"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"דגל אדום בראיון עבודה": שיטת ההתשה - שאסור להיכנע לה

פוסט ויראלי של מנהלת משאבי האנוש אדוה חנוך חושף את שיטת השחיקה של מקומות העבודה בתהליכי גיוס, ומסביר למה ויתרה על תפקיד יוקרתי בשביל 1,000 שקלים

,עודכן
0השמעה
שיטת ההתשה של הארגונים הגדולים. צילום: ג'מיני

תהליך חיפוש עבודההוא לרוב מורכב ודורש משאבים נפשיים וזמן יקר מצד המועמדים. אך מה קורה כשהארגון המגייס, רגע לפני קו הסיום, מתחיל לשחק משחקים עם השכר שהוסכם עליו? אדוה חנוך, מנהלת משאבי אנוש, החליטה לא לשתוק ולחשוף בפוסט ויראלי בלינקדאין את "שיטת ההתשה" שחוותה על בשרה בארגון גדול.

שקיפות מהרגע הראשון - וההתקפלות של הארגון

בתור אשת מקצוע שמכירה את עולם הגיוס מבפנים, חנוך הקפידה על תיאום ציפיות מלא כבר בראשית הדרך. "מהשלב הראשון הייתי שקופה והצגתי ציפיות שכר ברורות," היא כותבת בפוסט. "נאמר לי שהן נמצאות בטווח התקציב והתקדמנו".

אלא שהבטחות לחוד ומציאות לחוד. כבר לאחר הראיון הראשון, התבקשה חנוך "להתגמש" ב-1,000 שקלים, בטענה שהתקציב למשרה נמוך יותר. כמי שמכירה את הדינמיקה, היא סירבה בנימוס ודרשה לוודא שהצדדים מיושרים לפני שהיא ממשיכה בתהליך. להפתעתה, נאמר לה שהשכר אכן מאושר, והיא התקדמה לראיון השני - שם, שוב, צצה סוגיית פערי השכר.

ראיון עבודה (אילוסטרציה),צילום: גטי אימג'ס

ראיון שלישי, שעת נסיעה - ואובדן אמון מוחלט

השיא של תהליך הגיוס המתיש הגיע בראיון השלישי. לאחר שעצרה שוב את התהליך ודרשה בהירות, קיבלה חנוך הבטחה מפורשת: "התרשמנו ממך מאוד, השכר מאושר, נשמח להתקדם לראיון שלישי".

חנוך התכוננה, נסעה שעה שלמה והגיעה לראיון הפרונטלי, רק כדי לשמוע את המשפט הבא: "אנחנו מאוד רוצים אותך, אבל בואי נדבר על הנטו… אל תתעקשי על ה-1,000 שקלים האלה".

באותו רגע, חנוך קיבלה החלטה אמיצה להסיר את מועמדותה, למרות שהארגון רצה להמשיך עמה. "באותו רגע זה כבר לא היה עניין של כסף," היא מסבירה. "זה היה עניין של אמון".

ראיון עבודה (אילוסטרציה),צילום: Getty Images

מה עומד מאחורי "שיטת השחיקה"?

כאשת משאבי אנוש, חנוך מנתחת את הסיטואציה ומציבה מראה נוקבת לארגונים שמנהלים משא ומתן בשיטת השחיקה. לדבריה, כאשר ארגון מאשר תנאים בטלפון ומתחרט בחדר הראיונות, הוא משדר למועמד שלושה דברים קריטיים:

  • המילה של המגייסים והמנהלים אינה מילה.

  • חוסר כבוד משווע לזמן של המועמדים.

  • תרבות ארגונית שמבוססת על התשה ולא על שותפות אמיתית.

"כמי שחיה ונושמת משאבי אנוש, אני יודעת שמי שמנסה 'לכופף' אותך ב-1,000 ש"ח אחרי שלוש הבטחות שונות, לא יהיה המקום שבו אוכל לבנות תהליכים של יושרה ושקיפות," מסכמת חנוך.

היא גם השאירה מסר חשוב לכל מחפשי העבודה: "אל תפחדו להקשיב לאינטואיציה שלכם. דגל אדום בתהליך הגיוס הופך לאתגר תרבותי בתוך הארגון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר