הפרויקט, בהשקעה של חמישה מיליון שקל מתקציבי מנהלת תקומה ורשות החדשנות, יאפשר להקים תשתית מחקרית יישומית חדשה לפיתוח טכנולוגיות Human Centered AI ו-Resilience Tech. מעבר לערכו המדעי והבטחוני, המאגר יהווה בסיס לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחומי בריאות הנפש, חוסן קהילתי, בינה מלאכותית ו Deep Tech עתיר ידע.
השר האחראי על שיקום הצפון והדרום, זאב אלקין: "אמרתי מיומי הראשון שהמשימה שלנו בחבל תקומה אינה רק לשקם את מה שנפגע, אלא לבנות עתיד חזק ומתקדם יותר מזה שהיה כאן ערב המלחמה. הקמת המעבדה היא דוגמה לכך - מדובר בהשקעה שמחברת בין ביטחון, חדשנות וצמיחה כלכלית. המהלך מבטא את המחויבות שלנו להפוך את חבל תקומה לאזור מוביל בתחומי המחקר, הטכנולוגיה והיזמות, כזה שמייצר הזדמנויות חדשות לתושבי החבל ומבטיח עתיד טוב יותר לדור הבא".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל: "הקמת המעבדה מסמלת תפיסה חדשה שמובילה המדינה. חיבור עמוק בין מדע מתקדם, בינה מלאכותית והחיים עצמם. הבחירה להקים את התשתית הלאומית הזו דווקא בפריפריה, ובשדרות בפרט, אינה מקרית, היא מבטאת אמונה בכך שמוקדי חדשנות וצמיחה יכולים וצריכים לצמוח מחוץ למרכז. לצד התרומה המדעית והטכנולוגית המשמעותית, המיזם מהווה מנוע צמיחה עתידי שיסייע לבנות, לשקם ולהעצים את שדרות דרך יצירת מקומות עבודה איכותיים, משיכת חוקרים ויזמים והפיכת העיר למוקד ידע בינלאומי בתחום החוסן האנושי".
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה: "לצד תרומתו המדעית והטכנולוגית, המיזם צפוי לייצר מקומות עבודה איכותיים בתחומי מחקר, הנדסה, דאטה ו-AI לקדם קליטת מדענים ישראלים חוזרים, ולשלב אוכלוסיות מגוונות באקו סיסטם החדשנות האיזורי שמנהלת תקומה פועלת לקידומו במגוון כלים ומאמצים להקמת תשתיות ארוכות שנים בתחומי החדשנות והקידמה. המודל המתוכנן יאפשר הרחבה והעתקה לקהילות נוספות בישראל, ויהפוך לנכס מדינתי ארוך טווח".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המעבדה תהיה נגישה לחברות טכנולוגיה ולחוקרים באקדמיה וצפויה להאיץ פיתוח מוצרים ושירותים בתחום. המעבדה החדשה ממקמת את ישראל בחזית העולמית של חקר החוסן האנושי והבינה המלאכותית ומהווה השקעה אסטרטגית ארוכת טווח שתשפיע על תחומי ביטחון, חינוך, תחבורה, תכנון עירוני ותעסוקה. המיזם צפוי לייצר זליגה טכנולוגית רחבה ולחזק את מעמד ישראל כמעצמת חדשנות".
מנהלת תקומה ורשות החדשנות מודיעות על השקעה משותפת בהקמת תשתית מחקרית יישומית פורצת דרך בשדרות, מעבדת מו״פ לאומית חדשה שתספק לישראל מאגר נתונים ראשון מסוגו בעולם, רב ממדי, ארוך טווח ובתנאי אמת, ותאפשר פיתוח של דור חדש של טכנולוגיות Human Centered AI ו-ResilienceTech המהלך נועד למצב את ישראל בחזית העולמית של חקר החוסן האנושי והבינה המלאכותית, וליצור בסיס חדש לפיתוח מוצרים, שירותים וכלים שישרתו תעשייה, ממשלה ואקדמיה.
ליבת המיזם היא הקמת תשתית מחקרית ייחודית בקנה מידה בינלאומי, שתאסוף בשדרות מאגר נתונים חסר תקדים המחבר בין מדדי סטרס, שינה, רגש, התנהגות, סביבה ותגובה למצבי חירום. השילוב בין שכבות המידע הללו, לאורך זמן ובסביבת חיים אמיתית, אינו קיים כיום בעולם בהיקף כזה. מעבר לערכו המדעי והביטחוני, המאגר יהווה בסיס לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחומי בריאות הנפש, חוסן קהילתי, בינה מלאכותית ו Deep Tech עתיר ידע.
סביב התשתית צפויים להתפתח שירותים ויכולות מעשיות שיאפשרו הפיכת המחקר למנוע כלכלי וטכנולוגי מקומי ואיזורי. בין היתר יפותחו דשבורדים, כלי חיזוי, מערכות להערכת התערבויות ו-Testbed לפיתוח ולבדיקת טכנולוגיות בתנאי אמת. כלים אלה צפויים לשרת גופי ממשל, תעשייה ואקדמיה בארץ ובעולם, ולאפשר לישראל לייצר יתרון יחסי מובהק בתחום שהביקוש אליו צפוי להתרחב בשנים הקרובות.
הבחירה בשדרות נובעת מייחודיותה כקהילה החיה לאורך שנים תחת סטרס ואי ודאות, תנאי מחקר נדירים בקנה מידה עולמי. על בסיס מציאות זו יוקם בעיר Living Lab לאומי, שיכלול מעבדת מדידה מתקדמת בתחומי מוח, פיזיולוגיה, שינה, התנהגות ו VR, לצד מאגר נתונים עירוני ארוך טווח ודשבורד חוסן תפעולי.
התשתית הזו לא תישאר במישור האקדמי בלבד, אלא תשמש ארבעה סוגי משתמשים מרכזיים, חברות סטארט-אפ ותעשייה הזקוקות לתיקוף מדעי, ביומרקרים והיערכות רגולטורית, מערכת הבריאות והטיפול לצורך בחינת התערבויות ושיפור שירותים, עיריית שדרות וגופי חינוך ורווחה לניהול עומסים וחיזוי מבוסס נתונים, וכן האקדמיה והמערכת הציבורית למחקר, מדיניות ופיתוח הון אנושי.
לצד זאת, להקמת המעבדה צפויה להיות גם השפעה ישירה על הכלכלה האזורית והלאומית. לפי התכנון, המיזם ייצור מקומות עבודה איכותיים בפיריון גבוה בתחומי מחקר, הנדסה, דאטה ו AI יקדם קליטת מדענים ישראלים חוזרים, וישלב אוכלוסיות מגוונות באקו סיסטם החדשנות. המודל המתוכנן נבנה כך שיוכל בעתיד להתרחב ולהיות מועתק לקהילות נוספות בישראל, ובכך להפוך מתשתית מקומית לנכס מדינתי ארוך טווח.
הקמת המרכז מלווה כבר כעת במכתבי כוונות ותמיכה מגופים רבים, לאומיים ובינ"ל, המעידים על ביקוש מיידי ומשמעותי לתשתית כזו, הן מצד גורמי ממשל וציבור, הן מצד התעשייה והן מצד שותפים מחקריים. עבור ישראל, מדובר לא רק בהקמת מעבדה חדשה, אלא במהלך אסטרטגי שמחבר בין צורך לאומי, יתרון מחקרי, פוטנציאל כלכלי ויכולת ממשית להוביל תחום עולמי חדש מתוך שדרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו