"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
טוב מכדי להיות אמיתי: סרטוני הפייק על המלחמה מתפשטים
בין תמונות מזויפות של חמינאי לסרטוני בינה מלאכותית ששורפים את הרשת: למה האיכות של הפייק ניוז הפכה לבלתי אפשרית לזיהוי ואיך בכל זאת מתמודדים? • וגם: חמשת הכללים שימנעו מכם להפיץ בהלה
התוכן פייק - הפגיעה אמיתית . צילום: איגוד האינטרנט הישראלי

טוב מכדי להיות אמיתי: סרטוני הפייק על המלחמה מתפשטים

בין תמונות מזויפות של חמינאי לסרטוני בינה מלאכותית ששורפים את הרשת: למה האיכות של הפייק ניוז הפכה לבלתי אפשרית לזיהוי ואיך בכל זאת מתמודדים? • וגם: חמשת הכללים שימנעו מכם להפיץ בהלה

ד"ר עמיר גפן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מבצע שאגת הארי העירה את כל יוצרי החדשות והתוכן, כולל מי שיוצרים ומפיצים מידע כוזב ופייקניוז.הרשתות החברתיות מוצפות במידע, תמונות וסרטונים בעיקר על פגיעות, נפגעים ונזקים כתוצאה משיגורי טילים ותקיפות מטוסים וכטב"מים.

תיעוד ה-AI של גופתו של חמינאי, צילום: רשתות חברתיות

מרבית התכנים מופקים בסיוע כלי בינה מלאכותית מתקדמים באופן המקשה, עד כדי בלתי אפשרי, לזהות כי מדובר בזיוף. האיכות הגבוהה של התוכן המזויף יוצרת מצב שגם גופי תקשורת מקצועיים "נופלים בפח" ומשתפים לעיתים בתכנים שמתברר לאחר מכן כי היו מזויפים. לדוגמא, התמונה המזויפת של גופת של חמינאי בהריסות הבונקר שותפה בערוצי התקשורת הגדולים.

חשוב לדעת שחלק ניכר מתכנים אלו אינם מופקים למטרות של לוחמה פסיכולוגית וזריעת בהלה בציבור, אלא לעשיית רווח כספי כתוצאה מתנועת הגולשים הגדולה.

דוגמה נוספת ניתן לראות בסרטון שנוצר באמצעות בינה מלאכותית והועלה לרשת X זמן קצר לאחר תחילת המלחמה ונפילת שברי הטילים בגוש דן. הסרטון זכה למיליוני צפיות ואלפי שיתופים ברחבי העולם בתוך שעות ספורות, כאשר הקושי העיקרי בזיהוי הזיוף נבע מהעובדה שהוא התבסס על סרטונים ותמונות אמיתיים של העיר תל אביב.

חמש המלצות כיצד ניתן להתמודד עם הפייק ברשתות

  1. אם זה "גדול מכדי להיות אמיתי" - זה כנראה לא אמיתי.במאמץ להשפיע ולגרור לתנועת גולשים גדולה, התוכן המזויף הוא בד"כ "גדול מהחיים" ברמת הסנסציה והחומרה שלו.
  2. עברית קשה שפה.מנועי הבינה המלאכותית עדיין מתקשים עם פונטים, סמלים ולוגואים בעברית. שימו לב במיוחד לאלמנטים אלו בתמונה/סרטון.
  3. האמת בפרטים הקטנים.הסתכלו לשולי התמונה/סרטון שם תוכלו לזהות לעיתים ביתר קלות אנשים עם פנים והבעות "מרוחות" שנוצרו על ידי AI.
  4. הצלבת מידע.תזכורת: טלגרם או ווטסאפ אינם אתרי חדשות. חפשו אזכורים נוספים לאירוע, רצוי באתרי החדשות הממוסדים
  5. לא בדקת - לא שיתפת!.זהו למעשה כלל הזהב. לא משתפים ברשת במידע שאלול ליצור בהלה או פגיעה בלי שבדקנו, הצלבנו ואימתנו אותו.

הכל מתחיל בחינוך. ארגון OECD הכריז לאחרונה על הוספת "אוריינות מדיה ובינה מלאכותית" כנושא חדש למבחני 'פיזה" הבינלאומי בחינוך. כל תלמידי ישראל יבחנו בעתיד ביכולת שלהם להבחין בין דעה לעובדה ולהפעיל חשיבה ביקורתית לגבי מידע חדשותי ברשת. מבחני "פיזה" אינם הסיבה שמערכת החינוך צריכה לעסוק בנושא, אבל הדבר בהחלט נותן "רוח גבית" למאמצים ולמשאבים בנושא.

הכותב הוא חוקר ומרצה לבינה מלאכותית ולמוגנות רשת במכללה האקדמית לחינוך גורדון ויועץ אקדמי למשרד החינוך

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...