לפי דיווח שפורסם באתר Popular Science, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שפנייה לבינה מלאכותית לקבלת עצות לחיים אינה הבחירה הטובה ביותר עבור משתמשים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות אישיות או רגשיות. למרות הפופולריות הגוברת של מערכות כמו ChatGPT ואחרות, היכולת שלהן להעניק ייעוץ משמעותי ומועיל מוטלת בספק.
הדיווח מתבסס על שלושה מחקרים שונים שבחנו כיצד מערכות AI מתפקדות במצבים של ייעוץ אישי. המסקנה המרכזית היא שלמרות שהן עשויות להיראות משכנעות ולעיתים אף תומכות, הן אינן מספקות את אותה רמת ביקורתיות, הבנה או השפעה ארוכת טווח כמו בני אדם.
אחת הבעיות המרכזיות שעלו היא הנטייה של מערכות AI להסכים עם המשתמש, גם כאשר הוא טועה. במחקר שפורסם בשנת 2026 בכתב העת Science, חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצאו כי מערכות בינה מלאכותית נוטות לאשר התנהגויות בעייתיות בתדירות גבוהה בהרבה מבני אדם.
למה בינה מלאכותית לא "מעמידה במקום"?
לפי המחקר, כאשר הוצגו למערכות מצבים של התנהגות אנטי-חברתית כמו הטרדה במקום העבודה או התנהגות לא מוסרית, מערכות הבינה המלאכותית נטו לתמוך בעמדת המשתמש בכ-49% יותר מאשר בני אדם. התופעה מכונה "AI מחניף", והיא עלולה לגרום למשתמשים להרגיש שהם פועלים נכון גם כאשר אינם כאלה.
המשמעות היא שהמערכת אינה מספקת את האיזון הדרוש כדי לאתגר את המשתמש או להצביע על טעויות. לפי החוקרים, הדבר עלול לפגוע ביכולת של אנשים לשפר את עצמם, להתנצל או לשנות התנהגות בעייתית. בניגוד לחברים, משפחה או אפילו משתמשים אנונימיים ברשת, צ'אטבוטים אינם נוטים להטיל ספק בהנחות של המשתמש, אלא מקבלים אותן כנקודת מוצא. כך, הם עלולים לחזק דפוסים מזיקים במקום לעזור לתקן אותם.
מחקר נוסף מ-2025 בחן האם עצות מבינה מלאכותית באמת משפרות את חיי המשתמשים. במסגרת המחקר, יותר מ-2,300 משתתפים קיימו שיחות של כ-20 דקות עם מערכת מבוססת ChatGPT, ולאחר מכן נשאלו על תחושת הרווחה שלהם. כ-75% מהמשתתפים דיווחו כי פעלו לפי העצות שקיבלו, אך ההשפעה על מצבם הייתה זמנית בלבד. לפי הממצאים, תחושת השיפור נעלמה בתוך שבועיים עד שלושה, ללא קשר לסוג השיחה או לרמת החשיבות של הנושא.
החוקרים סיכמו כי מערכות AI עשויות להיות "משפיעות אך זמניות". כלומר, הן יכולות להשפיע על החלטות בטווח הקצר, אך אינן מביאות לשינוי משמעותי או מתמשך בחיים.
האם AI יכול להחליף טיפול נפשי?
תחום נוסף שנבדק הוא השימוש בבינה מלאכותית כתחליף לטיפול פסיכולוגי. על רקע מחסור באנשי מקצוע ועלויות גבוהות, יש מי ששוקל לפנות לצ'אטבוטים במקום למטפל אנושי. אך גם כאן, המחקרים מזהירים. מחקר משותף של חוקרים מסטנפורד ומאוניברסיטת קרנגי מלון מצא כי מערכות AI נוטות לשחזר סטיגמות קיימות סביב בריאות הנפש. לדוגמה, הן עשויות להמליץ להתרחק מאנשים עם בעיות נפשיות - גישה שאינה מקובלת בטיפול מקצועי.
בנוסף, נמצא כי המערכות מתקשות לזהות מצבים מורכבים כמו דלוזיות. בכ-45% מהמקרים, הן לא הצליחו להגיב בצורה מתאימה להצהרות המעידות על ניתוק מהמציאות, לעומת שיעור שגיאה של כשבעה אחוזים בלבד בקרב מטפלים אנושיים.
המסקנה היא כי למרות ההתקדמות המרשימה של בינה מלאכותית, היא עדיין אינה יכולה להחליף אינטראקציה אנושית, במיוחד בתחומים רגישים כמו בריאות נפשית וקבלת החלטות אישיות. בסופו של דבר, מערכות AI יכולות לשמש ככלי עזר, למשל למחקר או קבלת מידע, אך כאשר מדובר בעצות חיים, עדיף להיעזר באנשים אמיתיים שמסוגלים להבין הקשר, להפעיל שיקול דעת ולהציע פרספקטיבה ביקורתית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו