טריליון דולר נמחקו: המהפכה שמאיימת על עתיד חברות ההייטק

חברת המחקר סיטריני (Citrini) לא ציפתה לחולל כזאת מהומה בשוק המניות. חברת מחקר קטנה, כמעט אלמונית, עם קומץ עובדים וללא מוניטין מוסדי משמעותי, העלתה בסוף השבוע ל-Substack שלה מסמך תחת הכותרת "משבר הבינה העולמי בשנת 2028".

הדו"ח שרטט תרחיש קודר, הנפרש על פני השנים 2026–2028: האימוץ הגובר של בינה מלאכותית במגזרי התוכנה, הייעוץ והשירותים הפיננסיים מחליף במהירות עובדי צווארון לבן, מכווץ את שוק העבודה, שוחק את הכנסות משקי הבית - ובסופו של דבר מוביל למיתון עמוק.

סיטרי עצמה הגדירה את המסמך במפורש כ"תרגיל מחשבתי" והבהירה כי מדובר ב"תרחיש, לא תחזית". ובכל זאת, ביום שני השוק הגיב כאילו מדובר בדו"ח רשמי של קרן המטבע. מדדי הנאסד"ק וה-S&P 500 איבדו יותר מאחוז, חברות התוכנה והסייבר המשיכו את הירידות החדות של השבוע שעבר ואליהן הצטרפו מניות בנקים וחברות כרטיסי האשראי, שצללו על רקע החשש מפגיעה בצריכה ובהיקפי האשראי אם וכאשר יתממש, בעוד כשנתיים, התרחיש ההיפוטתי של סיטריני.

ובזמן שהמדדים נצבעו באדום, אחד מכותבי הדו"ח הודה בריאיון לבלומברג כי לחברה קיימות פוזיציות שורט מול חלק מהמניות שנכללו בתרחיש השחור, וניתן רק לשער כמה כסף גרפה החברה הקטנה מהתבהלה שהציתה.

אבל מה שקרה אתמול אינו סיפור על סיטריני. זהו סימפטום. אם לפני שנה השוק היה באופוריה סביב הבינה המלאכותית, היום הוא מצוי בחרדה קיומית. כל פוסט, כל פיצ'ר, כל רמז לכך שה-AI לא רק יוצר ערך אלא גם מוחק מודלים עסקיים, מתורגם מיד לפאניקה. השאלה האמיתית איננה מה כתבה סיטריני, אלא למה השוק היה מוכן להאמין לזה.

קוטלת הקנים של עולם הטכנולוגיה

אז איך הפכה הבינה המלאכותית לברבור שחור שיכול בכל יום להפיל מגזר מניות תורן? מי שהפילה למשקיעים את האסימון שבעידן ה-AI אף חברה אינה חסינה מפני שיבוש היא חברת אנתרופיק (Anthropic).

החברה, הפועלת בתחום מודלי ה-AI לכתיבת קוד ויישומים ארגוניים, השיקה לאחרונה פיצ’רים שמדגימים כיצד בינה מלאכותית יכולה למלא פונקציות ארגוניות שלמות - מפיתוח תוכנה ותחזוקת קוד, דרך בדיקות איכות ואבטחת מידע, ועד ניתוח פיננסי, הנהלת חשבונות ותמיכה בלקוחות - ובכך לערער על המודל העסקי של חברות תוכנה ושירותי ענן (SaaS), שגובות על השירותים הללו מיליארדי דולרים.

בשבוע שעבר הגיע תור הסייבר. אנתרופיק שחררה הפיצ’ר חדש אשר מאפשר למודל ה-AI לנתח בסיסי קוד מורכבים, לאתר חולשות אבטחה ולהציע תיקונים אוטומטיים - משימה שבחברות רבות מתבצעת כיום על ידי צוותי אבטחה ייעודיים וכלים יקרים. בתוך שעות ספורות מרגע ההכרזה, מניות הסייבר החלו להיסחר כאילו מישהו משך את השטיח מתחת לענף: CrowdStrike, Zscaler, Cloudflare וחברות נוספות ספגו ירידות חדות. גם מניות סייבר ישראליות לא נותרו מחוץ לגל המכירות.

מנכ"לים ואנליסטים מיהרו לטעון שמדובר בכלי משלים, לא תחליף, אבל בשוק הנוכחי, ההיגיון נופל על אוזן ערלה. עצם האפשרות לשיבוש מספיקה כדי להפעיל מנגנון מכירה אוטומטי.

לדברי יעל שיף, סגנית-נשיא (VP) בצוות ההשקעות בישראל בקרן ההון-סיכון בסמר (bessemer) שמשקיעה רבות בעולם הסייבר ובחברות סייבר ישראליות בפרט, מדובר בתגובה קיצונית של השוק: “אין חפיפה מלאה בין הפיצ’ר לבין רוב מוצרי הסייבר בשוק. ה-AI אינו מבטל את הצורך באבטחה, אלא להפך: הוא גם מעצים את יכולות התוקפים ומחריף את מרוץ החימוש הבלתי נגמר בין גנבים לשוטרים." עם זאת, היא מדגישה: “חברות סייבר ו-SaaS חייבות לאמץ את ה-AI ולנוע מהר יותר - מהירות מוצר, עדכון יכולות והטמעה של טכנולוגיות חדשות הופכות לקריטיות. מי שלא ירכב על הגל - יישאר מאחור".

מניות התוכנה: ממכפילים דו-ספרתיים למוכרים בלבד

כאמור, המגזר הרגיש ביותר לאיומי ה-AI הוא מגזר התוכנה. ההנחה שמחלחלת לשוק היא שבינה מלאכותית לא רק תייעל תהליכים, אלא תאפשר לשעתק, לחקות ואף לבנות מחדש תוכנות ארגוניות שלמות בזמן קצר ובעלות זניחה.

לראיה, לפני מספר שבועות פרסמה כתבת כלכלית ב-CNBC ציוץ ובו היא מראה כיצד הצוות שלה פיתח תוך שעות גרסה פונקציונלית למדי של מערכת ניהול משימות בסגנון חברת Monday הישראלית, אירוע שסימל עבור המשקיעים עד כמה חסמי הכניסה בענף עלולים להישחק.

תוכנה ו-SaaS היו בשנים האחרונות מהמגזרים שנהנו מהמכפילים הגבוהים ביותר בוול סטריט. גם בעונת הדוחות האחרונה דיווחו ענקיות הענף על הכנסות שיא וצמיחה מרשימה. אבל השוק כבר פחות מתמקד בהווה ויותר בעתיד, והוא שואל מי ישרוד בעולם שבו פונקציות שלמות הופכות לקומודיטי.

המכה לא פסחה על השמות הגדולים: מניות כמו Salesforce, Adobe, ServiceNow, Workday, Atlassian ואחרות איבדו אחוזים דו-ספרתיים מהשיאים האחרונים, ובמצטבר נמחקו מהן למעלה מטריליון דולר בשווי שוק. מדד ה-IGV, שעוקב אחרי סקטור התוכנה,איבד כ-30% מהשיא שרשם לפני חודשים ספורים. בשוק כבר הדביקו לתופעה כינוי: “SaaScalypse” ("אפוקליפסת ה-SaaS").

שורה של מנכ"לים ואנליסטים ניסו להרגיע וטענו כי AI דווקא יחזק את החברות הקיימות, ישפר יעילות ויפתח מקורות הכנסה חדשים. אבל כמו במקרה של הסייבר, גם כאן הנרטיב מקדים את הנתונים.

ד"ר עלי מיטווך, משנה למנכ"ל חברת י.א מיטווך, שעוסקת בהטמעת תוכנות ארגוניות בארגונים, אומר: "אמנם ה-AI תופס יותר ויותר נפח בפעילות הארגונית, אך התפיסה שלפיה הוא יחליף בין לילה את מערכות הליבה בארגונים גדולים ובינוניים אינה מעשית. מערכות אלה נטועות עמוק בעשייה התפעולית והעסקית, משקפות את האמת הארגונית, קשרי לקוחות וספקים, אבטחת מידע, רגולציה ותהליכים מורכבים - והחלפתן היא מהלך יקר ובעל סיכון משמעותי. התרחיש הסביר יותר הוא אבולוציה: הטמעה מדורגת של יכולות AI בתוך הפלטפורמות הקיימות, תוך ניצול הנכסים הארגוניים ומזעור סיכונים".

אזהרה להייטק הישראלי

סייבר ותוכנה הם לא עוד שני סקטורים בוול סטריט - הם ליבת ההייטק הישראלי. רוב החברות הציבוריות שיצאו מכאן בעשור האחרון פועלות בדיוק בשני התחומים האלה, ורוב מכריע מההון שמגויס על ידי קרנות וסטארט-אפים בישראל זורם אליהם.

השמות מוכרים: Monday.com, JFrog, Wix, Check Point,  SentinelOne, Radware, וגם חברות SaaS נוספות כמו Fiverr ו-Similarweb. כולן מייצגות את המודל הישראלי הקלאסי - תוכנה מבוססת מנויים, פתרונות סייבר ארגוניים, פלטפורמות ענן.

בשבועות האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, חלק גדול מהמניות הללו חטפו חזק. הן לא קרסו בגלל דו"חות חלשים, אלא בגלל נרטיב: אם תרחישי האימים שמסתובבים כעת בשוק - החל מ״קומודיטיזציה״ של תוכנה ועד אוטומציה עמוקה של שירותי סייבר - יתממשו אפילו חלקית, מפת ההייטק הישראלי עלולה להשתנות באופן דרמטי.

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית ומייסדת קבוצת הייעוץ Tefen יוצאת בקריאה: “חברות התוכנה הישראליות חייבות להכריז עכשיו על קוד אדום. מי שימשיך להתנהל כאילו מדובר בעוד תיקון שוק, עלול פשוט להיעלם. זה לא הזמן לדבר על ‘שילוב AI’ במצגות - זה הזמן להפוך ל-AI Native באמת: לשנות תהליכי פיתוח, לקצר דרמטית את זמן ההגעה לשוק, ולעבור למודלים עסקיים מבוססי שימוש וערך. ארגונים יצטרכו להיות רזים, מהירים ומותאמי-AI, ולהדגיש את מה שבינה מלאכותית לא יכולה להחליף - אמון, תשתית ויכולת לנהל מערכות מורכבות לאורך זמן. מי שלא יבצע שינוי עמוק עכשיו, פשוט לא ישרוד את השנים הקרובות".

בעידן שבו קל יותר מתמיד לפתח מוצרי תוכנה באמצעות מודלים גנרטיביים, חסמי הכניסה נשחקים. יזמים מכל העולם יכולים להקים בתוך חודשים פלטפורמות שבעבר דרשו צוותי פיתוח של עשרות אנשים. התוצאה האפשרית היא הצפה גלובלית של סטארט-אפים, תחרות אינטנסיבית יותר, לחץ על מחירים, ושחיקה במכפילים.

עבור החברות הישראליות, זהו תמרור אזהרה: בעידן שבו הבינה המלאכותית אינה רק מנוע צמיחה אלא גם מנוע שיבוש, הן יצטרכו להגדיר מחדש מהו היתרון היחסי שלהן, טכנולוגי, מוצרי ועסקי, בעולם שבו כל קוד, כל תהליך וכל מודל עומדים לבחינה מחדש.