"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא מדע בדיוני: המהלך המפתיע של אנתרופיק להעניק לקלוד נשמה

חברת אנתרופיק, שמפעילה את הצ'אטבוק קלוד, מינתה "מורת מוסר" ל-AI שלה • הפילוסופית אמנדה אסקאל מלמדת את קלוד להבחין בין טוב לרע • במקביל: מצלמות אבטחה נכנסות לעידן "רשת גרירה" ואלגוריתם שידוכים משתלט על סטנפורד

,עודכן
0השמעה
אנתרופיק מינתה "מורת מוסר" ל-AI שלה. צילום: Gemini

האם צ'אטבוטים יכולים להיות אמפתיים?במסגרת הניוזלטר The Future of Everything נחשף כי חברת אנתרופיק מעסיקה פילוסופית במשרה מלאה שתפקידה להעניק לצ'אטבוט קלוד מצפן מוסרי. כך פורסם הלילה (בין שישי לשבת) ב"וול סטריט ג'ורנל".

שואפת להטמיע בקלוד "נשמה דיגיטלית". קלוד של חברת אנתרופיק,צילום: רויטרס

אמנדה אסקאל, בת 37 ובעלת דוקטורט מאוקספורד, מגדירה את תפקידה כמעין "הורות דיגיטלית". לדבריה, היא מבלה את ימיה בניתוח דפוסי החשיבה של קלוד, ניסוח פרומפטים ארוכים במיוחד - לעיתים בני יותר מ-100 עמודים, והכוונת תגובותיו כדי לפתח בו אינטליגנציה רגשית ויכולת שיפוט מוסרית.

אסקאל שואפת להטמיע בקלוד "נשמה דיגיטלית" שתנחה את מיליוני השיחות שהוא מקיים מדי שבוע עם משתמשים. בעוד מבקרי בטיחות מזהירים מפני האנשה של צ'אטבוטים, היא סבורה כי יש להתייחס אליהם באמפתיה - בין היתר משום שהאופן שבו בני אדם מתקשרים עם מערכות AI ישפיע על התפתחותן בעתיד.

בדיווח הדגישו כי שאלת המוסר בבינה מלאכותית אינה עוד תיאוריה מופשטת, אלא אתגר מעשי שעומד בלב פיתוחים טכנולוגיים עכשוויים.

עידן ה"גרירה" של מצלמות האבטחה

באותו גיליון מצביע העיתון גם על מגמות טכנולוגיות נוספות. מצלמות אבטחה ביתיות, כמו Google Nest ו-Ring, נכנסות למה שמתואר כ"עידן רשת הגרירה" - מצב שבו תיעוד מצולם נאסף ולעיתים מופץ או נחשף בהקשרים משפטיים או מסחריים, גם כשהמשתמשים אינם שולטים לחלוטין בגורלו.

מצלמת אבטחה (להמחשה),צילום: עמי שומן

בתוך כך, ניסוי חברתי באוניברסיטת סטנפורד זוכה לפופולריות גוברת: פלטפורמה בשם Date Drop משדכת מדי שבוע אלפי רווקים ורווקות באמצעות אלגוריתם התאמה. הניסוי, שהחל בקמפוס, מתרחב למוסדות נוספים לאחר שצבר תאוצה בקרב סטודנטים.

AI בכל מקום

עוד דווח כי חברת הסטארט-אפ Alva Energy, שגייסה לאחרונה 33 מיליון דולר, טוענת כי תוכל להוסיף 10 ג'יגה-ואט לרשת החשמל האמריקנית באמצעות הגדלת תפוקה בתחנות גרעיניות קיימות.

במקביל, חברת הרובוטקסי הסינית WeRide הודיעה כי צמצמה ב-75% את עלויות איסוף הנתונים והאימון באמצעות פלטפורמת בדיקות מבוססת AI שפיתחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר