טקס הדלקת המשואות הוא אחד מרגעי השיא המרגשים של יום העצמאות, רגע שבו אור הזרקורים מופנה אל אנשים בודדים, שסיפורם האישי משתלב בבניין הגדול של מדינת ישראל. אחד הנדבכים המרכזיים בבניין הזה הוא ההייטק - מנוע צמיחה כלכלי, עוגן ביטחוני וסמל למקומה של ישראל בחזית החדשנות העולמית. לכן, מערכת "היום" בחרה לייחד "טקס משואות" משלה לדמויות שעיצבו את היסודות של ההייטק הישראלי: מדענים, יזמים, מנהלים ואנשי חזון, שהפכו רעיונות למציאות.
כמובן, מדובר ברשימה חלקית בלבד. מאחורי ההצלחה עומדים עוד אינספור נשים וגברים - חוקרות ומהנדסים, יזמיות ומשקיעים, אנשי חינוך ומדיניות - שתרומתם נוכחת בכל שורת קוד, בכל מעבדה ובכל חברה שקמה כאן.
1. דב מורן: האיש שלקח את הזיכרון מהשולחן - והכניס אותו לכיס
דב מורן, יזם ומהנדס ישראלי, הוא מהדמויות המזוהות ביותר עם הפיכת טכנולוגיה עמוקה למוצר יומיומי. הוא הקים את M-Systems בסוף שנות ה-80, והתמקד כבר אז בזיכרון פלאש, תחום שנחשב בזמנו שולי יחסית. הפריצה הגיעה עם פיתוח ה-DiskOnKey, התקן אחסון קטן שהתחבר ל-USB ואפשר לשאת קבצים בקלות בין מחשבים.
לפי הסיפור, הרעיון נולד כשהגיע לפגישה ללא הקבצים הדרושים והבין עד כמה המידע תלוי במחשב אחד. הפתרון שלו הפך לסטנדרט עולמי בדיוק בתקופה שבה האינטרנט עדיין לא סיפק חלופה נוחה להעברת קבצים. המוצר נמכר במיליוני יחידות והפך לשם גנרי בשפות רבות.
ב-2006 נמכרה החברה ל-SanDisk בכ-1.6 מיליארד דולר. מעבר להצלחה העסקית, מורן חתום על שינוי תפיסתי: המידע הפך לנייד, אישי ונגיש בכל מקום.
בשם מהפכת הזיכרון הנייד - האנשים שלקחו את הקבצים מהמחשב ושמו אותם בכיס.
2. איל ולדמן: האיש שחיבר את מרכזי הנתונים של העולם
איל ולדמן, ממייסדי חברת מלאנוקס (Mellanox), נמנה עם הדמויות שעיצבו את תשתיות המחשוב המודרני דרך מה שקורה מאחורי הקלעים של העולם הדיגיטלי. מרכזי נתונים, שהפכו לתשתית הקריטית של הכלכלה הדיגיטלית, הם מערכים של אלפי שרתים שצריכים לעבוד יחד בסנכרון כמעט מיידי.
מלאנוקס פיתחה טכנולוגיות תקשורת מהירות במיוחד, שמחברות בין שרתים בתוך מרכזי נתונים ומאפשרות להם להעביר מידע כמעט ללא עיכוב. אם המעבדים הם המוח, שבבי מלאנוקס הם מערכת הדם שמאפשרת להם לפעול יחד. ב-2020 נרכשה החברה על ידי אנבידיה בכ-6.9 מיליארד דולר - מהלך שנחשב לאחד המנועים המרכזיים בעלייתה של אנבידיה כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, והוביל להתרחבות משמעותית של פעילותה בישראל.
במובן הזה, ולדמן לא רק חתום על בניית אחת מחברות השבבים הבולטות בתולדות ההייטק הישראלי, אלא גם על פיתוח טכנולוגיה שהביאה לכאן את אחת מענקיות השבבים החשובות בעולם, והציבה את ישראל בלב מהפכת ה-AI הגלובלית. ולדמן זכה בפרס ישראל על תרומתו לתעשייה.
במתקפת 7 באוקטובר איבד את בתו דניאל ז"ל, שנרצחה במסיבת הנובה ברעים - טרגדיה אישית שהדהדה גם בלב קהילת ההייטק.
בשם מי שמחברים את המוחות - האנשים שבונים את התשתית שעליה פועל העתיד הדיגיטלי.
3. WEIZAC - המחשב שהדליק את הניצוץ
עוד לפני חברות ההייטק, לפני הסטארטאפים ולפני שהמונח "אומת הסטארט-אפ" בכלל נולד, עמד באולם צנוע במכון ויצמן למדע אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים מחוץ לארה"ב ואירופה - WEIZAC. המערכת, שנבנתה בתחילת שנות ה-50, הייתה הישג טכנולוגי יוצא דופן למדינה צעירה עם משאבים מוגבלים, והפכה לבסיס שעליו צמח דור שלם של מדענים ומהנדסים.
מאחורי הפרויקט עמד הפיזיקאי חיים פקריס, שהוביל צוות מקומי לבניית המחשב כמעט מאפס, בהשראת מודלים מתקדמים מארה"ב. WEIZAC שימש למחקרים פורצי דרך בפיזיקה, מתמטיקה והנדסה, והכניס את ישראל כבר בשנותיה הראשונות למועדון המצומצם של מדינות בעלות יכולת מחשוב מתקדמת.
אבל יותר מהכול, הסיפור של WEIZAC הוא סיפור של התחלה: רגע שבו רעיון מופשט - חישוב, אלגוריתם, מדע - קיבל גוף, צינורות, חוטים ואור מהבהב. במדינה שעדיין נבנתה, זה היה לא פחות מהצהרה: גם כאן ייבנה עתיד טכנולוגי.
בשם החלוצים הדיגיטליים - ובשם המכונה הראשונה שלימדה אותנו לחשב, לחלום ולהמציא.
4. פרופ' אמנון שעשוע: האיש שמלמד את המכוניות לנהוג - בבטחה
אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאי (Mobileye), הוא מהדמויות שהפכו את ישראל לכוח מרכזי בתעשיית הרכב העולמית, לא כיצרנית מכוניות, אלא כספקית של "המוח" שמאחורי הנהיגה. מובילאיי החלה בפיתוח מערכות סיוע לנהג המבוססות ראייה ממוחשבת, אך עם השנים התפתחה לאחת החברות המובילות בעולם בתחום הנהיגה האוטונומית.
שעשוע, פרופסור למדעי המחשב, מגלם שילוב נדיר של מדען, יזם ומנהל, ומוביל גישה ייחודית לבינה מלאכותית שבה המערכת לומדת להבין את הסביבה - כבישים, הולכי רגל ותמרורים - ולקבל החלטות בזמן אמת. אם החזון יתממש, נהיגה אוטונומית עשויה להפוך לאחת המהפכות מצילות החיים הגדולות ביותר, עם ירידה דרמטית בתאונות הנגרמות מגורם אנושי.
בשנים האחרונות הרחיב שעשוע את פעילותו גם לתחומים נוספים, בהם רובוטיקה הומנואידית דרך Mentee Robotics, וכן יוזמות נוספות בתחום הבינה המלאכותית.
בשם האנשים שמלמדים מכונות לראות, להבין ולקבל החלטות - ולהפוך את הכבישים והמרחב לבטוחים יותר עבור כולם.
5. דב פרוהמן: האיש שהביא את אינטל לישראל - והשאיר אותה כאן
דב פרוהמן הוא אחת הדמויות המכוננות בהיסטוריה של ההייטק הישראלי, גם כמי שהיה שותף לפיתוח טכנולוגיה פורצת דרך, וגם כמי שהניח בפועל את היסודות לנוכחות של אינטל בישראל. פרוהמן, יליד 1939 וניצול שואה, למד הנדסת חשמל בארה"ב והצטרף בשנות ה-60 לאינטל הצעירה, שם היה שותף לפיתוח ה-EPROM - שבב זיכרון שניתן למחיקה ולתכנות מחדש, מהפכה טכנולוגית שאפשרה גמישות חסרת תקדים בעולם החומרה.
אבל התרומה הגדולה שלו לישראל הגיעה דווקא בהחלטה אסטרטגית: בתחילת שנות ה-70 שכנע פרוהמן את הנהלת אינטל להקים פעילות בישראל - מהלך שלא היה מובן מאליו אז, כשישראל הייתה רחוקה מלהיות "אומת סטארט-אפ". כך הוקם מרכז הפיתוח בחיפה, שהפך עם השנים לאחד המרכזים החשובים של החברה בעולם, ובהמשך גם למוקד של ייצור מתקדם עם מפעלי השבבים בקריית גת.
אחת האנקדוטות שממחישות את הגישה של פרוהמן קשורה למלחמת המפרץ הראשונה: בשנת 1991, בזמן מתקפות הסקאדים על ישראל, חברות זרות רבות שקלו לצמצם פעילות ואף להוציא עובדים מהארץ. פרוהמן, שכיהן אז כמנכ"ל אינטל ישראל, התעקש להשאיר את הפעילות המקומית ואף להמשיך בהשקעות. ההחלטה הזו נתפסה אז כהימור, אך בדיעבד הפכה לאבן דרך שביססה את האמון של אינטל בישראל כמרכז טכנולוגי אסטרטגי לטווח ארוך.
הקשר בין פרוהמן לאינטל הוא כמעט אישי. הוא לא רק "הביא" את החברה לישראל, אלא עיצב את האופי שלה כאן - שילוב של מצוינות הנדסית, עצמאות מחשבתית ויכולת לקחת אחריות על פרויקטים גלובליים. במובן הזה, חלק גדול מהסיפור של אינטל בישראל הוא למעשה הסיפור של פרוהמן.
בשם החלוצים התעשייתיים - האנשים שהפכו את ישראל מבטחה רעיון למעצמת שבבים.
6. האחים זיסאפל: האנשים שהפכו יזמות לאקוסיסטם
האחים יהודה זיסאפל (1941-2024) וזהר זיסאפל (1949-2023) לא מזוהים עם מוצר אחד או אקזיט בודד, אלא עם רעיון רחב הרבה יותר: איך בונים תעשייה. כבר בשנות ה-80 הקימו השניים את קבוצת RAD Group, מודל ייחודי של עשרות חברות טכנולוגיה שפעלו תחת מטרייה משותפת, אך שמרו על עצמאות יזמית מלאה.
בזמן שההייטק הישראלי עוד היה בחיתוליו, האחים זיסאפל יצרו בפועל "פס ייצור" לסטארטאפים: יזמים קיבלו גישה למימון, ידע וניסיון, לצד חופש פעולה להקים ולהוביל חברות משלהם. מתוך המודל הזה צמחו לאורך השנים עשרות חברות, אלפי עובדים ודור שלם של יזמים, שחלקם המשיכו להקים חברות נוספות ולהרחיב את מעגל ההשפעה.
התרומה של האחים זיסאפל אינה רק במספר החברות שהקימו, אלא בתרבות שיצרו: תפיסה של יזמות חוזרת, שיתוף ידע וחשיבה גלובלית כבר מהיום הראשון. בעוד שחלק גדול מהצלחות ההייטק נמדדות בחברות בודדות, הסיפור של האחים זיסאפל הוא סיפור של אקוסיסטם שלם, כזה שממשיך לייצר ערך הרבה מעבר לחברה אחת.
בשם בוני האקוסיסטם - האנשים שהפכו יזמות ישראלית למערכת שמולידה את הדור הבא.
7. גיל שוויד: האיש שהציב חומת אש סביב האינטרנט
גיל שוויד הוא אחת הדמויות המכוננות של תעשיית הסייבר הישראלית, ואחד היזמים שעיצבו את תדמית "אומת הסטארט-אפ" כמעצמה עולמית בתחום האבטחה הדיגיטלית. שוויד, ממייסדי צ'ק פוינט (Check Point), הקים את החברה ב-1993 והוביל את פיתוח טכנולוגיית "חומת האש" (Firewall) המודרנית - שכבת הגנה קריטית שמפקחת על תעבורת מידע ומונעת גישה לא מורשית לרשתות.
החדשנות של שוויד לא הייתה רק טכנולוגית, אלא גם תפיסתית. במקום להגן על מחשב בודד, הוא הבין מוקדם שהאיום האמיתי נמצא ברשת עצמה, ושם צריך להציב את קו ההגנה. הפתרון שפיתח הפך במהירות לסטנדרט עולמי, ואיפשר לארגונים, ממשלות וחברות לפעול בסביבה מקושרת מבלי לוותר על ביטחון המידע.
ההשפעה של שוויד חורגת הרבה מעבר לחברה אחת. Check Point הייתה בין חברות הסייבר הראשונות שצמחו מישראל לשחקן גלובלי מוביל, והיא סימנה את הדרך לדור שלם של יזמים וחברות בתחום. במובן הזה, שוויד לא רק בנה מוצר מצליח, אלא תרם לביסוס הסייבר כאחד מענפי הליבה של ההייטק הישראלי, כזה שמושך השקעות, מייצר אקזיטים וממצב את ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית.
בשם מגיני המרחב הדיגיטלי - האנשים שהפכו את האינטרנט ממקום פרוץ למרחב מוגן.
8. עדי שמיר: האיש שהפך את האינטרנט לבטוח
עדי שמיר, מתמטיקאי ישראלי ופרופסור במכון ויצמן למדע, הוא אחד משלושת ממציאי אלגוריתם RSA - פריצת דרך ששינתה מן היסוד את האופן שבו מידע מוגן בעולם הדיגיטלי. יחד עם רונלד ריבסט ולאונרד אדלמן, פיתח שמיר בשנות ה-70 שיטה להצפנה במפתח ציבורי - רעיון שאפשר לראשונה לאנשים שמעולם לא נפגשו להחליף מידע באופן מאובטח.
מה שנראה אז כהישג מתמטי אלגנטי הפך עם השנים לאבן יסוד של האינטרנט המודרני. בכל פעם שמתבצעת רכישה אונליין, נשלחת הודעה מוצפנת או נפתח חיבור מאובטח, פועל ברקע אותו מנגנון שמבטיח שהמידע יגיע ליעדו - ורק אליו. במובן הזה, שמיר לא רק פתר בעיה טכנית, אלא יצר את התנאים לקיומו של אמון בעולם שבו מידע זורם באופן חופשי.
בעוד שרבות מהצלחות ההייטק נמדדות במוצרים או בחברות, תרומתו של שמיר נמצאת בשכבה עמוקה יותר: הוא עיצב את הכללים שמאפשרים לכלכלה הדיגיטלית לפעול. לא במקרה זכה יחד עם שותפיו בפרס טיורינג - ההכרה הגבוהה ביותר במדעי המחשב.
בשם האמון באינטרנט - האנשים שאפשרו לעולם הדיגיטלי להיות גם פתוח וגם בטוח.
9. אורנה ברי: האישה שבנתה את תשתית החדשנות
אורנה ברי אינה מזוהה עם מוצר אחד או אקזיט בודד, אלא עם שכבה עמוקה יותר של תעשיית ההייטק: התשתית שמאפשרת לה להתקיים. כמהנדסת, יזמית ומנהלת, היא הייתה בין הדמויות הראשונות שחיברו בין אקדמיה, תעשייה ומדיניות - שלושת הצירים שעליהם נשען האקוסיסטם הישראלי.
כמי שכיהנה כמדענית הראשית של ישראל בשנות ה-90, ברי עמדה בלב תקופה מכרעת, שבה עוצבו הכלים שמלווים את ההייטק המקומי עד היום: תמיכה במו"פ בשלבים מוקדמים, עידוד שיתופי פעולה בינלאומיים, ויצירת מנגנונים שמאפשרים לחברות צעירות לקחת סיכון ולצמוח. במקביל, הביאה איתה ניסיון יזמי מהשטח, לאחר שהקימה את Ornet Data Communication, שנמכרה לתאגיד Siemens - ניסיון שחיבר בין מדיניות לבין צרכים אמיתיים של תעשייה.
תרומתה של ברי אינה נמדדת במוצר אחד, אלא במאות חברות שקיבלו את התנאים הראשוניים לצמוח. במובן הזה, אם היזמים הם אלו שבונים את החברות, ברי היא בין מי שבנו את המערכת שמאפשרת להן להיוולד.
בשם בוני התשתית - האנשים שיצרו את התנאים שמאפשרים לחדשנות לקרות.
10. מקסין פסברג: האישה שהפכה את ישראל למעצמת ייצור שבבים
מקסין פסברג היא מהדמויות המרכזיות שהוכיחו כי ההייטק הישראלי אינו רק חדשנות וסטארטאפים, אלא גם תעשייה כבדה ומתקדמת בקנה מידה עולמי. כמהנדסת כימיה שהצטרפה לאינטל בשנות ה-80, טיפסה פסברג לאורך עשרות שנים עד לתפקידי ההנהלה הבכירים ביותר, ובהם מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא עולמית.
פסברג עמדה בלב הקמתם והפעלתם של מפעלי השבבים של אינטל בישראל, ובראשם המפעל בקריית גת, אחד מאתרי הייצור המתקדמים בעולם. תחת הנהגתה הפכה ישראל לא רק למרכז פיתוח, אלא גם לעוגן ייצור אסטרטגי בתעשיית הסמיקונדקטור הגלובלית, עם השקעות של מיליארדי דולרים והשפעה כלכלית רחבה.
מעבר להישגים התעשייתיים, סיפורה של פסברג הוא גם סיפור של פריצת דרך אישית. בתעשייה שנשלטה במשך שנים רבות על ידי גברים, ובתחום מורכב ותובעני כמו ייצור שבבים, היא סללה לעצמה דרך לצמרת והפכה לאחת הנשים הבולטות ביותר בעולם ההייטק הישראלי. במובן הזה, היא לא רק הובילה מפעלים, אלא גם שברה תקרות זכוכית והרחיבה את גבולות האפשרי עבור הדור הבא.
בשם בוני התעשייה - ובשם מי שפורצים דרך גם כשהדרך לא נסללה עבורם.
11. יעקב זיו: האיש שדחס את האינטרנט לקובץ אחד קטן
יעקב זיו (1931-2023), פרופסור בטכניון ואחד מאבות תורת האינפורמציה המודרנית, לא פיתח מוצר שאפשר להחזיק ביד, אלא תשתית בלתי נראית שעליה נשען העולם הדיגיטלי כולו. יחד עם אברהם למפל הוא פיתח בשנות ה-70 את אלגוריתמי למפל-זיו, שיטה מהפכנית לדחיסת נתונים, המאפשרת לייצג מידע בצורה יעילה בהרבה.
הפיתוח הזה, שנראה בתחילה תיאורטי, הפך עם השנים לאבן יסוד של עידן המחשוב: פורמטים כמו ZIP, PNG, GIF ואפילו חלק מטכנולוגיות האודיו - כולם נשענים על העקרונות שהניח זיו. במילים פשוטות, כל תמונה שנשלחת, כל קובץ שמורד וכל מידע שעובר ברשת - נדחס, מועבר ונשמר בצורה יעילה בזכות אותה פריצת דרך.
בעידן שבו כמויות המידע רק הולכות וגדלות, דחיסה חכמה היא ההבדל בין מערכת שעובדת לבין כזו שקורסת תחת העומס. זיו, במובן הזה, לא רק פתר בעיה הנדסית, אלא סלל את הדרך לאינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו היום.
בשם האלגוריתמים שאף אחד לא רואה - אבל נמצאים בכל קובץ בעולם.
12. יצחק רבין, שמעון פרס ובנימין נתניהו: המדינאים שיצרו את התנאים להייטק
תעשיית ההייטק הישראלית נבנתה בידי יזמים, מהנדסים ומדענים, אך לא פחות מכך, היא נשענה על החלטות מדיניות שיצרו את הקרקע לצמיחתה. בהקשר הזה בולטים שלושה מנהיגים, שכל אחד מהם תרם שכבה אחרת לבניית האקוסיסטם: יצחק רבין, שמעון פרס ובנימין נתניהו. יחד, שלושתם מייצגים את הדרך שבה חזון, פתיחות ומדיניות יכולים להפוך רעיון לתעשייה.
רבין ז"ל סימן את פתיחת הדלתות. בשנות ה-90, עם חיבור ישראל למסגרות מחקר בינלאומיות כמו תוכניות המסגרת האירופיות, ועם סביבה מדינית שאפשרה שיתופי פעולה גלובליים, נוצרה תשתית להשתלבות ההייטק הישראלי בזירה הבינלאומית.
פרס ז"ל, לעומתו, גילם את החזון. שנים לפני שהמונח "סטארט-אפ ניישן" נטבע, הוא דיבר על כלכלה מבוססת ידע ועל ישראל כמרכז של חדשנות, לעיתים בניגוד לרוח התקופה.
נתניהו הוסיף את הממד הגיאופוליטי. באמצעות רפורמות כלכליות ומיתוג שיטתי של ישראל כמעצמת טכנולוגיה, ובמיוחד דרך הסכמי אברהם, הפך ההייטק לכלי מדיני ולגשר בין ישראל לשותפות אזוריות.
בשם המדינאים - האנשים שהפכו את החדשנות הישראלית מניצוץ מקומי לנכס לאומי ובינלאומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו