האם האיראנים פתחו את מיצרי הורמוז במהלך הפסקת האש? האם המצור האמריקאי אכן עובד? נראה שככל שקשור לתנועה במיצרים, שורר "ערפל קרב" מאז תחילת העימות, עם הצהרות סותרות מצד כל הצדדים. ואולם, חברה ישראלית אחת, Windward, מספקת נתונים בזמן אמת שמאפשרים להביט מתחת לרעש. החברה אפילו מפרסמת דוח יומי פומבי על תנועת הסחר במצר.
לפי הדוח על התנועה אתמול (חמישי), השורה התחתונה ברורה: המצור עובד - אבל לא הרמטית. התנועה נמשכת, אך בתבנית חריגה: רק 19 כלי שיט חצו את הורמוז אתמול - 14 יצאו ורק חמישה נכנסו, ומתוכם רק ארבע מכליות נפט בסך הכול.
הפער בין יציאות לכניסות מעיד על היסוס להיכנס למפרץ ועל "פינוי" החוצה לפני החמרה אפשרית. מעבר למספרים, גם ההתנהגות כלי השיט - כפי שעולה מהדו"ח - מספרת את הסיפור: ספינות מבצעות פניית פרסה, אחרות נסחפות וממתינות, וחלקן נעלמות מהרדאר לאחר המעבר או נצמדות לחופים כדי להפחית חשיפה.
כזכור, כחלק מסיכומי הפסקת האש, איראן התחייבה לפתוח את מיצרי הורמוז לתנועת ספינות סוחר. לדברי עמי דניאל, מייסד-שותף ומנכ"ל Windward, בשיחה עם "היום", הדבר לא קרה.
"לא זיהינו עלייה בתנועה מאז הפסקת האש. עוברות בין חמש ל-15 ספינות ביום - והרבה מהן קטנות, לא מכליות גדולות. הסחר לא התחדש". לדבריו, הסיבה אינה רק כלכלית: "זו לא בעיית ביטוח - זו סכנת חיים. יש איומים, מוקשים, אנשי צוות מפחדים. חברות הספנות, שדווקא מקבלות הצעות מחיר מאוד גבוהות בימים האלה בשל הביקוש לסחורות, לא יכולות להכריח צוותים להיכנס לאזור כזה".
חברת Windward, שהוקמה ב-2010, פיתחה פלטפורמת"מודיעין ימי" שמחברת בין מקורות מידע רבים: שידורי זהות ומיקום (AIS) של ספינות, נתוני לוויין, אותות רדיו ומודלים מבוססי בינה מלאכותית, כדי לבנות תמונת מצב רציפה של המתרחש בים.
"לפני שאתה קונה מטען נפט, אתה בודק את הספינה, הבעלות, הסנקציות - זה עובר דרכנו", אומר דניאל. לדבריו, כ-60% ממשלוחי הנפט בעולם עוברים דרך המערכות של החברה, לצד כ-80% משוק הביטוח הימי. הלקוחות כוללים סוכנויות ממשלתיות, חברות אנרגיה, ספנות, בנקים וסוחרי סחורות.
כעת החברה מוסיפה שכבה נוספת: שיתוף פעולה עם Vantor האמריקנית, חברת מודיעין מרחבי המתמחה בתזמור ואיחוד נתוני לוויין וחיישנים ממקורות שונים. בין היתר נשענת Vantor על קונסטלציות מתקדמות כמו WorldView Legion - מערך לוויינים שמספק צילומים ברזולוציה גבוהה מאוד ובתדירות חזרה של מספר פעמים ביום, מה שמאפשר מעקב כמעט רציף אחרי תנועה ימית.
המערכת של החברה מאפשרת "להזמין" צילום לווייני בזמן אמת, לפי צורך מבצעי - למשל כאשר ספינה מכבה את המשדר ונעלמת.
"אתה יכול להחליט לצלם נמל מסוים, לראות כמה מכליות יש שם, ולעקוב אחרי פעילות בזמן אמת", מסביר דניאל. לדבריו, "הלוויינים מספקים רזולוציה של כ-30 סנטימטר, כך שאפשר לזהות ספינה ספציפית, כולל השם שלה".
עוד הוא מציין כי חברות כמו SpaceX ואנבידיה הורידו דרמטית את עלויות השיגור והעיבוד, כך שכיום "אין ארגון בעולם שלא משתמש בלוויינות מסחרית".
סחר חופשי בסימן שאלה
המצב במצרי הורמוז משקף תהליך רחב יותר: פגיעה בעקרון חופש השיט. "לקחנו את חופש הסחר הימי כמובן מאליו", אומר דניאל. "אם איראן תתחיל לגבות אגרת מעבר - כל מדינה יכולה לעשות את זה. סינגפור, טורקיה, מרוקו. זה יכול להוביל לאינפלציה עולמית".
במקביל מתרחבת תופעת "הצי האפל" (dark fleet) - רשת של ספינות שמטרתן לעקוף סנקציות. מדובר במכליות שמכבות משדרים, מחליפות זהות, או משתמשות ב"ספינות זומבי" - זהויות של כלי שיט שנגרטו.
"הן משתמשות בזהויות של ספינות שלא קיימות, מכבות שידורים, ואנחנו יודעים לעקוב אחריהן באמצעות לוויינים אקטיביים", אומר דניאל. היכולת לזהות ולנתח התנהגות כזו הפכה קריטית עבור ממשלות וחברות, שכן מדובר במערכת לוגיסטית שלמה שמאפשרת למדינות כמו איראן ורוסיה להמשיך לסחור מחוץ למערכת הרשמית.
נושא נוסף שמעסיק יותר ויותר גורמים הוא הפגיעה בתשתיות תת-ימיות, בעיקר כבלי תקשורת וצינורות גז, שמרבית תעבורת האינטרנט והמידע העולמית עוברת דרכם.
בשנים האחרונות דווח בתקשורת הבינלאומית על שורה של אירועים חשודים, בהם נזק לכבלים בים הבלטי, בים האדום ובאזור טייוואן, לעיתים בנסיבות שאינן ברורות. כמו ספינות שגררו עוגן מעל תוואי הכבל או שהו בסמוך אליו זמן ממושך. החשד בקרב גורמי ביטחון במערב הוא כי חלק מהאירועים אינם תאונות, אלא חלק מלוחמה היברידית "מתחת לרדאר".
דניאל אומר כי "זו תשתית עולמית קריטית. היכולת לעקוב אחר תנועת כלי שיט חריגים הפכה למרכיב מרכזי בהגנה על תשתיות גלובליות, תחום שבו מערכות מודיעין ימי מתחילות לשחק תפקיד הולך וגדל".
כמו כן, להערכתו של דניאל, על רקע אי-ודאות סביב מחויבותה של ארה"ב לברית נאט"ו והעברת יותר אחריות למדינות אירופה להגנה על המרחב הימי שלהן, הביקוש למערכות כאלה גדל - הן בצד הצבאי והן בצד המסחרי. הצורך במודיעין ימי בזמן אמת רק הולך וגובר. "כדי להסתכל על כל הים לא די בחיל ים - צריך טכנולוגיה", אומר דניאל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו