בכל שנה הולכים לעולמם עשרות שורדי שואה, והאפשרות לשמוע עדות ממקור ראשון הולכת ומצטמצמת. המציאות הזו מציבה אתגר שהוא לא רק חינוכי או ערכי, אלא גם טכנולוגי: כיצד משמרים ומנגישים עשרות אלפי תיעודים מצולמים, חלקם באורך של שעות, בעידן שבו התוכן הופך מהיר, קצר ודיגיטלי.
בשנים האחרונות, בזיכרון בסלון זיהו פער בין היקף חומרי התיעוד הקיימים לבין היכולת של הציבור להיחשף אליהם, כאשר עשרות אלפי עדויות שמורות בארכיונים אך רבות מהן כמעט אינן נצפות. מתוך הבנה כי הרגלי צריכת המידע השתנו, פועלת העמותה להתאים את האופן שבו מועברים הסיפורים לדורות הצעירים.
כחלק מכך נוצר שיתוף פעולה עם היוזמה הטכנולוגית חברתית Code for Israel, אשר מבקשת להתמודד עם האתגר של עיבוד והנגשה של תיעודים ארוכים ומורכבים. במסגרת הפרויקט מפתחים מתנדבים מתחומי הפיתוח הדאטה וחוויית המשתמש מערכת שתתאים ליכולות טכנולוגיות מתקדמות לצד הרגישות והמורכבות של הסיפורים.
בלב הפרויקט עומד פיתוח של כלי מבוסס בינה מלאכותית, המסוגל לנתח עדויות מצולמות של שורדי שואה, לאתר רגעים מרכזיים ולבנות מהן גרסה מקוצרת ונגישה יותר לצפייה. מדובר בתהליך מורכב, חלק מהעדויות נמשכות בין שבע לשש עשרה שעות, מכילות מידע היסטורי, רגשי ונרטיבי רב. האלגוריתם נדרש לזהות נקודות שיא, אירועים משמעותיים, רצף ומבנה סיפורי, תוך שמירה על אמינות ועל עומק רגשי.
אחת העדויות שעובדו במסגרת הפרויקט היא של שורד השואה אשר גונן, שנולד בטרנסילבניה וגורש מביתו בגיל 13 לאושוויץ. במהלך הסלקציה ניצל ברגע האחרון כאשר הועבר לטור העבודה, בעוד אמו ואחיו נשלחו למוות. בהמשך שרד עבודות כפייה במחנה מאוטהאוזן ואת צעדות המוות, ולאחר השחרור עלה לבדו לישראל, הקים משפחה והתגייס לפלמ"ח.
עדותו, שתועדה לאורך מעל לשלוש שעות, עובדה וקוצרה ל-43 דקות בלבד במטרה להנגיש את סיפורו לדורות הבאים גם בעתיד הרחוק.
קרין זינגר, מנכ"לית עמותת זיכרון בסלון: "בשנים האחרונות אנחנו פועלים למצוא פתרונות טכנולוגיים שינגישו לציבור הרחב אלפי עדויות השמורות בארכיונים. אנו מבינים כי רבות מהעדויות שצולמו בשנות ה-90 אינן נגישות כיום לצפייה - הן ארוכות מדי ולעיתים גם פחות מותאמות להרגלי הצריכה של היום. בשיתוף פעולה עם Code for Israel, אנו מפתחים פתרונות שיאפשרו הנגשה של עשרות אלפי עדויות, מתוך מטרה לחבר את הדור הצעיר לסיפורי השורדים, גם כשהם כבר אינם איתנו".
אביב גליק, מתנדבת ומנהל פרויקט ב-Code of Israel: "החוויה שלנו כצוות של Code of Israel היא משמעותית ומעצימה. במהלך העבודה על הפרויקט אנו נחשפים לסיפורים אישיים ומרגשים, שממחישים לנו את האחריות שיש לנו כחלק מהדור שממשיך להעביר את הזיכרון הלאה. במציאות של היום, חשיבות השמירה על הזיכרון ברורה מתמיד. יש לנו אחריות להשאיר את הסיפורים של העם שלנו בתודעה היומיומית, ולתת מקום לכל קול להישמע ולכל סיפור להמשיך ולהתקיים. האחריות לשאת את הזיכרון הזה יחד היא חלק בלתי נפרד מאיתנו".
על רקע יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נדמה כי השאלה כבר אינה האם ניתן לשלב טכנולוגיה בזיכרון, אלא כיצד עושים זאת נכון. ככל שמספר העדים החיים הולך ופוחת, הופכים הכלים הדיגיטליים לחוליה מרכזית בשרשרת הזיכרון, כזו שתעצב את הדרך שבה הדורות הבאים יכירו, יבינו ויזכרו את אחד הפרקים המכוננים בהיסטוריה האנושית.
זיכרון בסלון זה עלינו. זה עלינו לבחור לזכור. זה עלינו לספר. וזה עלינו לוודא שהסיפור לא ייעלם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו