המשאב הקריטי ביותר: הנוכחות הישראלית משתלטת על אנבידיה

כ-20 חברות סטארט-אפ ישראליות צפויות להציג בחודש מארס בכנס המפתחים GTC של אנבידיה - אחד האירועים המרכזיים בעולם הבינה המלאכותית. שבע מהן יופיעו תחת הפביליון של Nvidia Inception - תוכנית שיתופי הפעולה של אנבידיה עם חברות AI - נתון חריג לגודלה של ישראל ומדד מעניין למעמדה של התעשייה המקומית באקוסיסטם ה-AI העולמי.

בין המשתתפות Plurai, שמפתחת סימולציות AI להכשרת צוותי שירות, Marketeam עם סוכני שיווק אוטונומיים, Verobotics ברובוטיקה תפעולית, Deepdub.ai לדיבוב ולוקליזציה של וידאו, Vortex Imaging בתחום ההדמיה החישובית, LakeFS לניהול גרסאות דאטה עבור פיתוח מודלים, ו-Skilreel לניתוח ושיפור ביצועי עובדים. לצד יתר החברות הישראליות שיציגו ב-GTC הן ממחישות את רוחב היריעה של החדשנות הישראלית בעולמות הבינה המלאכותית.

לא אקסלרטור - תשתית

כמעט לכל ענקית טכנולוגיה יש כיום תוכנית לסטארטאפים: קרדיטים לענן, קהילה או מנטורינג. אלא שבמקרה של אנבידיה, תוכנית Inception מעניקה גישה למשאב הקריטי ביותר - תשתיות המחשוב והכלים של ענקית הטכנולוגיה שנמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית. עבור סטארטאפים בתחום ה-AI, זה עשוי להיות ההבדל בין רעיון ליכולת לממש אותו בפועל.

תוכנית NVIDIA Inception אינה אקסלרטור ואינה קרן השקעות. היא נועדה לחבר סטארטאפים ישירות לשכבת המחשוב והתוכנה שעליה נבנים מוצרי AI. "אינספשן היא מטרייה לשיתופי פעולה עם סטארטאפים בשלבים שונים", אומר אריק קול, שמוביל את הפעילות בישראל. "אנחנו לא אקסלרטור ולא אינקובטור. כל חברה עושה איתנו מסע אחר לפי הצרכים שלה. זוהי תוכנית וירטואלית חינמית".

קול הגיע לתפקיד לאחר רכישת מלאנוקס, שם הקים מערך שיתופי פעולה סביב תוכנה וקישוריות למרכזי נתונים. "כשראיתי את הטכנולוגיות שיש לאנבידיה להציע, הבנתי שאפשר לפתח כאן אקוסיסטם משמעותי", הוא אומר.

המשאב החדש של סטארטאפים

בעבר סטארטאפ היה צריך רעיון טוב, צוות חזק ומימון ראשוני. בעידן הבינה המלאכותית נוסף מרכיב שלישי - עיבוד. מודלי שפה, ראייה ממוחשבת ורובוטיקה אינם רק קוד אלא תהליך ניסויי מתמשך: אימון, התאמה לדאטה ארגוני, ולמידת חיזוקים. כל אחד מהשלבים הללו מתורגם לשעות GPU, ולעיתים מיליוני דולרים לפני שיש מוצר.

"חוץ מהמפתחים, משאבי עיבוד הם הדבר הכי חשוב, וגם אחד היקרים", אומר קול. "אנחנו מספקים לאקוסיסטם הישראלי משאבי עיבוד במיליוני דולרים רבים בשנה".

לצד החומרה מגיעה גם שכבת תוכנה רחבה: ספריות, מודלים וכלי פיתוח. "יש לנו מאות כלים ועשרות מודלים. המטרה היא לעזור להביא רעיונות לשוק מהר יותר וביעילות גבוהה יותר".

סימביוזה של אקוסיסטם

אנבידיה מרבה להגדיר את עצמה כחברת אקוסיסטם. אבל מה המשמעות של זה בפועל? באקולוגיה, אקוסיסטם הוא סביבה שבה יצורים שונים תלויים זה בזה: כל אחד ממלא תפקיד קטן, וביחד נוצרת מערכת שלמה שמקיימת את עצמה. בעולם הטכנולוגיה המשמעות דומה: סטארטאפים, חוקרים, ספקיות ענן ותעשיות בונים מוצרים על אותה תשתית - וכל אחד מהם מחזק את האחרים ואת הפלטפורמה שעליה הם נשענים.

כאן נכנסת האסטרטגיה של אנבידיה. החברה פועלת כחברת תשתית: לא רק מפתחת שבבים, אלא גם ספריות תוכנה, מודלים פתוחים וכלי פיתוח, משקיעה בחברות AI ותומכת בספקיות ניו-קלאוד, ובמקביל מטפחת תחומים שלמים שבהם היא רוצה להגדיר סטנדרט, כמו רובוטיקה, AI פיזי וביומד. "ככל שאנחנו מפתחים אקוסיסטם חדשני שפותֵר יותר בעיות - האקוסיסטם מתחזק ואז גם השימוש בטכנולוגיות שלנו", אומר קול.

"אנבידיה מעריכה את המהנדסים הישראלים"

אנבידיה נכנסה לישראל ב-2019 עם רכישת מלאנוקס, שפיתחה טכנולוגיות קישוריות מהירות למרכזי נתונים והפכה לאחד הרכיבים הקריטיים בארכיטקטורת מחשוב ה-AI.

בשנים שלאחר הרכישה הודיעה אנבידיה על הרחבה משמעותית של כוח האדם בארץ, פתיחת מרכזי פעילות נוספים, רכישת חברות מקומיות והעמקת פעילות בתחומים חדשים, מפיתוח תוכנה ומודלים ועד שיתופי פעולה עם האקדמיה. מנכ"ל החברה ג’נסן הואנג מרבה להדגיש את חשיבות המרכז הישראלי ואף צפוי לבקר בארץ שוב בקרוב.

בתוך ההתרחבות הזו צמחה גם פעילות תוכנית Inception. "אינספשן כמעט לא הייתה קיימת כאן לפני הרכישה", אומר קול. "עם הנוכחות הגדולה של אנבידיה בישראל היה ברור שצריך לבנות כאן אקוסיסטם".

לדבריו, החדשנות המקומית אפשרה להרחיב את הפעילות מעבר לתחום המקורי של החברה בארץ: "אנבידיה מתייחסת ברצינות יוצאת דופן לישראל, ומעריכה מאוד את יכולותיהם של המהנדסים והיזמים הישראלים. החדשנות כאן מאפשרת שיתופי פעולה בתחומים רבים, וזה הבסיס לאקוסיסטם המתרחב".