מבצע "שאגת הארי" הכניס את העורף הישראלי למציאות לחימה אינטנסיבית, אך בין המטחים מסתתרות גם הפוגות מוחלטות. ניתוח נתוני מערכת "צופר - ניתוח התרעות" מגלה כי השעה השקטה ביותר ביממה עד כה נרשמה באישון לילה.
השקט של 03:00 לפנות בוקר
מבט בנתוני האזעקות לפי שעות של המבצע הנוכחי חושף נקודת זמן ספציפית שבה האש פוסקת לחלוטין. על פי הנתונים, סביב השעה 03:00 בבוקר לא היו בכלל התרעות. שעה זו, יחד עם השעות הסמוכות לה (02:00 ו-04:00) שהיו שקטות כמעט לחלוטין, וכן השעה 19:00 בערב, מספקות עד כה לאזרחים את חלונות ההפוגה המרכזיים.
עם זאת, שעות החשכה לא היו חפות מאיומים לחלוטין - השעה 01:00 בלילה התבלטה כנקודת זמן מועדת לפורענות עם זינוק בכמות האזעקות.
11 בבוקר במוקד
שעת השיא של הירי לעבר שטח ישראל התרחשה סביב השעה 11:00 בבוקר, כשהיא רושמת את העמודה הגבוהה ביותר בפער ניכר, ומיד אחריה השעה 10:00. נראה כי עיקר המאמץ ההתקפי רוכז לשעות הבוקר המאוחרות.
בנוסף לשיא של אמצע היום, נרשם נפח אש גבוה בשעות הבוקר המוקדמות (06:00 ו-07:00), וכן בשעות הצהריים סביב 12:00 ו-13:00.
ההשוואה לעבר: מה היה ב"עם כלביא"?
עבור פרספקטיבה רחבה יותר, מעניין לבחון את הנתונים הנוכחיים אל מול אלו של מבצע "עם כלביא", שנמשך 12 ימים. האינדיקציה ממערכת העבר מציגה דפוס פעולה שונה.
ב"עם כלביא" שעת השיא המוחלטת הייתה 07:00 בבוקר. גם הלילות נראו אחרת לגמרי: במבצע "עם כלביא" נרשמו גלים של אזעקות לאורך הלילה, עם זינוקים משמעותיים בשעות 02:00, 05:00 ו-06:00.
הבדל מרתק נוסף נוגע לשעות הצהריים. אם במערכה הנוכחית נרשם ירי רציף גם ב-12:00 וב-13:00, הרי שב"עם כלביא" נרשם חלון זמן שקט וחריג בין השעות 12:00 ל-14:00.
מה ניתן ללמוד מהמספרים?
חובה להציב כוכבית משמעותית: מבצע "שאגת הארי" נמצא רק בראשיתו. בניגוד למערכה ממושכת של 12 ימים כמו "עם כלביא", קשה מאוד להסיק מסקנות נחרצות או להצביע על דפוס פעולה אסטרטגי קבוע של האויב אחרי פחות משלוש יממות של לחימה.
רק הימים הקרובים יגלו האם מדובר בשינוי טקטי מכוון בשעות הירי, או בסטטיסטיקה מקרית של תחילת מערכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו