"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מתביישים לשאול מה זה פוליגון? עשינו לכם סדר
מה היא המילה שחוזרת כמעט בכל עדכון ביטחוני שוטף? • מאחורי הקלעים של מערכות הגילוי והחישוב - והדרך שבה נקבע היכן עלול להיות סיכון
מה זה "פוליגון"?. צילום: צופר, ג'מיני

מתביישים לשאול מה זה פוליגון? עשינו לכם סדר

מה היא המילה שחוזרת כמעט בכל עדכון ביטחוני שוטף? • מאחורי הקלעים של מערכות הגילוי והחישוב - והדרך שבה נקבע היכן עלול להיות סיכון

מערכת היום פלוסיואב אברהמי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מאז תחילת המערכה מול איראן ישנם מושגים שאנחנו לא מפסיקים לשמוע בחדשות ובמדיה: עשן מיתמר, הדי פיצוצים, מצרר, קו העימות ועוד. אךאחד המונחים שהכי נשמעים סביב ההתרעות הוא “פוליגון”.

בפועל מדובר במשהו הרבה פחות מסתורי ממה שזה נשמע. "פוליגון", שזוהי המילה באנגלית למצולע, הוא פשוט אזור ההתרעה על המפה, כלומר תא שטח שבו המערכת מעריכה שיש סיכון ולכן מפעילים בו אזהרה.

כדי להבין את זה בצורה פשוטה, אפשר לחשוב על מצב שבו מישהו זורק אבן בחושך. ברור שהיא בדרך לאנשהו, אבל בשניות הראשונות קשה לדעת בדיוק איפה תנחת. אותו דבר קורה גם כאן: ברגע שמערכות הגילוי מזהות שיגור, הן מנסות לחשב במהירות את המסלול, את מהירות האיום ואת אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה עדיין יש אי ודאות, ולכן לפעמים אזור ההתרעה הראשוני רחב יחסית.

ערוץ הטלגרם שמנבא לפי הפוליגון האם באמת תהיה אזעקה - אחרי ההתרעה המקדימה

אז למה אומרים שהפוליגון “מתרחב”?

כי לפעמים המערכת מעדיפה להזהיר שטח גדול יותר כדי לא לקחת סיכון. אם מתבצע גם יירוט, נכנסת למשוואה עוד שכבת חוסר ודאות, משום שלא רק הטיל עצמו רלוונטי אלא גם שברים שלו או של המיירט, שעלולים ליפול באזור אחר. לכן ייתכן שהאזור שמסומן כמסוכן יורחב, אפילו אם עדיין לא ברור מה בדיוק ייפול והיכן.

פוליגון לאזורים בהם נשמעה התרעה מקדימה (אילוסטרציה), צילום: צופר

החדשות הטובות הן שככל שחולפות עוד שניות ומצטבר יותר מידע מחיישנים וממכ”מים, הפוליגון בדרך כלל נעשה מדויק יותר. בתקווה שלא נצטרך להשתמש בטכנולוגיות האלו יותר כמובן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...