אלפי מטרות, באפס זמן: כך ה-AI משנה את המלחמה מול איראן

המערכה הנוכחית מול איראן מתנהלת בקצב ובהיקף שלא נראו בעבר, עם אלפי מטרות שהותקפו, קצב של מאות תקיפות ביום ולעיתים הפעלה של עשרות ואף מאות מטוסי קרב בו-זמנית. בנוסף, קצב הפעולה החריג הזה מתאפשר במידה רבה בזכות שכבה טכנולוגית שהפכה קריטית לניהול הלחימה: מערכות מבוססות בינה מלאכותית.

לדברי גורם צבאי בכיר, עצם היכולת של חיל האוויר לבצע מספר גדול כל כך של תקיפות במקביל, ברמת דיוק גבוהה ובקצב מהיר, היא תוצאה ישירה של שילוב מערכות AI בתהליכי התכנון והביצוע. לדבריו, משימות שבעבר היו לוקחות ימים של תיאום בין גורמים שונים - מתקצרות כיום לשעות. הדבר מביא לידי ביטוי שילוב בין אדם למכונה שמאפשר לנהל מורכבות שלא הייתה אפשרית בעבר.

הבינה המלאכותית נכנסת כמעט לכל שלב במעגל המבצעי: מתכנון המשימה, דרך סנכרון בין כוחות ואמצעים, ועד ביצוע ותחקור. מערכות מתקדמות מאפשרות לנהל בו־זמנית מספר רב של פעולות, לתאם בין זירות שונות ולבצע התאמות תוך כדי תנועה. התוצאה היא קצב פעולה גבוה יותר, לצד שיפור ברמת הדיוק.

במקביל, מערכות AI מאפשרות לייצר תמונת מצב רחבה ועדכנית, המבוססת על שילוב של אינספור סנסורים, מקורות מודיעין ודיווחים מהשטח. עבור דרגי הפיקוד, המשמעות היא קבלת החלטות מהירה יותר, על בסיס מידע מעובד ומסונכרן בזמן אמת.

התראה בזמן אמת על סכנת נ"ט

ההשפעה ניכרת גם בהגנה על הכוחות ועל העורף. בתמרון הקרקעי, מערכות מתקדמות מצליחות לזהות איומים ולהעביר התרעות בתוך שניות - למשל על ירי נ"ט - ולאפשר ללוחמים להתמגן בזמן. בעורף, יכולות חיזוי מבוססות AI משפרות את דיוק ההתרעות לאזרחים ומאפשרות להתאים את ההנחיות לפי אזורי פגיעה צפויים.

אחד האתגרים הבולטים במערכה הוא ריבוי כלי הטיס הבלתי מאוישים. גם כאן, מערכות מבוססות בינה מלאכותית מאפשרות להבחין בין מטרות אויב לידידות במרחב אווירי רווי, לתעדף איומים ולתמוך בניהול המרחב האווירי בזמן אמת.

ברקע לכל אלה עומד שינוי ארגוני שעבר אגף התקשוב וההגנה בסייבר בדצמבר האחרון, במסגרתו הוקמה חטיבת המידע והבינה המלאכותית. החטיבה מרכזת את תחומי הדאטה וה-AI בצה"ל ומספקת את התשתיות הדיגיטליות לכלל הזרועות - מחיל האוויר ועד פיקוד העורף - מתוך תפיסה של “מכפיל כוח” טכנולוגי.

במסגרת פעילותה, החטיבה מפעילה שורה של מערכות מרכזיות. מערכת "לוחם", למשל, משמשת לתכנון וסנכרון תקיפות רב-זרועיות והפכה לכלי המרכזי שבו משתמש חיל האוויר לניהול משימות, כולל במבצע הנוכחי באיראן. מערכות אחרות מספקות התרעות לכוחות בשטח, מזהות שיגורים ומאפשרות לאתר את מקור הירי ולסגור מעגל במהירות.

בנוסף, מערכות ייעודיות לעורף משלבות יכולות חיזוי של אזורי פגיעה, בעוד מערכות נוספות מרכזות מידע ממגוון מקורות - צבאיים ואזרחיים - ומייצרות תמונת מצב בזמן אירועים מתפרצים. בתחום האיום האווירי, מערכות מבוססות AI מאפשרות לזהות רחפנים וכטב"מים, להבחין בין מטרות שונות ולהעביר התרעות בזמן אמת לגורמים הרלוונטיים.

AI שמספקת "איפכא מסתברא"

לצד ההפעלה המבצעית, בצה"ל פועלת גם פעילות מחקר ופיתוח ענפה בתחום הבינה המלאכותית והאלגוריתמיקה. צוותים ייעודיים עוסקים בפיתוח מודלים לשיפור דיוק הזיהוי וההתרעה, וכן בשימוש בסימולציות ותרחישים, כולל ניתוחים חלופיים בסגנון "איפכא מסתברא", כדי לבחון דרכי פעולה חדשות.

המסר שעולה בצה"ל הוא כי הבינה המלאכותית אינה מחליפה את האדם, אלא מעצימה אותו. השילוב בין יכולות חישוב ועיבוד מידע מתקדמות לבין שיקול דעת אנושי הוא שמאפשר את קפיצת המדרגה המבצעית.

במבט קדימה, ההערכה היא שהמגמה הזו רק תלך ותעמיק. מערכות AI צפויות להשתלב באופן הדוק יותר בתהליכי קבלת החלטות, לא רק כתשתית מידע אלא גם ככלי תומך חשיבה, ולשנות באופן יסודי את הדרך שבה מתנהלות מערכות צבאיות.