כמעט 90 מיליון אזרחי איראן מצויים זה יותר משישה ימים תחת ניתוק מוחלט מהאינטרנט העולמי, על רקע ההסלמה הצבאית בין ארצות הברית לישראל לבין טהרן. הניתוק הנוכחי מגיע לאחר השבתה דומה בתחילת ינואר, אז נותקה המדינה מהרשת בזמן שהמשטר דיכא באלימות הפגנות רחבות היקף. אולם הפעם, במקביל ללחימה פעילה, מתווספים גם נזקים פיזיים לתשתיות - מה שמעמיק את אי־הוודאות סביב עתיד הקישוריות במדינה. כך דיווח ב-WIRED.
על פי נתוני חברת ניטור התעבורה Kentik, מאז התקיפות ב-28 בפברואר , שבהן חוסל המנהיג העליון עלי חמינאי, נרשמה ירידה של כ-99% בתעבורת האינטרנט היוצאת מאיראן. דאג מדורי, מנהל תחום ניתוח אינטרנט בחברה, ציין כי נותרה תעבורה מזערית בלבד, ככל הנראה בעקבות "רשימות לבנות" המאפשרות גישה נקודתית לגורמים מועדפים או לצרכים טכניים.
עם זאת, גם אותו שבריר חיבור אינו יציב. לפי פרויקט הניטור IODA של ג'ורג'יה טק, נרשמו פגיעות נוספות ברשתות מקומיות, ככל הנראה בשל נזק לתשתיות תקשורת וחשמל. מדורי הדגיש כי גם אם המשטר יסיר את החסימה, ייתכן שהבעיות יימשכו בשל ההרס בשטח והניתוק הנוכחי מקשה להעריך את מצב הרשת האמיתי.
רשת פנימית, שליטה חיצונית
במהלך העשור האחרון ביסס המשטר האיראני מנגנון דיגיטלי נרחב לדיכוי אזרחי, הכולל חקיקה, פיקוח ומערכת סינון מתקדמת. לצד זאת פותחה רשת מידע לאומית, NIN, המאפשרת תפקוד יומיומי גם בעת ניתוק מהעולם. על פי ארגון זכויות הדיגיטל Filterwatch, במהלך ההשבתה הנוכחית מקדם הממשל מנוע חיפוש מקומי ואף שולח מסרונים המזהירים אזרחים מפני ניסיון להתחבר לאינטרנט הגלובלי.
למרות החסימה, ניתוח של ארגון בדיקת העובדות Factnameh מצא כי 50 ערוצי טלגרם בולטים, בהם כאלה המקושרים למשטר ולמשמרות המהפכה, המשיכו לפעול ללא הפרעה ואף הגבירו פעילות. לפי הדוח, חלק מהערוצים הגזימו בדיווחים על תקיפות נגדיות של איראן, בעוד ששמועות על מותו של חמינאי לא הוזכרו בהם עד לאישור רשמי.
פרידון בשאר, מנהל חברת ASL19 העומדת מאחורי Factnameh, אמר כי הממצאים מעידים על שינוי אסטרטגי: לא רק חסימת מידע, אלא השתתפות פעילה בעיצוב השיח - כולל באנגלית.
עבור אזרחים מן השורה, לעומת זאת, הגישה לרשת העולמית כמעט ואינה קיימת. בשנים האחרונות פותחו דרכי עקיפה, כולל הברחת מערכות לווייניות ושימוש באפליקציות ייעודיות. אחת המרכזיות שבהן היא Conduit של חברת Psiphon, המנתבת תעבורה מוצפנת דרך רשת עולמית של מכשירים מתנדבים.
בחודשים האחרונים סבלה המערכת מקיצוצי תקציב אמריקניים, אך בפברואר שוחררו כספים שאפשרו את המשך פעילותה. לפי החברה, בינואר השתמשו בה יותר מ-19 מיליון איראנים, ובפברואר מעל 21 מיליון. גם תחת הניתוק המוחלט נרשמים בין 60 אלף ל-100 אלף משתמשים ביום. "זה אחוז אחד מהקישוריות, אבל אף פעם לא אפס", אמר עלי תהראני, מנהל פעילות החברה בוושינגטון.
עתידה של הקישוריות באיראן נותר לוט בערפל. על רקע הלחימה והטלטלה בהנהגה, לא ברור כיצד תיראה מדיניות התקשורת בעתיד - והאם המדינה תשוב אי פעם לגישה פתוחה לרשת העולמית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו