קהילת הביטקוין נערכת ל-"Q Day". הרגע שבו מחשבים קוונטיים יהיו חזקים מספיק כדי לשבור את מערכות ההצפנה הנהוגות כיום, והשאלה המרכזית היא האם תצליח לאמץ הגנות חדשות לפני שמחשבים קוונטיים יהפכו לכלי מעשי. מחקר של Google Quantum AI מציג תרחיש שבו מחשב קוונטי יוכל לחשב את המפתח הפרטי של ארנק ביטקוין בתוך כתשע דקות מרגע שהמפתח הציבורי נחשף, לפי אתר Coindesk. המשמעות האפשרית היא שתוקף יוכל לזייף חתימה דיגיטלית ולהעביר את המטבעות לעצמו לפני שהעסקה המקורית מאושרת ברשת.
המחקר מתמקד בשיטת ההצפנה שעליה מבוסס ביטקוין, הנקראת קריפטוגרפיה של עקומות אליפטיות (secp256k1). שיטה זו מאפשרת לפרסם מפתח ציבורי מבלי לחשוף את המפתח הפרטי שמאפשר גישה לכספים. החוקרים מציעים כי באמצעות אלגוריתם שור, שהוא אלגוריתם קוונטי שמסוגל לפרק בעיות מתמטיות מורכבות במהירות , ניתן יהיה לשחזר את המפתח הפרטי בתוך דקות.
לפי התכנון שפורסם, מתקפה כזו תדרוש מחשב קוונטי מתקדם במיוחד, עם כ-1,2000-1,450 קיוביטים לוגיים (יחידות המידע הבסיסיות של מחשב קוונטי) ועשרות מיליוני פעולות חישוב. בסך הכול ייתכן שיהיה צורך בפחות מ-500 אלף קיוביטים פיזיים, רף שעדיין אינו קיים כיום אך נחשב יעד אפשרי לשנים הקרובות.
הסיכון אינו מוגבל לעסקאות חדשות בלבד. מאגר גדול של כתובות ביטקוין כבר חשף בעבר את המפתחות הציבוריים שלהן בבלוקצ’יין. הערכות מצביעות על כך שכ-6.9 מיליון ביטקוין מוחזקים בארנקים כאלה, כולל מטבעות מתקופת סאטושי נקאמוטו. שווי הארנקים הפגיעים עשוי להגיע ליותר מ-711 מיליארד דולר, לפי Decrypt.
המונח "קריפטואנליזה" מתייחס לניסיון לפצח שיטות הצפנה. חלק מהחוקרים סבורים כי זו אחת המשימות המעשיות הראשונות שבהן מחשבים קוונטיים יוכלו להראות יתרון משמעותי. בקהילה המקצועית משתמשים לעיתים במונח "Q Day" כדי לתאר את הרגע שבו מחשבים קוונטיים יהיו חזקים מספיק כדי לשבור את מערכות ההצפנה הנהוגות כיום.
במקביל, התעשייה בוחנת מעבר ל"קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית", שיטות הצפנה חדשות שנועדו להיות עמידות גם בפני מחשבים קוונטיים. בין הצעדים המוצעים: שינוי סוגי כתובות ביטקוין כך שלא יחשפו מפתח ציבורי, החלפת אלגוריתמים פגיעים ושדרוג הדרגתי של מערכות האבטחה, לפי גורמי תעשייה.
עם זאת, יש גורמים הממעיטים בסיכון ומתארים את החשש כ"אלרמיזם פיננסי", אזהרות מוגזמות שעלולות להשפיע על השוק. תהליך קבלת ההחלטות בביטקוין מבוסס על קונצנזוס בין מפתחים ומשתמשים, ולכן שינויים רחבים נוטים להתקדם לאט.
במקביל לאיום הקוונטי, חברות כריית ביטקוין מתמודדות עם לחץ כלכלי ומתחילות להעביר משאבים לבינה מלאכותית ול-HPC (High Performance Computing - מחשוב עתיר ביצועים, מרכזי נתונים חזקים במיוחד המשמשים לאימון מודלי AI ולחישובים מדעיים). לפי הערכות, מפעילים מסוימים עשויים להפיק עד 70% מהכנסותיהם מתחום ה-AI עד סוף 2026, לעומת כ-30% כיום.
חברות בתחום כבר משנות אסטרטגיה. Bitdeer הודיעה על סגירת חלק ממתקני הכרייה בנורווגיה כדי לפנות מקום למרכז נתונים לבינה מלאכותית, ואילו Core Scientific חיברה כ-350 מגה-ואט לפרויקט AI גדול ומתכננת להגדיל את ההספק לכ-590 מגה-ואט עד תחילת 2027.
על רקע הלחצים הללו, חברת Quantum Blockchain Technologies הודיעה כי גייסה כ-500 אלף ליש"ט למימון מחקר ופיתוח שמטרתו לשפר את יעילות כריית הביטקוין באמצעות כלי AI, וכן הקימה חברה-בת בשם Blockkeeper שתתמקד ברכישת כוח חישוב מצד שלישי במקום הפעלת צי כרייה עצמאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו