בשבועות האחרונים נדמה שהעולם נע בין אופוריה לחרדה. מניות תוכנה קורסות, אמירות דרמטיות על "סוף עידן המתכנתים" וזרם בלתי פוסק של הכרזות על יכולות חדשות בידי כלי בינה מלאכותית.
ההתפתחויות האחרונות בעולם הבינה המלאכותית, ובראשן החידוש האחרון של חברת אנתרופיק שהשיקה מוצר חדש שסורק באמצעות קלוד את הקוד של הארגון ומוצא פרצות אבטחה - חידדו את התחושה שמשהו יסודי משתנה לנגד עינינו. אבל בין רעש הרקע לנבואות הזעם, חשוב לעצור לרגע ולבחון את המציאות בעיניים מקצועיות.
אין ספק, כלי ה-AI כבר משפיעים רבות על שוק העבודה הטכנולוגי. מערכות שמייצרות קוד, מבצעות אוטומציה לתהליכי פיתוח ומקצרות מחזורי עבודה, אינן מדע בדיוני. הן כאן. הן יעילות. והן משתפרות בקצב מסחרר. זה מסביר חלק מהתנודתיות בשווקים ואת הדאגה הגוברת בקרב מפתחים.
אך ההנחה כי מדובר בהחלפה מלאה של אנשי תוכנה היא פשטנית ונמהרת מדי. המהפכה האמיתית אכן מתרחשת אך טרם הושלמה. ה-AI יודע לכתוב קוד מהר, אבל פיתוח מוצר אינו מסתכם בכתיבת שורות קוד. מערכות אמיתיות חיות בתוך הקשר ארגוני: תהליכים עסקיים, רגולציה, אבטחת מידע, אינטגרציות מורכבות, חוויית משתמש, תחזוקה ושדרוגים. כאן נכנסת המומחיות האנושית שכוללת תכנון, ארכיטקטורה, בקרה והבנה מערכתית רחבה מותאמת אישית לכל עסק.
המתכנתים של המחר לא ייעלמו, הם ישתנו. פחות "כתיבת קוד מאפס", יותר אחריות על תכנון, ארכיטקטורה ובקרה. יותר שילוב בין הבנה טכנולוגית להבנה עסקית. מיומנויות כמו הגדרת דרישות, בקרת תוצרים של AI, תרגום צרכים ארגוניים לפתרונות חכמים - יהפכו למרכזיות. תפקידים חדשים ייווצרו סביב ניהול, פיקוח ואופטימיזציה של מערכות מבוססות AI. מי שישכילו לאמץ ולהתמקצע רק ירוויחו מכך.
דווקא משום כך, למדינה יש תפקיד קריטי. ראשית: חינוך. לימודי בינה מלאכותית אינם מותרות אלא צורך ממשי כתשתית לאומית. לא רק תיאוריה, אלא סט מיומנויות פרקטי. איך לעבוד עם כלי AI, איך ליצור מאפס תוצרים, איך לחשוב ביקורתית בעידן אוטומטי וחכם. תלמידים שירכשו מיומנויות כאלה ייכנסו לשוק עבודה שונה לחלוטין כבר בשנים הקרובות.
שנית: פרטיות וסייבר. ככל שהשימוש בכלים גובר, כך גובר הסיכון לדליפות מידע ולשימוש בלתי מבוקר בדאטה רגיש. נדרשת מדיניות ברורה. כללי שימוש, אחריות, שקיפות והגנה על מידע אישי. החשש הגדול אינו רק תעסוקתי אלא אזרחי-לאומי.
שלישית: תשתיות ותמריצים. מדינה שרוצה להישאר תחרותית חייבת להשקיע בתשתיות מחשוב, דאטה וחדשנות. עלינו לעודד עסקים וגופים ציבוריים להטמיע AI ולשקול תמריצים להכשרת עובדים והתאמת מיומנויות.
הבינה המלאכותית בתעשיית ההייטק היא בשורה גדולה וכמו בכל מהפכה טכנולוגית, המציאות מורכבת יותר מהכותרת. פחות בהלה, יותר הסתגלות. פחות נבואות קיצון, יותר היערכות חכמה ועמוקה. העתיד לא שייך למי שחושש מה-AI, אלא למי שיודע לעבוד איתו.
הכותבת היא מנכ"לית ובעלים של חברת CodeValue ויו"ר פורום AI באיגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו