בין קודש לקוד: הנשים החרדיות שמעצבות מחדש את ענף ההייטק

מחקר של בנק ישראל שפורסם לאחרונה מציג תמונה מדאיגה: ללא לימודי ליבה ושינוי בשיטות הגיוס, שילוב המגזרים המהווים כ-30% מכוח העבודה העתידי ימשיך לדרוך במקום. הדוח מצביע על פערים בכישורים ובמיומנויות המקשים על כניסה לענפי פריון גבוה, אך בשטח נדמה שהמציאות כבר מזמן עוקפת את הסטטיסטיקה והתחזיות הקודרות.

בעוד שהממשלה והמשק מחפשים פתרונות מערכתיים, צומחת בתוך חברות הטכנולוגיה הגדולות נבחרת של נשים חרדיות המשלבות נאמנות אדוקה להלכה עם מצוינות טכנולוגית בקצה החזית. יצאנו לשוחח עם שתי נשים מובילות בתחום: תמר וועג, מהנדסת תוכנה ומובילת אבטחת מידע בחברת אימפרבה-תאלס, ושרה רקובסקי, מפתחת תוכנה בחברת אפספלייר ומייסדת קהילת Wonder לנשים חרדיות בהייטק, כדי להבין כיצד נראה המפגש שבין העולם התורני לעולם הסייבר והפיתוח.

המפגש שבין הרמב"ם לשרתים

השילוב בין עולם ההלכה השמרני לבין הקצב המסחרר של ההייטק הישראלי דורש יותר מסתם כביש מהיר. הוא דורש הבנה עמוקה. כששאלנו את תמר וועג, מהנדסת תוכנה ומובילת אבטחת מידע, האם נדרשות התאמות מיוחדות, היא חזרה דווקא למקורות.

"בוודאי", היא אומרת. "הרמב״ם כותב שאדם מושפע משלושה גורמים: מהוריו, מהחברה הסובבת אותו, ומה שהוא מסגל לעצמו דרך לימוד ועבודה פנימית. מכאן ברור שלא רק בהייטק, אלא בכל מסגרת שבה אדם חרדי בוחר להשתלב - נדרשות התאמות שמאפשרות שמירה על אורח החיים והחשיבה התורנית-חרדית. ההתאמות כוללות נושאים בסיסיים כמו כשרות וצניעות, אך מעל הכול - הבנה והתחשבות הדדית".

עבורה, המפתח להצלחה נמצא בבית המקצועי שלה. "אני רואה את זה אצלנו באימפרבה-תאלס. מעבר למענה לצרכים שלי, יש כאן תרבות ארגונית שרואה במגוון האנושי נכס. כאשר סביבת העבודה מכבדת את הערכים והגבולות, ניתן ליצור שילוב בריא שמאפשר מקצועיות גבוהה וגם נאמנות לאורח החיים".

שרה רקובסקי, מפתחת תוכנה בחברת אפספלייר ומייסדת קהילת Wonder, מסכימה שהסוד טמון בדיאלוג בגובה העיניים. "הסקאלה החרדית די מגוונת, לכל אחת יש את הדברים שחשובים לה, זה לא משהו שגורף למגזר. בתקשורת בריאה אפשר להתנהל בצורה מעולה ולפתור הכל". 

היא ממליצה למעסיקים לא לחשוש מהלא נודע: "מומלץ לשאול בשלב התחלתי את המועמדת אלו דברים חשובים לה כדי להבין איזה התאמות יהיה נדרש לבצע ולוודא שהדבר מתאים לחברה. יש דברים שהם הלכה, והעובדת לא תרצה להתגמש בהם ויש דברים שהם הרגשה אישית שאותם העובדת הרבה פעמים לא תציב כתנאי, אבל ממש תשמח אם יהיה אותם - כמו, לדוגמה, התאמה של אוכל בכשרות".

בניגוד לתפיסה הרווחת בציבור על פערים לימודיים, רקובסקי מצביעה על יתרון מפתיע דווקא בשיטת הלימוד החרדית: "באופן כללי תוכנית הלימוד של נשים חרדיות די דומה למגזר הכללי, יש יתרון כלשהוא לחשיבה ללוגיקה מגיל צעיר שנחשפים אליה בשיעורי תורה. בסמינרים ללימודי מקצוע הלימודים הם לרוב מאוד אינטנסיביים ופרקטיים (Hands-on), ולכן הן מגיעות מוכנות לעבודה 'תכלס', לפעמים אפילו יותר מבוגרי תואר ראשון תיאורטי".

הפלפול שהופך לאלגוריתם

גם וועג מוצאת קשר ישיר בין דף הגמרא למציאת פרצות אבטחה בסייבר. "החידוד השכלי הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך היהודי כבר מגיל צעיר: לימוד עיוני, עיסוק בשאלות מורכבות והבנה מעמיקה של סוגיות בהלכה ובמחשבה", היא מסבירה. "ילדים מורגלים לשינון בעל פה של חומרים מורכבים - פרשת השבוע, משניות, תפילה - ולהצגת הדברים בפני הסביבה. זה בונה ביטחון, בהירות מחשבתית ומהירות תפיסה. מעבר לכך, הלימוד היהודי מטפח תרבות של דיון: בוחנים כל תשובה מכמה כיוונים, מקשים, שואלים ומדייקים". 

לדבריה, המיומנות הזו היא נכס אסטרטגי: "זו מיומנות שמתחברת באופן טבעי לעולמות הטכנולוגיה, החדשנות והסייבר שאנחנו מובילים באימפרבה-תאלס- היכולת לאתר איומים, לנתח אותם ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות היא קריטית. גם הדרישות הלימודיות מהסביבה והפידבק החיובי על הישגים יוצרים הרגל של למידה מתמדת - כלי משמעותי בעולם טכנולוגי משתנה".

מהפך בלב המגזר

אם בעבר הייטק נחשב לעולם זר ומאיים, היום הוא הופך למסלול המועדף על צעירות חרדיות רבות. רקובסקי מעידה על המהפך הזה מקרוב: ״מבחינה מקצועית, הציבור החרדי עבר מהפך. אם בעבר הפוקוס היה על הוראה, כיום בתיכונים מובילים (כמו בזרם הליטאי) מעל 50% מהבנות פונות להנדסת תוכנה".

וועג מסכמת בתובנה היסטורית שמחברת את המקלדת למסורת הדורות: "הגישה הכללית היא מכבדת ומעודדת, מתוך תפיסה שעבודה בהייטק מאפשרת פרנסה בכבוד ויכולת תרומה למשפחה ולחברה. חז״ל אמרו 'גדולה אמנות שמכבדת את בעליה'. העובדה שאני עובדת בחברה גלובלית ומוערכת כמו אימפרבה-תאלס, שמבינה ומאמצת את אורח החיים שלי, נותנת השראה לאחרות ומראה שניתן להגיע לקצה החזית הטכנולוגית בלי להתפשר על הזהות. גם בדורות קודמים היו אנשים יראי שמים שהיו מקורבים למלכות או בעלי תפקידים רמי דרג. במובן הזה, השילוב בין עולם התורה לעשייה מקצועית אינו חדש - הוא פשוט מקבל היום ביטוי מותאם לתקופה".