"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סוף עידן ה-GPS? כך נראה המרוץ העולמי לפיתוח חלופות
ממשבשים זולים ב-100 דולר ועד לצניחה בדיוק הנשק החכם: המלחמה האלקטרונית הופכת את ה-GPS למטרה פגיעה • המרוץ לחלופות יוצא מהמעבדות הביטחוניות אל נתיבי התעופה והספנות העולמיים
סוף עידן ה-GPS. צילום: Gemini

סוף עידן ה-GPS? כך נראה המרוץ העולמי לפיתוח חלופות

ממשבשים זולים ב-100 דולר ועד לצניחה בדיוק הנשק החכם: המלחמה האלקטרונית הופכת את ה-GPS למטרה פגיעה • המרוץ לחלופות יוצא מהמעבדות הביטחוניות אל נתיבי התעופה והספנות העולמיים

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

יותר ויותר אזורים בעולם הופכים ל"שטחים מתים" מבחינת GPS, בעקבות שימוש גובר במשבשי אות זולים אך עוצמתיים. כך דווח ב"וול סטריט ג'ורנל". התופעה, שהייתה בולטת במיוחד סמוך לגבול רוסיה-אוקראינה, מורגשת כעת גם במצר הורמוז - נתיב שבו עובר כ-20% מהנפט העולמי. לפי הכתבה, שיבושי הניווט מציבים איום ממשי על חברות תעופה, ספנות, תקשורת, מערכות פיננסיות וגם על צבאות.

לוחם אוקראיני בזמן תרגיל, צילום: אי.אף.פי

הדיווח מציין כי חלק מהמשבשים קטנים כמו טלפון סלולרי ועולים פחות מ-100 דולר, אך מסוגלים להטביע את אותות ה-GPS החלשים שמגיעים מלוויינים בגובה של כ-12 אלף מייל. לפי אמי דניאל, מנכ"ל חברת המודיעין הימי Windward, "מניעת GPS" היא אחד הגורמים שהפכו את מצר הורמוז למסוכן במיוחד לניווט על רקע המלחמה האמריקנית החדשה מול איראן.

לפי הכתבה, הפגיעה כבר מורגשת בשטח: בצפון אירופה טיסות הוחזרו על עקבותיהן לאחר שיבושי GPS ליד שדות תעופה, ובמקרה אחד מטוס שנשא את נשיאת הנציבות האירופית נאלץ לנחות בשדה חלופי. עוד צוין כי באוקראינה ירד שיעור הפגיעה של נשק אמריקני מונחה לוויין מ-70% ל-6% לאחר שרוסיה הרחיבה את שיבושי ה-GPS. מעבר לכך, מדינות שונות אינן מסתפקות בשיבוש, אלא גם מפיצות אותות כוזבים שמטעים את מערכות הקליטה.

לא טכנולוגיה אחת, אלא שילוב של כמה

הכתבה סוקרת כמה מהמאמצים לפתח חלופות. אחת מהן היא ניווט אינרציאלי, המבוסס על ג'יירוסקופים ומדידת תאוצה כדי לחשב מיקום גם ללא קליטת לוויינים. מערכות כאלה אינן ניתנות לשיבוש כמו GPS, אך כיום הן יקרות מאוד ומשמשות בעיקר צבאות ומפעילי צי אווירי וימי. חברת Anello Photonics מנסה לצמצם את הגודל והעלות באמצעות רכיבים אופטיים מבוססי שבב, ולדבריה כבר פיתחה מערכת בגודל של קובייה באורך אינץ' אחד, עם צריכת חשמל נמוכה שמתאימה גם לרחפנים.

מכשיר GPS (אילוסטרציה), צילום: רויטרס

כיוון נוסף מתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ. חברת SandboxAQ, שהתפצלה מ-Alphabet, מפתחת מערכת לחישה מגנטית קוונטית שמזהה חריגות טבעיות בשדה המגנטי ומשווה אותן למפות מוכנות מראש. לפי הדיווח, מערכות דומות מפותחות גם בידי חברת Q-CTRL האוסטרלית. היתרון הוא חסינות לשיבוש, אך רמת הדיוק עדיין נמוכה מזו של GPS, ולכן הפתרון מתאים בעיקר לספינות, מטוסים או אמצעי לחימה שיכולים לעבור בשלב מאוחר יותר להכוונה חזותית.

גם ניווט חזותי, המבוסס על התאמת תמונת מצלמה למפה, זוכה לדחיפה מחודשת. חברת Vermeer מברוקלין, שפיתחה בעבר מערכות לרחפני צילום, פנתה לתחום הביטחוני וכיום פועלת גם באוקראינה. מייסד החברה, בריאן סטרים, אמר כי השיפור בעיבוד המחשב, באיכות המצלמות ובנתוני המיפוי הפך את המערכות הללו לחזקות ויעילות בהרבה.

המסקנה המרכזית בכתבה היא שאין כיום חלופה אחת שמסוגלת להחליף לבדה את GPS. לפי המומחים שצוטטו, העתיד נמצא בשילוב בין כמה כלים משלימים - ניווט אינרציאלי, חיישנים מגנטיים, ראייה ממוחשבת, סונאר ולעיתים גם הזנת נתוני מיקום ידנית. הטכנולוגיות הללו צפויות להפוך קטנות וזולות יותר, אך לפני שיגיעו לעולם האזרחי בהיקף רחב - ממכוניות אוטונומיות ועד מטוסי נוסעים - הן עוד יצטרכו לעבור מסלול ארוך של בדיקות ואישורים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...