"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
איך קייט ווינסלט וטום קרוז עצרו את הנשימה בסצינות ארוכות?
שני השחקנים ביצעו בשנים האחרונות פעלולים נועזים כאשר צילמו סצינות ארוכות למדי מתחת למים בשוט אחד – אבל מה באמת קורה בגוף כשאנחנו מפסיקים לנשום?
אלעד מרגי וסטפן מיפסוד, שיאן העולם בעצירת נשימה מתחת למים. צילום: מערכת היום פלוס

איך קייט ווינסלט וטום קרוז עצרו את הנשימה בסצינות ארוכות?

שני השחקנים ביצעו בשנים האחרונות פעלולים נועזים כאשר צילמו סצינות ארוכות למדי מתחת למים בשוט אחד – אבל מה באמת קורה בגוף כשאנחנו מפסיקים לנשום?

יאיר מורמערכת היום פלוס
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

כשקייט ווינסלט צצה מהמים בסט הצילומים של "אווטאר: דרכם של המים" אחרי שבע דקות ו-15 שניות מתחת לפני השטח, אפילו הצוות המנוסה פרץ במחיאות כפיים. טום קרוז, מצדו, החזיק מעמד כשש דקות בצילומי "משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים". מדובר בהישגים שנראים על-אנושיים, במיוחד כשהאדם הממוצע מתקשה להחזיק מעמד יותר מדקה אחת. אז מה הסוד?

הפיזיולוגיה של עצירת נשימה

בניגוד למה שרבים חושבים, הדחף לנשום אינו נובע רק ממחסור בחמצן, אלא גם מהצטברות של פחמן דו-חמצני בדם. למעשה, כשאנחנו עוצרים את הנשימה, רמות הפחמן הדו-חמצני עולות בהדרגה, וקולטנים במוח מזהים את השינוי ושולחים אותות דחופים לנשום עוד לפני שנוצר חוסר בחמצן. תחושת המחנק המוכרת היא בעצם תגובה לעודף פחמן דו-חמצני. רובנו לא מתקרבים בכלל למצב של מחסור בחמצן.

לעומת זאת, הגוף האנושי מגיע גם עם מנגנון הישרדות מובנה הקרוי "רפלקס הצלילה של היונקים". כשהפנים שלנו נחשפים למים קרים, קצב הלב יורד באופן אוטומטי, כלי הדם בגפיים מתכווצים, והדם מנותב לאיברים החיוניים – הלב והמוח. מנגנון זה, שמפותח במיוחד אצל יונקים ימיים כמו כלבי ים ודולפינים, קיים גם אצל בני אדם, ומאפשר לנו להאריך את הזמן מתחת למים אם נצליח לאמן את עצמנו להתגבר על תחושת המחנק מעליית ריכוז הפד”ח.

האדם הממוצע מול שיאני גינס

אדם רגיל יכול בדרך כלל להחזיק את נשימתו בין 30 ל-90 שניות. עם אימון בסיסי, אפשר להגיע לשתיים עד שלוש דקות. אך ספורטאים בתחום צלילה חופשית ללא ציוד נשימה מותחים את הגבולות הרבה מעבר לכך: שיא העולם בעצירת נשימה סטטית, כלומר ללא תנועה במים, עומד על 11 דקות ו-35 שניות, והוא נקבע על ידי הצרפתי סטפן מיפסוד ב-2009. מדובר בהישג שהושג בתנאים סטנדרטיים, ללא עזרים מיוחדים.

כאשר מתירים נשימת חמצן טהור לפני הניסיון – טכניקה שנחשבת ללא מקובלת, והשיאים בה לא נרשמים באגודה שמקדמת ספורט צלילה, אך כן בספר השיאים של גינס – השיאים מזנקים משמעותית. הקרואטי ויטוֹמיר מאריציץ’ שבר את לפני כחצי שנה את שיא העולם שנקבע ע"י הקרואטי בּוּדימיר שוֹבּאט ב-2021, בהפרש של כמעט 5 דקות – 29:03 לעומת 24:37 – במטרה להעלות מודעות לנושא שימור האוקיינוסים. נשימת חמצן טהור מאפשרת לגוף לאגור כמויות גדולות בהרבה של חמצן ברקמות, ובמקביל "לשטוף" את הפחמן הדו-חמצני מהדם, מה שמעכב משמעותית את הדחף לנשום.

איך עושים את זה בהוליווד?

ווינסלט וקרוז לא הסתמכו על אפקטים מיוחדים. שניהם עברו אימונים אינטנסיביים עם קירק קראק, מאמן צלילה חופשית מהמובילים בעולם, שמתמחה בהכנת שחקנים לסצנות מתחת למים. האימון כולל טכניקות נשימה מיוחדות, הרגעה מנטלית, ובניית סיבולת הדרגתית לרמות גבוהות של פד”ח.

ווינסלט סיפרה בראיונות שהאימון לקח חודשים והיה מאתגר פיזית ונפשית כאחד. המפתח, לדבריה, היה ללמוד להירגע לחלוטין מתחת למים – שכן כל מתח שרירי שורף חמצן יקר.

חשוב להדגיש שניסיונות להאריך את עצירת הנשימה ללא הדרכה מקצועית עלולים להיות מסוכנים ביותר ולהוביל לאיבוד הכרה, פגיעה מוחית ואף טביעה.אל תנסו את זה בבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...