בלי שורת קוד אחת: המודל החדש בהייטק - שמגלגל מיליונים

עד לא מזמן, תמונת יחסי הציבור של סטארטאפ בתחילת דרכו הייתה כמעט תמיד זהה: שניים או שלושה מייסדים, כל אחד מביא איתו מיומנות אחרת - טכנולוגיה, מוצר או ביזנס. זה שידר צוות, השלמה, יציבות. היום, יותר ויותר חברות סטארט-אפ מוקמות על ידי יזם אחד בלבד, אשר בונה את המוצר הראשוני לבדו ומחליט לצאת לדרך בכוחות עצמו.

מה שנראה עד לאחרונה כחריג, מתחיל להפוך למודל לגיטימי, גם בעיני המשקיעים, שבעבר נטו להירתע מהשקעה ביזם בודד וכיום מגלים נכונות הולכת וגוברת לגבות חברות כאלה.

את השינוי הזה מאפשרת הבינה המלאכותית, שמורידה את חסמי הפיתוח ומאפשרת ליזם אחד להוציא לפועל רעיון גם ללא רקע תכנותי עמוק. כך מתגבש מודל חדש של סטארטאפ, כזה שמגלם חלום מסוג אחר: חברה שצומחת בקצב חסר תקדים מרגע הרעיון ועד לפריצה לשוק. אלא שלחלום הזה יש גם מחיר: להיות לבד בחזית, בסביבה תחרותית מאין כמותה.

יזם אחד, חברה שלמה

מיקי חסלבסקי, יזם סדרתי, הוא דוגמה לתופעה הזו. חסלבסקי היה ממקימי RapidAPI, שהפכה ליוניקורן ובהמשך נמכרה לנוקיה. את החברה החדשה שלו, Enso, שמפתחת סוכני AI לשיווק והפצה, הוא בחר להקים לבדו.

הרעיון לחברה נולד מניסוי פשוט: בלוג שנוהל כולו על ידי סוכן AI. "פתחתי בלוג שמנוהל על ידי סוכן, וכולם התלהבו מזה", הוא מספר. "זה גרם לי להבין שאפשר לקחת את זה צעד קדימה, ולהפוך שירותים שלמים לאוטומטיים". לדבריו, ההחלטה לצאת לדרך לבד נבעה גם מהצורך במהירות: "רציתי להוציא את זה לשוק מהר. לחפש שותף זה תהליך שלוקח זמן, והבנתי שאם אחכה - אפספס את ההזדמנות".

בעבר, להקים חברה לבד בתחומי התוכנה היה כמעט בלתי אפשרי. יזם נדרש לצוות פיתוח, וזה חייב משאבים ומומחיות. היום, המציאות הזו השתנתה מן היסוד. "שפת התכנות היום היא אנגלית. אתה אומר למכונה מה אתה רוצה, והיא בונה", אומר חסלבסקי. "החסם הזה נשבר. אתה יכול להראות ערך מהר מאוד".

עם זאת, הוא מדגיש את המחיר: "לבנות חברה לבד זה קשה. אין לך עם מי לחלוק את הלחץ. זה לא אידיאלי, אבל זה מאפשר לך לנוע מה".

מהחריג לנורמה: גם המשקיעים נכנסים

היקף התופעה מקבל ביטוי גם בדו"ח השנתי של קרן ההון-סיכון Fusion VC, המתמחה בהשקעות ראשוניות (פרה-סיד). לפי הדוח, ב-2025 כ־20% מהקרנות וכמעט מחצית מהאנג'לים כבר השקיעו ביזמים בודדים. "בפועל, כבר סביב 40%-50% מהחברות החדשות מגיעות עם מייסד אחד", אומר עמית שכטר, מנהל פעילות הקרן בישראל ומי שהוביל את כתיבת הדו"ח. "אני צופה שבשנה הבאה המספרים יהיו גבוהים עוד יותר".

מדובר בשינוי רחב שמשפיע על פרופיל היזם ועל מבנה החברה. אם בעבר יזמים בודדים נטו להקים עסקים קטנים יחסית, כיום מדובר יותר ויותר בבילדרים, שמכוונים מלכתחילה לסקייל. "יש היום כלים שמאפשרים גם לבנות, גם לשווק וגם להפעיל. אתה יכול לראות צוות של כמה אנשים שמפעיל אופרציה של עשרות עובדים באמצעות סוכנים".

המשמעות היא שינוי עמוק במבנה החברה. במקום צוות מייסדים משלים, יזם אחד יכול לכסות חלקים הולכים וגדלים מהפעילות. לא במקרה, כאשר מצטרף אדם נוסף, הוא מגיע לעיתים דווקא מעולמות השיווק. "הפרסונה הראשונה שמצטרפת ליזם בודד היא לרוב איש או אשת שיווק", אומר שכטר.

הפיתוח זול, הקרב על הלקוחות יקר

התחרות הגוברת היא נקודת המוצא להבנת השינוי. "השוק מפוצץ בתחרות, והרעש הוא בלתי נתפס", אומר שכטר. "כולם זזים מהר יותר, והאתגר האמיתי הוא לבלוט". כאשר חסמי הכניסה יורדים, מספר השחקנים גדל במהירות, והמאבק על תשומת הלב של הלקוחות הופך אינטנסיבי בהרבה.

בתוך המציאות הזו, גם מבנה העלויות משתנה. אם בעבר עיקר התקציב הופנה לפיתוח, היום הפיתוח הפך לזול ומהיר יחסית, בעוד שהשיווק וההפצה הפכו לצוואר הבקבוק. כפי שמתאר חסלבסקי: "פעם היית צריך כסף לפיתוח ולשיווק. שניהם היו יקרים. היום מה שנשאר זה עולם ההפצה והשיווק".

מנקודת המבט של המשקיעים, השקעה ביזם בודד עשויה להיראות מסוכנת יותר, אך בפועל נקודת המפגש השתנתה. יזמים מגיעים היום בשלב בשל יותר, עם מוצר עובד ולקוחות. "כדי לגייס את הצ'ק הראשון, אתה צריך להגיע עם משהו הרבה יותר בשל", אומר שכטר. בהתאם, סבבי הפרה-סיד גדלו, ולעיתים מגיעים לכשני מיליון דולר - בעיקר למימון הפריצה לשוק (go-to-market).

גם מבנה ההשקעה משתנה: במקום צ'ק אחד, קרנות מפצלות את ההשקעה לשלבים. "פעם היו מקבלים את כל הכסף בפעם אחת, היום מפצלים", אומר שכטר. מודל שמאפשר לצמצם סיכון בעולם רווי סטארטאפים.

תופעת הסופרנובות

על רקע התחרות, יש חברות שמצליחות לעשות את הלא ייאמן, ולהגיע לעשרות אלפי לקוחות ולהכנסות גבוהות בתוך חודשים ספורים, תהליך שפעם היה נמשך שנים. דוגמה בולטת היא חברת Base44 הישראלית, שנוסדה על ידי מאור שלמה, שפיתח כמעט לבדו פלטפורמה לבניית אפליקציות באמצעות AI. החברה צמחה במהירות עם צוות מצומצם. גם בעולם נראות דוגמאות דומות, עם חברות כמו Lovable, Cursor ו-Midjourney.

הדוגמה הקיצונית ביותר היא Medvi, שהוקמה ב-2023 על ידי מתיו גלגר, ופיתחה פלטפורמה דיגיטלית למכירה ושיווק של תרופות. בתוך כשנה הגיעה להכנסות של כ-400 מיליון דולר, ובדרך למיליארד - קצב צמיחה שממחיש את עוצמת המודל.

בתוך ההקשר הזה, קרנות כמו בסמר ונצ'ורס מגדירות קטגוריה חדשה: "חברות סופרנובה". עבור משקיעים, זו כבר ציפייה. "זו כבר לא צמיחה, זו התפוצצות", אומר שכטר. חברות שמגיעות לסקייל מהר הפכו ל"גביע הקדוש" של ההון סיכון, אך גם מגבירות את התחרות ומקטינות את הסיכוי של כל אחת לבלוט.

המגמה הזו צפויה לעצב מחדש את ההייטק. ככל שהכלים נעשים נגישים יותר, יותר יזמים יכולים להיכנס למשחק - והתחרות מתעצמת. "יותר קל להקים סטארטאפ, אבל הרבה יותר קשה לבלוט", אומר שכטר. עבור ההייטק הישראלי, ובעיקר בתחומי התוכנה, מדובר באתגר. "הקומודיטיזציה של קוד עושה לנו בעיות", אומר חסלבסקי. יתרון הפיתוח נשחק, והיכולת לנצח עוברת למוצר, להפצה ולגישה לשוק.