מהשטח לסטארט-אפ: כשהשירות הצבאי הופך לחממה ליזמים

רוב החיילים חושבים במהלך השירות בעיקר על השחרור, אבל יש גם סיפורים אחרים. כך, למשל, שלושה חיילים לשעבר זיהו בעיות שנתקלו בהן במהלך שירותם הצבאי והפכו אותן למיזמים עסקיים. מפציעה אישית דרך פינוי פצועים במלחמה ועד חקירות סייבר - הסיפורים שלהם מדגימים כיצד הצבא הישראלי משמש חממה לא מתוכננת ליזמות טכנולוגית.

מדלקת כרונית לחברת ביוטק

רמי עוידה שירת כלוחם במסלול סיירת מטכ"ל. במהלך האימונים הוא נפצע ופיתח דלקתיות כרונית שהתבטאה בכאבים בעיקר בברכיים. עוידה פנה למספר רופאים מומחים וטופל בזריקות סטרואידים, אך הדלקת לא חלפה. הרופאים המליצו על ניתוחים, אולם עוידה, שדוגל באורח חיים בריא, החליט לטפל בעצמו בדרך אחרת.

לאחר חודשי לימוד עצמאי, הוא פנה למעבדה בהדסה עין כרם וביקש לפתח פורמולה מותאמת אישית. החוקרים במעבדה הרכיבו עבורו תכשיר המבוסס על נשא בשם ליפוזום - מעטפת מיקרוסקופית שמאפשרת הובלה יעילה של חומרים פעילים לגוף - יחד עם צמחי מרפא אנטי-דלקתיים כמו כורכומין. הפורמולה התגלתה כיעילה עבורו, ועוידה החליט להנגיש אותה לאחרים.

ב-2020 הוא הקים את חברת הביוטכנולוגיה Sequoia, גייס צוות חוקרים והחל לפתח פורמולות נוספות. "באותה תקופה נתקלנו בחסמים מדעיים רבים", משתף עוידה. הוא פנה למספר אוניברסיטאות בארץ - חיפה, הטכניון ותל אביב - ולבסוף מצא מעבדה בפקולטה לרפואה בטכניון המתמחה בנשאים לגוף. שיתוף הפעולה הוליד מחקר משותף, וב-2023 השיקה החברה חמישה מוצרים ראשונים של תוספי תזונה המבוססים על הטכנולוגיה שלה.

בשנת 2025 התגלה שעוידה סובל ממחלה תורשתית בשם FMF (קדחת ים תיכונית משפחתית) - מחלה גנטית הגורמת להתקפי חום ודלקת חוזרים - שהיא מקור הבעיה שממנה סבל. כיום, החברה ממשיכה במחקרים וביישום טכנולוגיית הנשאים בתוספי תזונה.

חוסם עורקים חכם

נח דוד, 42, נשוי ואב לשניים, שירת כמפקד פלוגה (מפק"ץ) בגדוד שהורכב מפלוגות לוחמים, פרמדיקים וחובשים, שתפקידו היה פינוי פצועים. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל וכניסת צה"ל לעזה, הוא נקרא לשירות מילואים. "בסבב הראשון שלי שארך כחצי שנה, היו תקריות רבות של אירועי רב נפגעים", הוא מספר. "באירועים כאלה, כל צוות שמטפל צריך אינדיקציה עדכנית - מתי הונח חוסם העורקים".

הבעיה שזיהה דוד היא שחוסמי עורקים לא תמיד הונחו כראוי, והזמן נכתב על המצח או המדים - שיטות שהתגלו כלא אמינות. "לכן, לא תמיד ידענו מתי הח"ע הונח", הוא מסביר.

משם עלה הרעיון ליצור חוסם עורקים עם אינדיקציה מובנית של זמן. דוד ואחיו פנו לחברת Weccelerate המלווה סטארט-אפים, ערכו סקר שוק והיתכנות, וכיום יש להם אב-טיפוס. "המוצר הוא אותו חוסם עורקים עם מדבקת זמן מקסימלי של עד שש שעות עם נוזל בפנים, כמו סרגל טמפרטורה שמתחיל לטפס למעלה לפי הזמנים", הוא מתאר. כך, הצוותים הרפואיים יכולים לדעת בדיוק כמה זמן עבר מאז הנחת החוסם.

מהמטשרה הצבאית לניתוח מידע ציבורי

יואב ממן, 25, מתל אביב, המייסד וה-CTO של חברת Vetric, משתף שעולם הטכנולוגיה לא היה מובן מאליו עבורו. אולם במהלך שירותו ביחידת הסייבר של המשטרה הצבאית הוא נחשף לתופעה מתסכלת: "עבריינים משאירים אחריהם המון ראיות במרחב הדיגיטלי, יש כמויות אדירות של מידע ציבורי זמינות ברשת, אבל כמעט אין כלים שמאפשרים לאסוף, לנתח ולהפיק מהן תובנות בצורה מסודרת".

כבר במהלך השירות, יחד עם המייסדים הנוספים בחברה, הוא החל לבנות מערכת בסיסית שאוספת מידע גלוי מהרשת. "החלטנו שאם כבר נהיה שם, נהיה משמעותיים כמה שאפשר", הוא מספר. שנים לאחר מכן, בטיול לתאילנד שנועד למפגשי Ideation (תהליך יצירת רעיונות), הם גילו שהבעיה של איסוף מידע חוזרת על עצמה גם אצל חברות שגייסו מיליוני דולרים.

כיום, Vetric מתכננת להפוך לתשתית מובילה ברמה עולמית לניתוח מידע ציבורי מהמרחב הדיגיטלי. "בנינו חברה שמוכיחה שאפשר לצמוח חזק גם בלי רעש מיותר", מסכם יואב.

מהשטח למוצר

אלון פנחס, מנכ"ל חברת Weccelerate המלווה סטארט-אפים, מסביר את הייחוד הישראלי: "בניגוד לצבאות אחרים שמנסים לחשוב על בעיות תיאורטיות ואז לפתור אותן, אצלנו פשוט נתקלים בבעיות בזמן אמת. כל הזמן צצות בעיות חדשות, וכל הזמן צריך לתת להן מענה". לדבריו, זוהי לא רק תופעה צבאית אלא גם תרבותית: "כישראלים אנחנו פשוט אוהבים לפתור בעיות".