צבע אחר: למה אזעקות נשמעות אחרת בכל מדינה?

המלחמה עם איראן, שהתחדשה בשבועיים האחרונים, מילאה את הפידים שלנו בסרטוני אזעקות מעוד ועוד מדינות המותקפות בטילים איראניים – החל מאיחוד האמירויות בדרום-מזרח ועד טורקיה בצפון-מערב. לכל צליל יש היגיון, היסטוריה ופסיכולוגיה משלו. הנה לקט של צלילי אזעקות מרחבי המזרח התיכון והסיבות לבחירה בהם.

ישראל

כאן, כמובן, אנחנו מכירים היטב את הצלילי של האזעקה העולה ויורדת, שבשנות ה-2000 קיבל את הכינוי "צבע אדום" — גל קולי עולה ויורד, עם תדר שמשתנה בין 400 ל-1,000 הרץ בערך. הצליל אינו חד ויציב אלא מתנודד — ולכך יש סיבה פסיכולוגית מכוונת: המוח האנושי מתוכנן להגיב לצלילים משתנים ולא מונוטוניים, מאחר שתנועה בסביבה — כמו קול חיה טורפת — נקשרת אבולוציונית לסכנה.

מעבר לאזעקה העולה ויורדת, קיימות בישראל גם צפירות מונוטוניות לימי זיכרון – אך גם אזעקה נוספת, שרובנו לא מודעים כלל לקיומה: במקרה של איום כימי או ביולוגי (ולא משנה אם הוא מגיע מאיראן או מדליפה במפעל מקומי) תושמה אזעקה קצרה יותר, שעולה ויורדת פעם אחת, ואחריה הודעה בקול אנושי (“אירוע חומרים מסוכנים") על האיום.

כך נשמעת אזעקת אב"כ:

ירדן

השכנה שלנו, שלרוע מזלה לא מעט מהטילים והכטב"מים שנורים לשטחנו נופלים בשטחה, מפעילה מערכת אזהרה אזרחית צנועה יחסית — סירנות ממשלתיות מדגם ישן, בעיקר בערים הגדולות כמו עמאן ואל-זרקא — אך הן אינן מכסות את כלל השטח. הצליל הירדני עולה מהר יחסית, ואז יורד לאט. נראה שהמניע הוא אותו מניע שמאחורי הצליל הישראלי, רק בגרסה מיושנת יותר, שנשמעת כמעט כמו סירנה של אמבולנס.

כוויית

הסירנה הכוויתית היא גל רציף עולה, משתהה על תו גבוה ואז יורד. התדר שלה גבוה משמעותית מרוב הצלילים האחרים מסוג זה – שוב, מזכיר צליל של אמבולנס, מלבד ההשתהות בתו הגבוה ביותר.

ערב הסעודית

ערב הסעודית, המותקפת על ידי כוחות חות'ים מדרום ואיראן מצפון, מפעילה גם היא מערכת אזהרה ישנה יחסית הדומה לזו של ירדן — צליל דק יחסית הנשמע דומה מאוד לזה על אמבולנס ועולה מהר יחסית, מנגן תו אחיד למשך מספר שניות ואז יורד באיטיות.

איחוד האמירויות

קשה למצוא סרטונים ברשת של אזעקות באיחוד האמירויות שהצליל בהן אמתי ולא מוקלט – אך אם נניחו שהצלמים בחרו בצליל הכי דומה לזה ששמעו בזמן הצילום, נראה שהאמירויות משתמשות בצופרי האזעקה על מתקפה אטומית מתקופת מלחמת העולם השנייה, שעולה, נשאר על תו גבוה למספר שניות ויורד, ומכיל כמה תווים בו-זמנית ולא צליל בודד.

בחריין

בבחריין האזעקה נשמעת דומה למדי לזו הירדנית – מעין יללת אמבולנס ארוכה שעולה, משתהה על תו אחד ואז יורדת באיטיות.

קפריסין

הצליל הקפריסאי, או לפחות זה שנשמע בבסיסים הבריטיים באי, דומה לצפירת יום הזיכרון שלנו: הצופר כפול-הצלילים עולה, משתהה למשך זמן ארוך על הצליל הגבוה ביותר ואז יורד לסיום.

טורקיה

בטורקיה צופרי האזעקה נשמעים כמו יללות, עם עליות מהירות וירידות איטיות יותר ללא השתהות על התו הגבוה.

למה הצלילים האלה?

מחקרים בפסיכואקוסטיקה — חקר השפעת הצליל על המוח — מראים כי צלילים בתדר בין 500 ל-1,500 הרץ הם הנשמעים ביותר לאוזן האנושית, ושינויים מהירים בעוצמה ובגובה הצליל מעוררים תגובת לחץ מיידית. כל המדינות שפיתחו מערכות אזהרה מתקדמות בנו את הסירנות שלהן סביב הפרמטרים הללו. ההבדלים ביניהן נובעים לרוב לא מהיגיון אקוסטי, אלא מהיסטוריה: ישראל פיתחה את המערכת שלה מאפס; ערב הסעודית, לעומת זאת, ירשה טכנולוגיה ממעצמות מערביות.

בסופו של דבר, הצליל של אזעקה הוא לא רק אות — הוא גם הבטחה של מדינה לאזרחיה: אנחנו יודעים שאתה בסכנה, ואנחנו דואגים שתהיה מודע לה בזמן להגיע למקום בטוח.