"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תרחיש האימים: האם איראן מסוגלת להשתמש בנשק כימי?
איום על שרידות המשטר ידחוף את איראן לצעד נואש? בזמן שיש כאלה חוששים מ"נשק יום הדין", המומחים שעוקבים מקרוב אחר טהרן מנתחים את הלך הרוח הנוכחי במשטר האייתולות
האם איראן עלולה להשתמש בנשק כימי. צילום: AFP

תרחיש האימים: האם איראן מסוגלת להשתמש בנשק כימי?

איום על שרידות המשטר ידחוף את איראן לצעד נואש? בזמן שיש כאלה חוששים מ"נשק יום הדין", המומחים שעוקבים מקרוב אחר טהרן מנתחים את הלך הרוח הנוכחי במשטר האייתולות

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

התמשכות המלחמה עם איראןוהעובדה שמדובר במדינה מתקדמת עם ידע בתחום הכימי והגרעיני מעלה את השאלה האם יתכן תרחיש שבו עקב סכנה לשרידותו ישתמש המשטר בנשק כימי או בפצצות "מלוכלכות". את השאלה הזו הפננו למספר גדול של מומחיםלאיראןשעסקו בשאלה הזו ודומות לה לאורך שנים רבות.

בהקשר לכך עולה קונצנזוס סותר והוא כי מחד יש לאיראנים ידע בתחומים אלו, ברמה כזו או אחרת, אך המשטר פועל כיום באופן רציונלי לחלוטין כמעט והוא לא יפעל בתחומים קיצוניים כאלו.

האלוף במילואים עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת המחקר של המודיעין וראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון, שכיהן בשורת תפקידי מפתח מודיעיניים וכיום עומד בראש המכון למדיניות ואסטרטגיה, סבור כי אין כרגע שום אינדיקציה לכוונה כזו וכן מציין שאיראן שנים רבות לא עסקה בתחום ברצינות.

עמוס גלעד, צילום: דודו גרינשפן

"אמנם האיראנים עסקו בנושא בעבר. אולם אין כרגע ובשנים האחרונות עיסוק משמעותי בשאלות אלו. גם אין כרגע לאיראנים שום סיבה לעסוק בנושא כזה כי המשטר יציב. כל מי שחושב שמפילים משטר בהפצצות מהאוויר לא יודע מה הוא אומר. אף משטר בעולם, למעט מקרה אחד ביוגוסלביה שהוא יוצא דופן המלמד על הכלל, לא נפל בגלל הפצצות. אפילו היטלר התאבד רק כשהחיילים הסובייטיים כמעט נקשו על הבונקר שלו".

גלעד הוסיף: "לפני כן היו הפצצות עצומות על ערי גרמניה ובכל זאת המשטר תפקד וכלל לא חשב להיכנע. לכן כרגע בלי הפעלת כוח כיבוש ענקי המשטר לא בסכנה כלל. כמו כן הדיבורים על הפעלת הכורדים הם לא רציניים".

עוד טוען אלוף (במיל') גלעד: "הכורדים ישחטו ולא יעשו כלום. לכן אין לדעתי חשש כזה בכלל". כמו כן איני רואה, למעט הצהרות של פוליטיקאים שאין להאמין להן כלל, שום אינדיקציה אפילו לקריסת חיזבאללה. לכן איני חושב שיש בסיס לשאלה הזו. באופן כללי אני מציע גם לא להאמין להצהרות של פוליטיקאים אלא רק להערכות מודיעיניות, כאשר גם בתחום זה יש טעויות".

"אף משטר בעולם לא נפל בגלל הפצצות", צילום: אי.אף.פי

איך עשויה להסתיים המלחמה?

לפי עמוס גלעד, "איראן שגתה קשות בכך שהיא ירתה על מדינות ערב. אמנם יש היגיון מדיני ברעיון כזה שהוא העלאת מחירי הנפט למחירים גבוהים מאוד, מה שיתקע את העולם משמעותית, אבל זו טעות שמבודדת יותר את המשטר. גם ביחס לישראל קורה כיום משהו שמעולם לא דמיינו והוא שארצות הברית עובדת כתף מול כתף עם ישראל בצורה שוויונית".

אפילו גלעד לא האמין שנשיג הישג צבאי כל כך מרשים: "מי חלם בעבר על דבר כזה? אפילו במבצע הקודם ארה"ב רק תקפה את מתקני הגרעין אבל לא לחמה יחד איתנו. עד לאחרונה הייתי נותן רבע אחוז למציאות כזו. ביחס לאיראן עצמה היא תהיה חלשה מאוד ולכן מבחינת ישראל המצב טוב".

"מי חלם בעבר על דבר כזה?". ביבי וטראמפ, צילום: AFP

מה אומרים חוקרי איראן?

בכיר נוסף שהתייחס לשאלת "היום" הואד"ר אלדד פרדו, מבכירי חוקרי איראן בעולם המלמד באוניברסיטה העברית בירושלים.

לדבריו "איראן עסקה בכימיה אבל איראן מתנגדת קולנית ביותר לשימוש בנשק גרעיני וכימי. אמנם יש פסק הלכה שאוסר שימוש בנשק או בהכנה שלו ואין פסק הלכה שאוסר לשקר בנושא, אבל עדיין אין סימנים למצב כזה להחלטה בסגנון הזה".

שאלנו את ד"ר פרדו ביחס לאפשרות התיאורטית של תמות נפשי עם פלישתים והפעלת נשק כזה כמוצא של יום הדין. על כך הוא השיב כי כיום האפשרות הזו קטנה. "בעבר השיח באיראן היה משיחי, קרי הגעת המהדי האחרון ותיקון העולם והסיוע להגעה שלו כמו מה שאצלנו מכנים התחלת הגאולה או סיוע להגעת המשיח".

ד"ר פרדו הוסיף: "זה היה נושא בספרי החינוך וזו הייתה אווירה לא רציונלית. אווירה כזו עלולה להביא לפעילות קיצונית מטלטלת כדי לאפשר את ההגעה שלו. מצווה על האדם להביא את המשיח. אולם בשנים האחרונות יש מהפך שלם בכל הפעילות של המשטר בתחום והוצאו כל התכנים האלו מספרי הלימוד ומהשיח המשטרי".

הפרלמנט האיראני, צילום: אי.אף.פי

האם השיח המשיחי נעלם מהמשטר?

ד"ר פרדו טוען: "כיום שני הצדדים באיראן, קרי משמרות המהפכה וגם הכוחות המתונים, מדברים בשיח רציונלי. אמנם משמרות המהפכה רוצים להילחם עד אין סוף אבל זו מסיבה פרקטית. הם רוצים לעייף את ארצות הברית וכך לזכות בנקודות. כלומר אין כאן את הפן המשיחי הקדום והיותר לא יציב".

עוד אמר פרדו: "להפך, יש קונצנזוס איראני שצריך להשקיע בצורה סדורה וריאלית במדע, בטילים, במודיעין ובגרעין. הוויכוח הוא סביב השאלה למה צריך את הכוח הזה. יש פלג שטוען כי יותר מידי כוח הופך את איראן למאיימת ולכן לא כדאי להתעצם מידי כי העולם וישראל יפעלו נגד הרפובליקה האסלאמית, ויש כאלו שאומרים שבמילא לא יהיה לאיראן בן ברית בעולם ולכן צריך להישען על שפת הכוח. אבל שני הצדדים רציונליים ופועלים מעשית ולא מתוך מבט משיחי".

המחאות באיראן, צילום: אי.פי

גם החוקרסא"ל (במיל') מיקי סגל, חוקר בכיר לעניינים אסטרטגיים, איראן והמזרח התיכון במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוען כי אין סימנים מסוג זה אצל המשטר.

"אני לא מכיר שום שיח איראני עכשווי בנושא. גם המנהיג העליון המנוח חמנאי אמר שאיראן לא תשתמש בנשק כזה אבל גם אם לא ניקח את דבריו ברצינות הרי שאין סימנים לעיסוק של המשטר בתחום. המשטר עסק וחקר לעומק את הנזקים מתקיפות כימיות במלחמת איראן עיראק אבל לא עסק בכך יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...