"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
צפירה אחת יותר מדי: המצלמות החדשות שנלחמות ברעש בכבישים
בצמתים מרכזיים הוצבו מצלמות אקוסטיות שמזהות צפירות מיותרות ומפגעי רעש מכלי רכב • במשאל רחוב שערכנו בצומת בפתח תקווה שבו פועלת המערכת, חלק מהנהגים כלל לא ידעו על קיומה, אך תושבים המתגוררים באזור כבר מדווחים על ירידה ברעש • צפו בסרטון
המצלמות האקוסטיות שינטרו את הצפירות והרעשים. צילום: באדיבות NOize

צפירה אחת יותר מדי: המצלמות החדשות שנלחמות ברעש בכבישים

בצמתים מרכזיים הוצבו מצלמות אקוסטיות שמזהות צפירות מיותרות ומפגעי רעש מכלי רכב • במשאל רחוב שערכנו בצומת בפתח תקווה שבו פועלת המערכת, חלק מהנהגים כלל לא ידעו על קיומה, אך תושבים המתגוררים באזור כבר מדווחים על ירידה ברעש • צפו בסרטון

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בזמן שנהגים עומדים ברמזור בצמתים מרכזיים, לא כולם יודעים שמעליהם פועלת מערכת אכיפה חדשה: מצלמות אקוסטיות שמזהות צפירות מיותרות ומפגעי רעש מכלי רכב.

במשאל רחוב שערכנו בצומת מרכזי בפתח תקווה, שאלנו נהגים אם הם מודעים לקיומן של המצלמות והאם הם תומכים במהלך.

התשובות היו חלוקות: יש מי שרואים במצלמות כלי חשוב לשמירה על איכות החיים ויש מי שחוששים מאכיפה מוגזמת או מקנסות מיותרים. לחלק משמעותי מהתושבים שמתגוררים בסמוך למוקדי האכיפה התמונה ברורה. לדבריהם, מאז הצבת המצלמות חלה ירידה מורגשת ברעש באזור.

המערכת פועלת במסגרת מיזם "ערים שקטות" של המשרד להגנת הסביבה ומערך הדיגיטל הלאומי. עיריית פתח תקווה נמנית עם הרשויות הראשונות שמובילות אותו בפועל. המצלמות, שפותחו על ידי חברת NOize, מצוידות בעשרות מיקרופונים קטנים וחיישנים מתקדמים. הן מזהות את מקור הרעש, מתעדות אותו ומעבירות את הנתונים לבדיקה אנושית.

בעירייה מדגישים כי לא כל צפירה מובילה לדו"ח. יריב סנדלון, מנהל אגף ביטחון, פיקוח וחירום בעיריית פתח תקווה, הסביר כי קיים שיקול דעת אנושי לפני כל אכיפה. לדבריו "לא ממהרים לתת דו"ח והפקחים בוחנים את נסיבות האירוע". דו"ח יינתן כאשר מדובר בצפירה מיותרת, מעיקה וארוכה ולא במצב שבו הנהג צפר כדי למנוע סכנה או תאונה.

גובה הקנס בגין שימוש בצופר שלא לצורך חיוני עומד על 245 שקלים. לפי נתוני העירייה, בין נובמבר 2024 לינואר 2026 נרשמו 1,778 דוחות כאשר הממוצע החודשי עומד על כ-130 דוחות. במקביל, בעירייה מדווחים על ירידה של 36% במספר אירועי הרעש בצמתי האכיפה שבהם פועלות המצלמות.

האם המצלמות יצליחו ליצור שינוי בדפוס הנהיגה של האזרחים בכבישים,צילום: יהושע יוסף

לפי הערכות הסוכנות האירופית לסביבה וארגון הבריאות העולמי, חשיפה ממושכת לרעש עלולה לגרום להפרעות שינה, לחץ מוגבר ואף סיכון לתחלואה לבבית. בפתח תקווה מדגישים גם את ההשפעה על אוכלוסיות רגישות ובהן הלומי והלומות קרב שעבורם צפירה פתאומית או רעש חריג אינם רק הפרעה רגעית אלא עלולים להציף חרדה וזיכרונות טראומטיים.

כעת, בעירייה מתכוונים להרחיב את פריסת המצלמות לצירים נוספים בעיר ובהמשך לכלול באכיפה גם מפגעי רעש מרכבים ואופנועים בעלי אגזוזים רועשים. צפו בסרטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו