מנקים את השמים: החברה הישראלית שטוענת שיש לה את המפתח לאיום הרחפנים

המערכה הנוכחית מול איראן מסמנת פרק נוסף ב"מלחמות הרחפנים" - עידן שבו כלי טיס בלתי מאוישים הופכים לגורם מרכזי בשדה הקרב ובמאזן הכוחות. מגמה זו התחדדה במלחמת רוסיה-אוקראינה, המשיכה במלחמה הרב-זירתית של ישראל, וכעת באה לידי ביטוי גם בעימות האזורי מול איראן.

אחת מנקודות התורפה הבולטות במערכה הזו היא הקושי של מדינות המפרץ להתמודד עם רחפני השאהד האיראניים: איום זול, פשוט יחסית, אך כזה שמאתגר גם מערכות הגנה מתקדמות. חוסר הסימטריה בולט במיוחד, רחפן שעולה עשרות אלפי דולרים בלבד מול טילי יירוט מסוג פטריוט שמחירם מגיע למיליוני דולרים ליחידה.

אך הפער אינו רק כלכלי. בניגוד לרחפנים, שניתן לייצר בהמונים ובקצב גבוה, טילי יירוט הם משאב מורכב ויקר לייצור, שלא ניתן לייצר באותו קצב. לפי דיווחים שונים, מלאי טילי היירוט במדינות המפרץ הולכים ומתדלדלים, בעוד שלרשות איראן עומדים ככל הנראה אלפי - ואולי אף עשרות אלפי - רחפנים זמינים לשיגור.

“למדינות המפרץ אין קונספט של הגנה אווירית רב־שכבתית כמו בישראל, שנבנה במשך עשרות שנים. הן נשענות בעיקר על מערכות יירוט אמריקניות שרכשו, שלא בהכרח מותאמות לאיומים הנוכחיים - כפי שמתבטא במערכה הנוכחית”. כך אומר בשיחה עם "היום" תא"ל (במיל') פיני יונגמן, נשיא חברת TSG, המתמחה במערכות שליטה ובקרה, לאחר שהחברה הכריזה לפני מספר ימים על פיתוח מואץ של מערכת שלמה לזיהוי ויירוט רחפנים בגובה נמוך.

כמו פיתוח מערכת נהיגה אוטונומית

ישנו מאמץ עולמי רחב בשנים האחרונות לפיתוח מענה לאיום הכטב"מים והרחפנים. חברות רבות - מהענקיות הביטחוניות ועד חברות סטארט-אפ - מפתחות סוגים שונים של מערכות, הנבדלות באמצעי הגילוי כגון מכ״מים, חיישני RF או מערכות אלקטרו-אופטיות, ובאמצעי היירוט, מטילים ועד רחפנים מיירטים ולוחמה אלקטרונית.

למרות ריבוי הפתרונות, עדיין לא התגבש מענה יעיל שניתן לפריסה רחבה בזירות שונות. מדובר גם בשוק פוטנציאלי עצום, שבו החברות שיצליחו לפתח פתרונות אפקטיביים וסקלאביליים צפויות לתפוס נתח משמעותי.

שתי המדינות שצברו את הניסיון המבצעי המשמעותי ביותר בתחום הן אוקראינה וישראל. אך בעידן הנוכחי, ניסיון מבצעי אינו מתבטא רק בידע של מפקדים ולוחמים - אלא גם בדאטה. מערכות צבאיות דיגיטליות אוספות כיום כמויות עצומות של מידע משדה הקרב. החל מנתוני גילוי ומעקב ועד דפוסי תנועה והתנהגות של איומים, המשמשות לאימון אלגוריתמים ולשיפור מתמיד של מערכות ההגנה.

במובן זה, שדה הקרב המודרני מזכיר במידה רבה גם את העולם האזרחי: בדומה לדאטה שאוספת חברת רכב אוטונומי כמו Tesla מכלי הרכב שלה לצורך שיפור מערכות הנהיגה, כך גם מערכות צבאיות לומדות מכל אירוע, מכל זיהוי ומכל יירוט – והופכות מדויקות ויעילות יותר עם הזמן. כאן נכנסת לתמונה חברת TSG.

האלגוריתם שמאחורי אפליקציית פיקוד העורף

TSG מפתחת מערכות שליטה ובקרה (שו״ב). זוהי שכבת התוכנה שמחברת בין עשרות מקורות מידע ומציגה למפעילים תמונת מצב אחת ברורה בזמן אמת, בדומה ל“מוח” שמרכז נתונים, מנתח אותם ומסייע לקבל החלטות תוך שניות.

החברה מפתחת ומפעילה מערכות כאלה במגוון מערכים מבצעיים, החל מניהול התמונה האווירית הלאומית, דרך מערכות שו״ב ימי, מערכות מודיעין והגנת גבולות, ועד פתרונות לניהול אירועי חירום והגנת המולדת. המערכות הללו מתממשקות למכ"מים, לוויינים, חיישני RF ואמצעים נוספים, ומבצעות היתוך מידע לכדי תמונה אחודה.

אחד הביטויים המרכזיים ליכולות הללו הוא במערך ההתרעה של פיקוד העורף: על בסיס חישוב המסלול שמתבצע במערכות של TSG, נקבע באילו אזורים קיים סיכון, ובהתאם לכך אפליקציית פיקוד העורף יודעת בדיוק באילו ערים ויישובים להפעיל התרעה.

מאז 7 באוקטובר, מערכות הבקרה והשליטה הללו צברו כמויות חסרות תקדים של מידע מבצעי - לא רק על טילים, אלא גם על רחפנים ואיומים בגובה נמוך. "כמות הדאטה שנצברה בשנתיים וחצי האחרונות היא עצומה", אומר יונגמן. לדבריו, זהו יתרון שקשה לשחזר: "אנחנו משתמשים בדאטה הזה כדי ללמוד מדפוסים ולשפר כל הזמן את האלגוריתמים שלנו. יש לנו מאגר נתונים שאין לשום גורם אחר".

כדי לסבר את האוזן, הוא מוסיף כי "בארבע השעות הראשונות של 7 באוקטובר שוגרו כ-4,000 איומים - מספר דומה לכלל הרקטות ששוגרו לעבר ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה כולה".

לא רק לנהל - גם ליירט

על בסיס הדאטה הזה, החברה מאיצה כעת פיתוח מערכת הגנה חדשה מפני איומים בגובה נמוך - רחפנים, כטב"מים וטילי שיוט. בניגוד לטילים בליסטיים, שנעים במסלול יחסית צפוי וקל יותר לחישוב, כטב"מים ורחפנים פועלים בגובה נמוך, משנים כיוון, מנצלים תוואי שטח וסביבה אורבנית, ולכן קשים הרבה יותר לחיזוי. בגובה הזה גם התמונה הופכת לרוויה ורועשת: עצמים רבים, הפרעות ושברי יירוט - כולם מקשים על זיהוי ותעדוף.

כאן בדיוק נכנס היתרון של דאטה וניסיון מצטבר: מערכות שלמדו אלפי מקרים של גילוי, מעקב ויירוט מסוגלות לזהות דפוסים, לסנן רעשים ולבצע חיזוי מדויק יותר.

המערכת של TSG תשלב מידע ממכ"מים, חיישני RF ומצלמות אלקטרו-אופטיות, ותשתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות, לסווג ולתעדף איומים בזמן אמת. "התמונה בגובה נמוך הרבה יותר רווייה ודינמית, וזה אתגר משמעותי", אומר יונגמן. "אנחנו מתמודדים עם סביבה עמוסה ברעשים והפרעות, ולכן פיתחנו אלגוריתמים שיודעים לנקות את התמונה ולהפיק ממנה תובנות מדויקות בזמן קצר מאוד".

מגעים עם חברת רחפנים ישראלית

TSG מתכננת לפתח מערכת הגנה מלאה - לא רק שכבת שו״ב, אלא פתרון מקצה לקצה שישלב גם חיישנים ואמצעי יירוט כחלק מארכיטקטורה אחת.

בכל הנוגע ליירוט, החברה מתמקדת בגישה שהולכת ומתחזקת בתעשייה: רחפן מול רחפן. "אנחנו רוצים לא רק לנהל את התמונה האווירית, אלא לשלב אפקטורים, למשל רחפנים מיירטים, כחלק מהמערכת", אומר יונגמן. "זו תהיה מערכת שלמה שתדע לגלות, לעקוב, לחזות וגם לשלוח את הרחפן המיירט".

לדבריו, מדובר בפתרון יעיל וכלכלי יותר לעומת אמצעים קינטיים יקרים, במיוחד מול איומים המוניים בגובה נמוך. החברה אינה מתכוונת לפתח את כלל הרכיבים בעצמה, אלא לפעול במודל של אינטגרציה. "לא נפתח סנסורים או רחפן תוקף - נתחבר למה שקיים ונשפר את הביצועים".

בהקשר זה, TSG נמצאת במגעים לרכישת חברת רחפנים ישראלית, שתספק את פלטפורמת הרחפנים המיירטים כחלק מהמערכת הכוללת. היעד, לדבריו, שאפתני: "אנחנו חותרים לכך שהמערכת תהיה מוכנה כבר השנה".

הדאטה כבסיס לדור הבא

גם אוקראינה, שצברה ניסיון עצום בלחימה מול רחפנים, החלה לרתום את הדאטה המבצעי שברשותה - נתוני טיסה, חתימות חיישנים ודפוסי תקיפה של אלפי רחפנים - לטובת אימון אלגוריתמים ופיתוח מערכות גילוי, שיבוש ויירוט מתקדמות, בשיתוף מדינות מערביות.

בסופו של דבר, הפתרון לאיום הרחפנים לא יגיע רק מאמצעי יירוט, אלא מיכולת לנתח, לחזות ולתעדף איומים בזמן אמת – ולפעול מולם בצורה מדויקת וכלכלית יותר. ובמציאות הזו, ייתכן שהיתרון האמיתי לא נמצא בטיל הבא - אלא בכמות ואיכות המידע שמאחוריו.