברה מסחרית בחסות מיקרוסופט היא כמו "מוזיאון שמכר את כל הפיקאסו שלו לחנות הפרטית של המוזיאון, ונעלה אותם שם".
מנגד, ההגנה של OpenAI, בראשות עורך הדין וויליאם סאביט, הציגה נרטיב הפוך לחלוטין, ציני ומחושב. סאביט ניסה לצייר את מאסק לא כנביא זעם, אלא כמתחרה ממורמר. הוא הטיח במאסק כי הוא ידע על התוכניות לגייס מיליארדים מתאגידים כבר ב-2018, ואף תמך בכך עד שהבין שהוא לא יהיה זה שישלוט בחברה. הטיעון המרכזי של OpenAI היה שמאסק פשוט לא עמד בהבטחות שלו: במקום להשקיע מיליארד דולר כפי שהתחייב, הוא העביר רק כ-38 מיליון דולר בתוך חמש שנים.
"כשהחברה סירבה להיבלע בתוך האימפריה של מאסק, הוא פשוט לקח את הגולות שלו ועזב", סאביט תקף את מאסק וטען כי דווקא הוא דחף למודל רווחי ורצה להוביל את החברה. "הוא רצה את המפתחות לממלכה", אמר בסיכום חריף. "אנחנו כאן, כי מאסק לא קיבל את מה שרצה. מה שעניין אותו זה אילון מאסק בראש".
המתח בחדר המשפט היה כמעט מוחשי. מאסק ישב בין עורכי דינו, לוגם מים מבקבוק פלסטיק ובוהה במסך שלפניו, בעוד אלטמן והנשיא גרג ברוקמן ישבו במרחק של כשלושה מטרים ממנו, בקהל. אלטמן, שמרבה להשתמש ברשתות החברתיות כדי להגיב למתקפות של מאסק, נראה שפוף ומהורהר, ונטש את האולם דקות ספורות לפני שמאסק החל להעיד.
אחד הרגעים המרתקים ביותר ביום הדיונים היה הנזיפה של השופטת איבון גונזלס רוג'רס. עוד לפני תחילת העדויות, התלוננו עורכי הדין של OpenAI על "מטר של ציוצים" מצד מאסק, שכללו מתקפות אישיות על אלטמן. השופטת, שלא הסתירה את חוסר שביעות רצונה, דרשה משני הצדדים להתחייב להפסקת אש ברשתות החברתיות.
"נסו לשלוט בנטייה שלכם להשתמש במדיה חברתית כדי להחמיר את המצב מחוץ לבית המשפט", אמרה באופן חד משמעי. מאסק ואלטמן, כשני תלמידים שננזפו, הסכימו לעצור את המתקפות ב-X (טוויטר לשעבר).
המשפט הזה הוא הרבה יותר מסכסוך על הפרת חוזה; הוא משפט על הגדרת המושג "בינה מלאכותית כללית" (AGI) והאם היא צריכה להיות שייכת לציבור או לתאגיד. אם מאסק ינצח, OpenAI עשויה להיאלץ לחזור להיות עמותה טהורה, מה שיבטל עסקאות ענק עם מיקרוסופט וישנה את כל מאזן הכוחות בעולם הטכנולוגיה. אם אלטמן ינצח, הדרך להנפקה הגדולה בהיסטוריה תהיה סלולה, אך היא תשאיר טעם מר אצל מי שמאמינים שטכנולוגיה חזקה כל כך לא צריכה להיות מנוהלת למטרות רווח בלבד.
הדיונים יימשכו בשבועות הקרובים, כשדמויות מפתח כמו מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, צפויות לעלות גם הן לדוכן העדים ולשפוך אור על מה שקרה באמת מאחורי הקלעים של החברה ששינתה את העולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו