"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדיקטטור מסרב למות: חיסול הוא לא סוף הסיפור | חיי הנצח של חמינאי

המוות, כך נדמה, כבר אינו סוף הפסוק • בעוד הדיווחים על מותו של חמינאי זורמים, חשבון הטוויטר שלו ממשיך לשדר עסקים כרגיל - והוא לא לבד • מעולם שבו מנהיגים הוקלטו מראש, עברנו לעידן שבו AI מאפשר למשטרים להחזיק "רוחות רפאים" בשלטון. • האם אנחנו עדים להולדתה של הדיקטטורה האלגוריתמית הראשונה?

,עודכן
0השמעה
חמינאי. צילום: AFP ו-EPA

לחסל את האלגוריתם:המוות, כך נדמה, כבר אינו מה שהיה פעם. אפילו מנהיגים שחוסלו יכולים להמשיך לצייץ. הדיווחים על מותו של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, עוד התגלגלו בין סוכנויות הידיעות וכבר הופיע פוסט חדש בחשבון ה-X (טוויטר לשעבר) הרשמי שלו. כמה מילים קצרות, בעלות נופך דתי-לוחמני, שהספיקו כדי להצית גל של ספקולציות: האם מדובר בהודעה שתוזמנה מראש? בצוות שממשיך להפעיל את החשבון? או בניסיון מודע לשדר לעולם שהמנהיג עדיין "מדבר"?

למי ניתנה הנבואה? תמונתו של חמינאי,צילום: אי.פי.אי

האירוע הזה מדגים תופעה עמוקה. בעידן הנוכחי, נוכחותו הציבורית של אדם כבר אינה תלויה רק בקיומו הפיזי. גם אחרי שהגוף נעלם, החשבון ממשיך לפעול, הארכיון נשאר זמין, והדמות הציבורית יכולה להמשיך להתקיים.

פעם, משטרים שניסו להאריך את חיי המנהיגים שלהם עשו זאת באמצעים מוכרים: נאומים מוקלטים, סרטוני "צוואה" או הודעות רשמיות שפורסמו בשמם. ארגוני טרור כמו דאעש השתמשו בהודעות אודיו מוקלטות של מנהיגים גם לאחר שמועות על מותם, כדי לשמר את המיתוס של הנהגה חיה. אבל הטכנולוגיה של שלוש השנים האחרונות משנה את כללי המשחק, ובינה מלאכותית מאפשרת ממש "להחזיר אנשים לחיים".

באוגוסט 2025 הופיע בתוכנית טלוויזיה בארצות הברית חואקין אוליבר, תלמיד בית ספר בפארקלנד, פלורידה, בראיון בנושא מאבק נגד החזקת נשק. הבעיה היתה שאוליבר נהרג בטבח בבית הספר שלו כמה שנים קודם לכן.

Tel Aviv right now.

The Zionist project is a failure.pic.twitter.com/N9Zek9haCp

— Syrian Girl (@Partisangirl)March 3, 2026

הרשתות החברתיות מוצפות בסרטונים מבוססי בינה מלאכותית של דמויות היסטוריות הממשיכות לדבר, לנאום ולהביע עמדות פוליטיות וגם לענות על שאלות. יישומונים מאפשרים ליצור סרטונים שבהם יקירנו שאינם עימנו מדברים עם בני המשפחה. טכנולוגית, אם יש מספיק תמונות, סרטונים והקלטות קול, ניתן להמשיך את החיים עד אין סוף. כלומר, אם מגדירים "חיים" בתור היכולת לתקשר עם דמות במרחב הדיגיטלי.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בדמוקרטיות, השימושים האלה מעוררים בעיקר שאלות אתיות. אבל במשטרים סמכותניים המשמעות יכולה להיות עמוקה בהרבה. דיקטטורות נשענות לא רק על כוח צבאי או פוליטי, אלא גם על מיתוס של מנהיגות. המנהיג הוא סמל של יציבות, רציפות ושליטה. אם ניתן לשמר את הסמל הזה באמצעים דיגיטליים, גם לאחר מותו, המשטר מרוויח מה שעשוי להיות מאד יקר ערך: זמן. אנחנו נוכחים בזה בימים האלה ממש.

אין זה סוד שמלחמות אינן מתנהלות רק בשדה הקרב אלא גם במרחב התודעתי. מי שולט בנרטיב, מי עדיין מסוגל לדבר ולתקשר עם בני עמו, ומי נתפס כמנהיג - כל אלה הופכים לחלק ממהלך המלחמה. אם אפשר לגרום למנהיג להמשיך להופיע, לדבר ולהנהיג גם לאחר מותו, ניתן לשמר תחושה של יציבות גם כשהמציאות עצמה משתנה.

הנזק בטהרן אחרי הפצצות צה"ל וצבא ארה"ב,צילום: אי.פי

בתוך כך, מועצת התיאום בטהרן הודיעה כי הלווייתו של חמינאי תידחה כדי "לאפשר זמן להרחבת התשתיות עקב ביקוש עצום מכל רחבי המדינה". בהודעת המועצה נכתב כי המסגד הגדול בטהרן היה אמור לארח את הטקס, אך "הרצון הנרחב של העם להשתתף בו מחייב היערכות תשתיתית נוספת".

אפשר כבר לדמיין כיצד עשויה להיראות לוויה כזאת: מסכים ענקיים שעליהם מופיעה דמותו המשוחזרת של המנהיג, הספד שבו הוא עצמו מסכם את פועלו ומודה לאומה. לוויה פיג'יטלית, חלקה פיזית וחלקה דיגיטלית, שבה המנהיג ממשיך לדבר עם בני עמו ולענות לקינותיהם גם לאחר מותו, וממשיך להזין את המיתוס שעליו נשען המשטר.

הציוץ המסתורי מחשבונו של חמינאי אולי נכתב מראש. ייתכן שהוא פורסם על ידי צוות התקשורת שלו. אבל הוא מצביע על משהו עמוק יותר: בעולם שבו קול, פנים ונוכחות יכולים להיווצר מחדש בלחיצת כפתור, המוות מפסיק להיות סוף הסיפור. בעולם כזה, הישרדותה של דיקטטורה כבר אינה תלויה במנהיג חי. מספיק שיש אלגוריתם שממשיך לדבר בשמו.

In the Name of God, the Compassionate, the Merciful

Among the faithful are men who fulfill what they have pledged to Allah: there are some among them who have fulfilled their pledge, and some of them who still wait, and they have not changed in the least (Holy Quran 33:23).pic.twitter.com/f1JizOKWQD

— Khamenei.ir (@khamenei_ir)March 1, 2026

הכותבת היא ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר