אלמנטרי, ווטסון: כמעט כל החקירות המשטרתיות מסתמכות על דאטה מסמארטפונים

סמארטפונים הפכו למקור הראיות המרכזי בחקירות משטרתיות ופרטיות ברחבי העולם, כך עולה מדוח מגמות תעשייה חדש שפרסמה אתמול (שלישי) חברת סלברייט הישראלית. על פי הסקר, שנערך בקרב 1,200 אנשי מקצוע מ-63 מדינות, 97% מהחוקרים מציינים את המכשירים הסלולריים כמקור הראיות הדיגיטליות המוביל - עלייה חדה של 24 נקודות אחוז בהשוואה ל-73% שדיווחו על כך בשנת 2024.

סלברייט, חברה הנסחרת בנאסד"ק ושפועלת בפתח תקווה ובווירג'יניה, ארה"ב, מתמחה בפתרונות לחקירה ומודיעין דיגיטליים מבוססי בינה מלאכותית עבור המגזרים הציבורי והפרטי. הדוח השנתי שלה, השביעי במספר של החברה, בוחן את האופן שבו ארגונים אוספים, מנהלים ומנתחים ראיות דיגיטליות.

ביקוש ציבורי גובר לחקירות דיגיטליות

הסקר חושף כי מנהלי סוכנויות אכיפת החוק מדווחים על ציפייה ציבורית הולכת וגוברת לשימוש בראיות דיגיטליות: 97% מהם טוענים שהקהילות שהם משרתים מצפות שייעשה שימוש בראיות כאלה במרבית התיקים. במקביל, 95% מהנשאלים מסכימים שראיות דיגיטליות מגדילות את סיכויי הפענוח של תיקים, אך 94% מציינים כי המורכבות הטכנולוגית שלהן יוצרת עומס כבד על ניהול החקירות.

"ראיות דיגיטליות הופכות יותר ויותר למקום שבו החקירות שלנו מתחילות", אמר ג'יימס האו, בלש במחלקת המשטרה של קולומבוס שבאוהיו. "המציאות המודרנית הזאת גורמת לנו לחשוב מחדש על תהליכי העבודה שלנו בכל רחבי הסוכנות, לא רק במעבדה".

הסקר חושף גם הבדלים בתחום החקירות בין אזורים שונים בעולם, כאשר כל אזור ניצב בפני אתגרי מודרניזציה ייחודיים: אזור אמריקה הלטינית מוביל במוכנות להשקעה בתחום החקירות הדיגיטליות, עם 75% מבין המשיבים. באזור אסיה-פסיפיק (APAC) קיימת המוכנות הנמוכה ביותר לשימוש בשירותי ענן בחקירות, בשיעור של 19%. בצפון אמריקה מדווחים החוקרים כי הם מתמודדים עם השיעורים הגבוהים ביותר של מכשירים נעולים, 75%. אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA) מתמודד עם הקשיים הרבים ביותר בתקשורת מול בתי המשפט, בשיעור של 74%.

AI: פוטנציאל גבוה, יישום איטי

עוד עולה מהדוח, כי על אף ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית, יישומה בפועל בחקירות נתקל במכשולים. 65% מהמשיבים בתחום ביטחון הציבור מאמינים שהטכנולוגיה יכולה להאיץ חקירות, אך כמעט שליש מהם מדווחים כי נהלי הארגון שלהם מונעים את השימוש בה. אחוז דומה מהמשיבים מציינים את זמן הבדיקה כחסם הגדול ביותר לקידום תיקים - בדיוק התחום שבו הבינה המלאכותית יכולה לסייע.

מתוך היכולות שבינה מלאכותית יכולה להציע, המשיבים הדגישו במיוחד את ניתוח התקשורת המהיר לצורך זיהוי קשרים בין אנשים – כלי שיכול לחסוך שעות רבות של עבודה ידנית.

מאט סקוט, נציב המשטרה והפשיעה בבריטניה, הדגיש את החשיבות בהסכמה ציבורית: "ככל שמוכנסות טכנולוגיות חדשות, חשוב שתתקבל הסכמת הציבור וכי יישמו אמצעי הגנה מתאימים כדי להבטיח שקבלת ההחלטות תישאר בידיהם של קציני המשטרה והצוות".

המדיה הפיזית עדיין שולטת

למרות התקדמות הענן והבינה המלאכותית, הרגלי העבודה משתנים באיטיות. רמת הפתיחות לאימוץ ענן לניהול ראיות דיגיטליות הגיעה ל-42% בשנת 2026, לעומת 38% בשנה הקודמת. אולם שני שלישים מהמשיבים עדיין משתפים ראיות באמצעות כוננים קשיחים ניידים ודיסק-און-קי - שיטה שיוצרת סיכונים בשרשרת המשמורת (הטיפול בראיות מרגע איסופן ועד הצגתן בבית המשפט) ומעכבת שיתוף פעולה בין סוכנויות.

המגזר הפרטי: חקירות כחלק מהעסק

בתחום העסקי, הממצאים מראים כי חקירות דיגיטליות הפכו לחלק אינטגרלי מהפעילות השוטפת. מקרי השימוש המובילים כוללים גילוי אלקטרוני (eDiscovery – תהליך איתור והצגת מידע דיגיטלי כראיה במשפטים) עם 54%, גניבת נתונים (46%) ופריצות לרשת (44%). נתונים ממכשירי סלולר מופיעים ב-66% מהחקירות הארגוניות, ו-57% מהמשיבים טוענים כי ניתוח תקשורת בסיוע בינה מלאכותית מאיץ את קבלת התוצאות.

דייוויד ג'י, סמנכ"ל השיווק של סלברייט, סיכם: "החקירות של ימינו כוללות אקספוננציאלית אדירה של של מכשירים, נתונים ומורכבות שסוכנויות חייבות לנהל. האפשרות היחידה שלהן להתפתח היא לגייס ולמנף טכנולוגיה שתסייע להן לעבד ראיות ביעילות".

החברה דיווחה כי פלטפורמת החקירות שלה, Guardian, השיגה בשנת 2025 צמיחה של מאות אחוזים במספר הלקוחות והמשתמשים, בעיקר בקרב רשויות אכיפת חוק מדינתיות ומקומיות בארצות הברית, באמריקה הלטינית ובבריטניה.