ד"ר AI - כך בינה מלאכותית משנה את המפגש בין רופא למטופל

מהפכת הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה מטופלים מגיעים למפגש עם הרופא. יותר ויותר מהם מגיעים כשהם כבר מחזיקים בתפיסה מגובשת לגבי מצבם הרפואי, ולעיתים גם לגבי כיווני טיפול אפשריים. בעבר זה נבע מחיפוש בגוגל; היום מדובר בשיחה עם צ’אט מבוסס בינה מלאכותית, המספק מענה שמנוסח כתגובה אישית.

אלא שהמעבר מחיפוש בגוגל לשיחה עם בינה מלאכותית אינו שינוי טכנולוגי בלבד, אלא שינוי באופן שבו מידע רפואי מוצג ונצרך. במקום חיפוש בין מקורות שונים, המטופל מקבל תשובה אחת, רציפה ומסכמת - כזאת שמארגנת עבורו את הנתונים ומציעה פרשנות, ולעיתים גם כיוון לפעולה.

על הרקע הזה, אילון מאסק טען לאחרונה ש"אין עוד צורך ללמוד רפואה". האלגוריתמים, לדבריו, יעשו זאת טוב יותר. גם אם מדובר באמירה רחוקה מהמציאות, הנתונים מצביעים על מגמה ברורה: מחקר של אסותא מצא כי יותר ממחצית מהישראלים מתייעצים בכלי בינה מלאכותית בנושאים רפואיים עוד לפני פנייה לרופא. המשמעות חורגת משאלת הידע בלבד, ונוגעת לאמון, לסמכות המקצועית ולאופן שבו מתנהל המפגש הרפואי עצמו.

"השפעה של עודף מידע"

ד"ר איתן חי-עם, היו״ר הרפואי של סאיקי מדיקל, מביא נקודת מבט ייחודית. כמי שכיהן כמנכ״ל משרד הבריאות, מנכ"ל סורוקה ואסותא, ובא מרקע ארוך שנים כרופא משפחה בקהילה, הוא רואה בבינה המלאכותית לא רק אתגר קליני, אלא שינוי עמוק בתפיסת הסמכות הרפואית ובאופן שבו הציבור פוגש את הרפואה. מבחינתו, ה-AI אינו שובר את הכללים - הוא מאיץ תהליכים שהחלו הרבה קודם.

"תפיסת הסמכות ברפואה השתנתה עם השנים. בעבר הרופא נתפס כאוטוריטה הבלעדית, והדברים שלו התקבלו כמעט ללא עוררין. עם כניסת האינטרנט, ובמיוחד בעידן 'דוקטור גוגל', מטופלים החלו להגיע עם מידע משלהם ולהעמיד את הרופא מול נקודות מבט נוספות. היום, עם הבינה המלאכותית, זה כבר שלב אחר. ה-AI לא רק מציג מידע - הוא מפרש אותו. הוא מפענח בדיקות, מסכם מכתבי אשפוז, ואם שואלים אותו נכון הוא גם נותן חוות דעת. זה בהחלט מעמיד את הרופאים בסיטואציה מורכבת יותר".

"האתגר בעיניי אינו רק דיוק מול טעות, אלא ההשפעה של עודף מידע. חולים מקבלים תשובות חלקיות מבלי לדעת, מתקשים להעריך את המשמעות שלהן, ולעיתים מתקשים לסמוך על ההמלצה הרפואית הראשונה שניתנה להם.

"הסכנה המרכזית טמונה באופן שבו הרפואה הופכת טכנית וממוחשבת יותר. ככל שהמפגש הרפואי מתווך דרך מסכים ומערכות, מטופלים עשויים למצוא ב-AI מענה שנחווה בעיניהם כנגיש ואנושי יותר - בזכות זמינות, שפה רגועה ותחושת הקשבה.

"דווקא כאן יש גם הזדמנות. כבר היום קיימות מערכות בינה מלאכותית שמסייעות לרופאים בתיעוד הביקור הרפואי, בסיכום שיחה ובניהול המידע, ומפחיתות את הצורך להתרכז במסך תוך כדי המפגש. שימוש נכון בכלים כאלה יכול לפנות לרופא זמן וקשב - לא רק לדיוק מקצועי, אלא גם לנוכחות אנושית.

"במציאות כזו, הרופא יכול להרים את הראש, להסתכל למטופל בעיניים, להקשיב באמת ולנהל שיחה רציפה ולא מקוטעת. האנושיות והאמפתיה הן הליבה של הרפואה, ואת זה שום אלגוריתם, מתקדם ככל שיהיה, אינו מסוגל להחליף.

"היום הטכנולוגיה כבר לא עוסקת רק במידע או בתמיכה בהחלטה רפואית, אלא משתלבת בתוך המעשה הטיפולי עצמו. יש פתרונות רפואיים מתקדמים שבהם הטכנולוגיה מאפשרת דיוק, בקרה ורצף טיפולי – אך אינה עומדת לבדה. בטיפול המבוסס על SyqeAir, הטכנולוגיה מספקת שליטה מדויקת במינון ובאופן הצריכה, היא פועלת לצד ליוי צוות אחיות צמוד לאורך כל שלבי הטיפול. השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לבין קשר אנושי רציף  TLC (tender love and care)  מאפשר לאחות להבין את הצרכים ההקליניים של המטופל מבלי לוותר על האחריות הקלינית והתמיכה הרגשית".

"היתרון האנושי של הרופא"

ד"ר פיראס עודה הוא רופא בתחילת דרכו המקצועית - מתמחה באף אוזן גרון שפוגש את השפעת הבינה המלאכותית במפגש היומיומי עם מטופלים. בעבר התמחה בסאיקי מדיקל תחת פרויקט המתמחים של ההסתדרות הרפואית בישראל בתחום החדשנות הטכנולוגית הרפואית, ומתמודד עם מציאות שבה חלק הולך וגדל מהמטופלים מגיעים עם ידע מוקדם, ולעיתים גם עם ציפייה ברורה לאבחנה או לכיוון טיפולי.

מנקודת מבטו, השאלה המרכזית אינה אם הבינה המלאכותית מדייקת מבחינה רפואית, אלא כיצד היא משנה את הדינמיקה שבין רופא למטופל - את האופן שבו נבנית סמכות מקצועית, את המקום של ספק קליני, ואת הצורך להסביר, לתווך ולעיתים גם לפרק מידע שנשמע משכנע מדי.

"יש שינוי באופן שבו מטופלים מגיעים היום למפגש הרפואי לעומת העבר. רבים מהם מגיעים עם ידע ממוקד וספציפי יותר, ובלא מעט מקרים הדבר מאפשר טיפול מדויק יותר ומשפר את התקשורת בין הרופא למטופל, משום שהשיחה מתבססת על הבנה מוקדמת של הנושא.

"זה לא תמיד מדויק, וברור שצריך להסביר למטופלים שהמידע הזה לא תמיד מקור שאפשר להסתמך עליו במאה אחוז. אבל כרופא צעיר, זה גם גורם לך לפעמים לעצור ולחשוב. קורה שמטופל מגיע עם משהו שהוא קרא בצ’אט, ואתה שואל את עצמך אם מה שאמרת לו הוא באמת הדבר הנכון, ואז אתה רוצה להתייעץ עם מישהו יותר בכיר שייתן לך חוות דעת נוספת. בסופו של דבר, התקשורת עם המטופל היא המפתח. כשמסבירים בצורה אמפתית, מכירים במה שהמטופל קרא ומעמידים את המידע בהקשר הנכון, ברוב המקרים אפשר להגיע להבנה. זה היתרון האנושי של הרופא - הקשבה, שיח בגובה העיניים והסבר ברור".

"לתת לרופא שכבת הגנה נוספת"

גיא טמיר, אוונגליסט טכנולוגיות באינטל העולמית: "הדיון סביב בינה מלאכותית ברפואה, והשאלה עד כמה המטופל נעשה 'חכם יותר' הודות למידע שהפך להיות נגיש לו בקלות, מסיט את הדיון מנקודות מהותיות יותר. האתגר המרכזי של מערכת הבריאות היום הוא אבחון - במיוחד במצבים של עומס, עייפות וחוסר בזמן. רופאים לא יכולים לקרוא כל מחקר, להכיר כל התפרצות אזורית או לנתח כל הדמיה לעומק בזמן אמת. כאן לבינה מלאכותית יש יתרון ברור. מערכות AI כבר היום יודעות לנתח בדיקות דם, CT ו-MRI ברמת דיוק גבוהה מאוד, ולעיתים לזהות מצבים מסכני חיים שרופא עסוק יכול לפספס.

"המטרה אינה להחליף את שיקול הדעת הקליני, אלא לתת לרופא שכבת הגנה נוספת - מערכת שעובדת 24/7, לא מתעייפת, ורואה את התמונה הרחבה במיוחד במערכות בריאות שמתמודדות עם אתגרים אלו באופן שוטף. במקביל, חשוב להיזהר מהאשליה שנוצרת אצל מטופלים כשהם מקבלים תשובה חד-משמעית מצ’אט כללי. בלי הקשר רפואי אישי ובלי מודלים ייעודיים, תחושת הוודאות הזו עלולה להיות מסוכנת. לכן העתיד של AI ברפואה חייב להיות ממוקד: מודלים רפואיים ייעודיים, מחוברים לתיק הרפואי, שמסייעים קודם כל לרופאים - ורק דרכם גם למטופלים".