כך ייראו המחשבים שינהלו את העולם - והמוח הישראלי שמאחוריהם

לפני שעה קלה עלה לבמה בסן חוזה, קליפורניה, מנכ״ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג, ופתח את כנס GTC 2026, אירוע הדגל השנתי של ענקית הבינה המלאכותית. בנאום הפתיחה הציג הואנג שורה ארוכה של הכרזות שמשרטטות את הכיוון שאליו מתקדמת תעשיית ה-AI: מעבר ממודלים גדולים אל מערכות מורכבות של סוכני AI אוטונומיים, תשתיות מחשוב בקנה מידה עצום, ואפילו מחשוב שמגיע אל מחוץ לכדור הארץ.

לצד זאת הכריזה החברה על שורה של פתרונות חדשים בתחומי הרובוטיקה, הנהיגה האוטונומית, הקוד הפתוח וה-GenAI, והמחישה עד כמה ידה כמעט בכל תחום בעולם הבינה המלאכותית, ואת יכולתה להמשיך להוביל את חזית המהפכה.

Vera Rubin: המוח החדש של עידן הסוכנים

במוקד ההכרזות בכנס GTC עומדת Vera Rubin, הדור הבא של פלטפורמת המחשוב של אנבידיה. החברה מדברת על הפלטפורמה הזו כבר תקופה ארוכה, אך בכנס הנוכחי חשפה לראשונה את הארכיטקטורה והתצורה המלאה שלה, כולל כמה הפתעות הנדסיות מעניינות. Rubin מגיעה אחרי ארכיטקטורת Blackwell, שהושקה בכנס GTC לפני כשנתיים.

בעוד Blackwell נועדה בעיקר לאימון מודלי שפה גדולים, Rubin כבר תוכננה מראש עבור השלב הבא של הבינה המלאכותית, עידן "סוכני ה-AI", שבו מערכות בינה מלאכותית פועלות כסוכנים אוטונומיים שמבצעים משימות מורכבות לאורך זמן.

המשמעות היא שמערכת המחשוב צריכה להתמודד עם סוגים חדשים של עומסי עבודה: לא רק אימון מודלים, אלא גם הפעלה רציפה של סוכנים, סימולציות, בדיקות, ניהול זיכרון ארוך-טווח והרצת אינפרנס בקנה מידה עצום.

בעבר, מחשוב לדאטה סנטרים היה בנוי בעיקר משרתים זהים שחוברו יחד. בעידן ה-AI המבנה הזה משתנה. Vera Rubin בנויה ממספר סוגי ארונות שרתים (Racks), שכל אחד מהם אחראי על חלק אחר ב"מוח" של מערכת הבינה המלאכותית.

הארון המרכזי הוא ה-GPU Rack, שבו נמצאים עשרות מעבדי Rubin גרפיים המחוברים ביניהם כך שהם פועלים כמעט כמו מחשב אחד ענק. כאן מתבצעות הפעולות הכבדות ביותר, אימון מודלים גדולים והרצתם בזמן אמת. לצדו נמצא ה-CPU Rack, ארון שמכיל מאות מעבדים רגילים. תפקידו להריץ את הסביבות שבהן סוכני AI בודקים את הפעולות שלהם, למשל הרצת קוד, בדיקות או סימולציות. בעולם של מערכות אוטונומיות, חלק גדול מהעבודה דווקא מתבצע בשכבה הזו, המתזמרת בין כל יחידות העיבוד.

שכבה נוספת היא מערכת האחסון, שמיועדת לניהול כמויות עצומות של זיכרון הקשר (context) שמודלי שפה משתמשים בו במהלך אינטראקציות ארוכות. בנוסף קיימים ארונות רשת שמחברים את כל המערכות הללו יחד באמצעות תקשורת מהירה במיוחד.

כאשר כל הארונות הללו פועלים יחד מתקבלת מערכת שמזכירה במובנים רבים סופר מחשב מודרני. חברות הענן הגדולות רוכשות את הארונות הללו בתצורה של "פוד" (Pod), יחידת מחשוב גדולה שמורכבת ממספר ארונות שרתים המחוברים יחד ופועלים כמערכת אחת.

פוד טיפוסי יכול לכלול כמה ארונות כאלה ולהכיל אלפי מעבדי AI, המסוגלים לאמן מודלים עצומים ולהפעיל מיליוני אינטראקציות עם סוכני AI במקביל.

אחד המרכיבים המסקרנים בפלטפורמה הוא שילוב מאיץ ההסקה (inference) של חברת Groq. לפני מספר חודשים הודיעה אנבידיה כי רישיינה את הטכנולוגיה של החברה והעבירה אליה את צוות העובדים שלה (מהלך המכונה acquihire), מה שאיפשר לה לשלב במהירות את יכולות המאיצים של Groq בתוך פלטפורמת Rubin. השבב החדש מיועד להאיץ את שלב ההסקה, כלומר הפקת התשובות בפועל, במהירות גבוהה במיוחד.

מאחורי חלק משמעותי ממכונת המחשוב האדירה הזו עומדים גם מהנדסים ישראלים. מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל אחראי לפיתוח רבים מהרכיבים המרכזיים בפלטפורמה. חמישה מתוך שבעת השבבים המרכיבים את Vera Rubin פותחו בישראל.

בכך הופכת התעשייה המקומית לאחד ממוקדי הפיתוח החשובים ביותר של תשתיות הבינה המלאכותית העולמיות. לדברי החברה, המערכות כבר נכנסו לייצור וצפויות להגיע למרכזי הנתונים של ענקיות הענן וחברות הבינה המלאכותית.

אנבידיה מביאה את הבינה המלאכותית גם לחלל

בכנס הכריזה אנבידיה גם על קטגוריית מחשוב חדשה: "מחשוב חללי" (Space Computing), מערכות מחשוב ובינה מלאכותית שתוכננו לפעול במסלול סביב כדור הארץ, בלוויינים ובמשימות חלל. במסגרת ההכרזה הציגה החברה שלוש פלטפורמות מרכזיות: Vera Rubin Space Module, מודול מחשוב חדש המבוסס על הדור הבא של ארכיטקטורת ה-GPU של אנבידיה; לצד פלטפורמות Jetson Orin ו-IGX Thor, מערכות קומפקטיות לעיבוד AI בקצה.

הרעיון המרכזי פשוט: להביא את כוח העיבוד קרוב ככל האפשר למקום שבו הנתונים נוצרים. לווייני תצפית, מערכות מכ״ם וחיישנים שונים מייצרים כמויות אדירות של מידע, תמונות ברזולוציה גבוהה, אותות רדיו ונתוני סביבה. כיום רוב המידע הזה נשלח לתחנות קרקע ועובר עיבוד בדאטה סנטרים על פני כדור הארץ. מחשוב במסלול עשוי לאפשר ניתוח ראשוני כבר בחלל, זיהוי תבניות, סינון נתונים או הפקת תובנות, ושליחת המידע החשוב בלבד לקרקע.

עם זאת, הפעלת מערכות מחשוב בחלל אינה טריוויאלית. מערכות כאלה חייבות להתמודד עם קרינה קוסמית שעלולה לשבש חישובים, עם תנאי ואקום שבהם אין קירור באמצעות אוויר, ועם מגבלות אנרגיה חמורות הנובעות מהסתמכות על פאנלים סולאריים וסוללות. לכן פלטפורמות חלל נדרשות להיות קטנות, חסכוניות מאוד בחשמל ולעיתים קרובות מבוססות על קירור פסיבי.

אנבידיה בונה סביב התחום אקו סיסטם של שותפים. בין החברות המשתפות פעולה, כפי שנחשף היום, נמצאות Planet, שמפעילה קונסטלציה של לווייני צילום כדור הארץ; Kepler Communications, שבונה רשת תקשורת לוויינית להעברת נתונים בין לוויינים; וכן Axiom Space, המפתחת מודולים מסחריים לתחנות חלל. חברות נוספות כמו Sophia Space ו-Starcloud פועלות לפיתוח פלטפורמות מחשוב במסלול.

אנבידיה נכנסת לאקו סיסטם של OpenClaw

הכרזה משמעותית נוספת היא NemoClaw, סטאק תוכנה חדש של אנבידיה שנועד להשתלב בפלטפורמת הקוד הפתוח OpenClaw ולהקל על פיתוח והרצה של סוכני בינה מלאכותית מתקדמים.

OpenClaw, שפותח על ידי היזם והמפתח פיטר שטיינברגר, הפך בתוך זמן קצר לאחד הפרויקטים המדוברים ביותר בקהילת המפתחים של עולם ה-AI. הרעיון מאחוריו הוא ליצור מעין “מערכת הפעלה לסוכני AI”, פלטפורמה שמאפשרת לבנות סוכנים אוטונומיים שמסוגלים לבצע משימות מורכבות לאורך זמן.

מפתחים כבר החלו להשתמש בפלטפורמה כדי לבנות סוכנים שמבצעים פעולות כמו כתיבת קוד, ניתוח מסמכים, הפעלת תוכנות, חיפוש מידע ברשת ואוטומציה של תהליכים עסקיים שלמים. במובן הזה, OpenClaw הפך במהירות לסוג של מעבדת ניסויים חיה לעידן הסוכנים.

עם זאת, האתגר האמיתי הוא להביא את המהפכה הזו מהמעבדות של המפתחים אל משתמשי הקצה. סוכנים אוטונומיים דורשים סביבת הרצה יציבה, מנגנוני אבטחה שימנעו גישה לא מורשית למידע, וכלים שמאפשרים לשלוט בהרשאות ובמדיניות פרטיות, במיוחד כאשר הסוכן פועל לאורך זמן ומשתמש במידע רגיש.

כאן נכנסת אנבידיה לתמונה. הסטאק החדש NemoClaw מוסיף לפלטפורמת OpenClaw שכבת תשתית שמאפשרת להריץ סוכנים בצורה בטוחה ומבוקרת. הוא כולל מודלי AI ממשפחת Nemotron, סביבת הרצה בשם OpenShell שמבודדת את פעילות הסוכנים, וכן כלים לניהול הרשאות ומדיניות פרטיות.

המערכת מאפשרת להריץ סוכנים על מגוון פלטפורמות, החל ממחשבי RTX אישיים ותחנות עבודה ועד מערכות DGX, ולשלב בין מודלים מקומיים לבין מודלי frontier הפועלים בענן.

עבור אנבידיה מדובר במהלך אסטרטגי: אם OpenClaw אכן יהפוך לפלטפורמה מרכזית בעולם הסוכנים, החברה מבקשת להיות ספקית התשתית, הן ברמת המודלים והן ברמת החומרה שעליה ירוצו אותם סוכנים.