הרבעון הטוב בתולדות אנבידיה - הודות לפריצת הדרך מישראל

חרף הציפיות הכמעט בלתי־אפשריות, אנבידיה שוב ניפצה את התחזיות. ענקית השבבים דיווחה אמש על רבעון שיא נוסף והציגה תחזית מעודדת להמשך השנה, שמאותתת כי הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית עדיין רחוק מלהתקרר.

החברה רשמה ברבעון הרביעי הכנסות של 68 מיליארד דולר - זינוק של 73% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התחזית לרבעון הבא עומדת על 78 מיליארד דולר.

ההכנסות מתחום מרכזי הנתונים הסתכמו ב-62 מיליארד דולר ברבעון – עלייה של 75% משנה לשנה. במונחים שנתיים מדובר כבר בעסק בהיקף של כמעט 200 מיליארד דולר - פי 13 מאז השקת ChatGPT בסוף 2022.

צל"ש לחטיבה הישראלית

אבל בתוך המספרים הגלובליים מסתתר סיפור ישראלי מובהק. אחד הסעיפים שבלטו במיוחד בדוח הוא תחום הקישוריות, שמזוהה עם פעילותה של אנבידיה ישראל, מרכז המו"פ המשמעותי ביותר של ענקית השבבים מחוץ לארצות הברית.

אלה הם הרכיבים שמחברים בין יחידות העיבוד השונות ומאפשרים תנועה של כמויות עצומות של נתונים במהירות. אם המעבדים הם “המוח” של מרכז הנתונים, רכיבי הקישוריות הם מערכת כלי הדם שמזרימה את המידע בין כולם.

ההכנסות מחטיבת הקישוריות הגיעו ל-11 מיליארד דולר ברבעון הרביעי - זינוק של יותר מפי שלושה וחצי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ולמעלה מ-31 מיליארד דולר בשנה כולה, יותר מפי עשרה לעומת שנת הכספים 2021, אז הושלמה רכישת מלאנוקס הישראלית ב-6.9 מיליארד דולר, הרכישה שעל בסיסה קמה אנבידיה ישראל.

כמה עובדים אנבידיה מעסיקה בישראל?

מדובר בקצב צמיחה חריג במיוחד, גבוה אף מקצב הגידול של החברה כולה, והופך את תחום הקישוריות לאחד ממנועי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה. בחברה הדגישו כי חטיבת הקישוריות הציגה ברבעון האחרון “ביצועים יוצאי דופן”.

בעידן הבינה המלאכותית השרת כבר אינו יחידה עצמאית. אלפי ולעיתים עשרות אלפי מאיצים פועלים יחד על אותו מודל, והקישוריות היא שמאפשרת להם לתפקד כמערכת אחת.

היא מחברת בין המעבדים בתוך השרת, בין ארונות שלמים באותו מרכז נתונים ואף בין מרכזי נתונים מרוחקים. באנבידיה ישראל מפתחים את החומרה והתוכנה עבור שלוש רמות הקישוריות הללו. בלי שכבת התקשורת הזו, עוצמת החישוב לבדה אינה מספיקה. אנבידיה ישראל מעסיקה יותר מ-5,000 עובדים במספר מרכזים ברחבי הארץ ונמצאת במגמת גדילה עקבית.

הזינוק ב“AI ריבוני”

בתוך כך, אנבידיה דיווחה גם על זינוק חד בתחום מה שהיא מכנה “AI ריבוני” - מכירת תשתיות מחשוב למדינות המבקשות להקים תשתית בינה מלאכותית עצמאית.

ההכנסות מהתחום חצו השנה את רף 30 מיליארד הדולר, יותר מפי שלושה לעומת השנה הקודמת, כאשר בין המדינות שצוינו נמנות קנדה, צרפת, הולנד, סינגפור ובריטניה. מנכ״ל החברה, ג’נסן הואנג, אמר כי “כל מדינה תבנה ותפעיל חלק מתשתית ה-AI שלה, בדיוק כפי שהיא מנהלת היום רשת חשמל או את האינטרנט”, והבהיר כי מדובר במגמה ארוכת טווח ולא בגל השקעות נקודתי.

לצד זאת, אנבידיה החלה להבליט גם את תחום ה-"AI הפיזי", הכולל רובוטיקה, כלי רכב אוטונומיים ומערכות תעשייתיות חכמות. לפי הדו״ח, התחום תרם השנה יותר מ-6 מיליארד דולר להכנסות החברה. מדובר עדיין בחלק קטן יחסית מהפעילות הכוללת, אך כזה שהחברה מסמנת כמנוע צמיחה עתידי משמעותי.

מהנפגעים ממהפכת ה-AI: הגיימרים

בשורה פחות מעודדת מגיעה מכיוון הגיימרים. אנבידיה, שבעבר נחשבה בראש ובראשונה לחברת כרטיסי מסך לשוק המשחקים, מדווחת כי תחום הגיימינג הניב ברבעון האחרון כ-3.7 מיליארד דולר - כ-5% מסך הכנסות החברה.

במסגרת הדוח ציינה ההנהלה כי מגבלות אספקה צפויות להכביד על התחום גם ברבעונים הקרובים. כזכור, לפי דיווחים באחרונה אנבידיה לא צפויה להשיק השנה כרטיס גרפי חדש לשוק הגיימינג, לראשונה זה כשלושה עשורים - על רקע העדפת קיבולת הייצור לשבבי AI ולמרכזי נתונים.

הקצאת קיבולת הייצור לטובת שבבי AI למרכזי נתונים באה על חשבון השוק הצרכני, ותופעה זו מתבטאת גם בשוק הזיכרונות: יצרניות הזיכרון מתעדפות שבבים ייעודיים למרכזי נתונים עתירי ביצועים, מה שתורם לעליית מחירים בעולם הצרכני. כך, החברה שהחלה את דרכה כלב תעשיית הגיימינג מוצאת את עצמה כיום מתמקדת בעיקר בתשתיות AI - והמשחקים כבר אינם במרכז הבמה.