"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אלפי תקיפות, בלי הפסקת אש: החזית שלא מדברים עליה
במהלך השנה פרסם מערך הסייבר הלאומי כ-2,480 התרעות - פי 2.5 יותר מהשנה הקודמת • במהלך מבצע "עם כלביא", נרשמה עלייה של 75% במספר הדיווחים שהתקבלו • "כל ארגון, מערכת ואזרח הם יעד למתקפה שמנסה לפגוע ברציפות התפקודית ובחוסן הלאומי"
אנשים במקלט. צילום: משה שי

אלפי תקיפות, בלי הפסקת אש: החזית שלא מדברים עליה

במהלך השנה פרסם מערך הסייבר הלאומי כ-2,480 התרעות - פי 2.5 יותר מהשנה הקודמת • במהלך מבצע "עם כלביא", נרשמה עלייה של 75% במספר הדיווחים שהתקבלו • "כל ארגון, מערכת ואזרח הם יעד למתקפה שמנסה לפגוע ברציפות התפקודית ובחוסן הלאומי"

היאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

יותר מ-2,300 ארגונים קיבלו מהמערך התרעה על מתקפה נגדם, כך עולה מהדוח השנתי של מערך הסייבר הלאומי לשנת 2025.

במהלך השנה פרסם מערך הסייבר הלאומי כ-2,480 התרעות - פי 2.5 יותר מהשנה הקודמת, מתוכן 2,304 פניות יזומות לארגונים בעקבות אינדיקציה למתקפה ממוקדת נגדם, כך עולה מנתוני הדוח השנתי של המערך המתפרסם היום (רביעי). עוד עולה מהדוח כי במהלך מבצע "עם כלביא", נרשמה עלייה של 75% במספר הדיווחים שהתקבלו במרכז 119 של המערך בהשוואה לממוצע החודשי.

עלייה בהתרעות בתקופת המלחמה, בניין נהרס כתוצאה מהתקיפה האיראנית במהלך מבצע "עם כלביא", צילום: צילום: ללא קרדיט

פישינג והונאה

הדוח מציג תמונת מצב מקיפה של מרחב הסייבר בישראל לרבות סוגי דיווחים על אירועי סייבר, התרעות, חולשות אבטחה, השקעות בתחום, מצב כשירות תשתיות המדינה הקריטיות ועוד.

מתוך כ-2,480 התרעות, 93% היו התרעות ממוקדות לארגונים ספציפיים, 3.7% התרעות לכלל המשק, 1.3% התרעות לקבוצת ארגונים ייעודית, ו-2% התרעות לציבור הרחב, בעיקר בנושאי פישינג והונאה.

מערך הסייבר מתריע מפני פישינג ממוקד \\ מערך הסייבר הלאומי

עלייה משמעותית ב"עם כלביא"

במרכז 119 התקבלו השנה כ-26.5 אלף דיווחים על אירועי סייבר - עלייה של 55% בהשוואה ל-2024. המתקפה הנפוצה ביותר הייתה פישינג (52%), ואחריה ניסיונות השפעה ולוחמה פסיכולוגית (13%), פריצה לחשבונות - רשתות חברתיות, דוא"ל ושירותי גוגל (11%) וכן חדירה למערכות מחשוב (9%). שיא הפעילות נרשם בחודש יוני, בעקבות מבצע "עם כלביא", אז התקבלו כ-3,650 דיווחים, נתון הגבוה ב-75% מהממוצע החודשי בשאר השנה.

לדברי יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי: "שנת 2025 המחישה ביתר שאת כי במרחב הסייבר אין 'הפסקת אש' וכי הסייבר הוא חזית אסטרטגית מרכזית בביטחון הלאומי. המסקנה העולה מהנתונים ברורה: כל ארגון, מערכת ואזרח הם יעד למתקפה שמנסה לפגוע ברציפות התפקודית ובחוסן הלאומי. אל מול מציאות זו, מערך הסייבר הלאומי עמד במשימתו הראשית - הגנה על התשתיות הקריטיות והבטחת התפקוד הרציף של מדינת ישראל".

הונאת פישינג (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

גם ביום כיפור

בין אירועי הסייבר המרכזיים שבהם טיפל המערך השנה: ניסיון לשבש את פעילות המרכז הרפואי שמיר ביום כיפור, מתקפת סייבר על חברה שמעניקה שירותי תוכנה לניהול מידע, בהם גם בבתי אבות, מחיקת שרתים של לקוחות חברת מחשוב ענן ועוד.

המרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, צילום: דני מרון

מחקירות המערך עולה כי נתיבי החדירה העיקריים שבהם השתמשו התוקפים כדי לפרוץ לארגונים הם: פישינג וגניבת זהות של משתמשים לגיטימיים באמצעות הודעות דוא"ל מתחזות; נוזקות מסוג Infostealer שאוספות סיסמאות ומידע רגיש; תקיפה של ספקים וחברות שרשרת אספקה של ארגונים גדולים; ניצול חולשות במערכות חשופות ולא מעודכנות, במוצרי אבטחה וחיבור מרחוק; וניצול מוצרי IoT שמחוברים לרשת ומשמשים את התוקפים כנקודת כניסה לארגון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
כפתור מעקב Google News
Load more...