מאסק מוכר חלומות, צוקרברג חולק שבחים וקוק סופר כסף

השבוע בוול סטריט פרסמו ארבע ענקיות טכנולוגיה - ארבע מתוך "שבע המופלאות" - את דוחותיהן לשנת 2025, עם מבט קדימה ל-2026 ולעוד שנה שבה הבינה המלאכותית עומדת במרכז הבמה.

אלה לא סתם חברות ענק; אלה עמודי התווך של המהפכה הטכנולוגית הגדולה בתולדות האנושות. ובעתיד הזה, כל אחת מהן משרטטת לעצמה תפקיד שונה: מיקרוסופט רוצה להיות "מפעל האסימונים" של הכלכלה הדיגיטלית, מטא שואפת להיות המשקפיים שדרכם נחווה את העולם החדש, טסלה מבטיחה עתיד של שפע כמעט בלי עבודה אנושית, ואפל רק רוצה שתמשיכו להשתמש בסמרטפון.

אז איך נראית שנת 2026 מבעד לדוחות? מאסק מוכר חלומות, נאדלה מחפש תירוצים, צוקרברג חולק שבחים, וטים קוק סופר את הכסף בקופה.

מטא: התלמיד המצטיין בכיתת ה-AI

המצטיינת של שבוע הדו"חות הגדול היתה מטא. הדו"ח הרבעוני של צוקרברג סיפק את הסחורה גם במספרים, וגם בנרטיב. ההכנסות ברבעון הרביעי עמדו על 58.9 מיליארד דולר, עלייה של 25% משנה שעברה, והרווח הנקי טיפס לכ-22.8 מיליארד דולר, גידול של כ-9%. השוק אהב את מה שראה, והמניה זינקה בהתאם.

אבל מעבר לשורה התחתונה, הדוח הזה מספר סיפור רחב בהרבה על האתגר הגדול של ארגונים בעידן הבינה המלאכותית. כי היום, "הגביע הקדוש" של כמעט כל הנהלה הוא לא רק לפתח AI אלא, ואולי בעיקר, להטמיע AI. להפוך אותו לחלק מה-DNA של המוצר, מהתהליכים הארגוניים, ומהאופן שבו עובדים עובדים. בזה בדיוק מטא מבקשת להציג עצמה כמודל לחיקוי – ואולי גם כהוכחה שזה אפשרי.

בצד העסקי, ה-AI כבר עובד: הכנסות מפרסום עלו ב-24%, מספר החשיפות למודעות קפץ ב-18%, והמחיר הממוצע למודעה עלה ב-6%. זה לא רק יותר פרסום – זו אינדיקציה לפרסום חכם יותר. גם מדדי השימוש תומכים בכך: יותר מ-3.5 מיליארד משתמשים יומיים, שיפור ניכר בצריכת תוכן בפייסבוק, זינוק בזמן השהייה ב-Threads, והאצה בכלי יצירה מבוססי AI.

אבל החידוש האמיתי מגיע מבפנים. צוקרברג סימן את 2026 כ"שנה שבה AI מתחיל לשנות דרמטית את הדרך שבה אנחנו עובדים", ודיבר על ארגון שטוח יותר, העצמת עובדים וכלי עבודה AI-native. "אנחנו כבר רואים פרויקטים שפעם דרשו צוותים גדולים, וכעת מבוצעים על ידי אדם אחד מוכשר מאוד", הוא אמר, בלי להזכיר, כמובן, את המילה "פיטורים".

המספרים מגבים את החזון: תפוקה למהנדס עלתה ב-30% מאז תחילת 2025, ואצל המשתמשים האינטנסיביים בכלי ה-AI הקפיצה מגיעה ל-80%. זו בדיוק הנקודה שבה ארגונים רבים נתקעים – ומטא מראה איך נראה צד ב' של העקומה.

המחיר אינו קטן: תחזית CAPEX של 115–135 מיליארד דולר ב-2026, בעיקר לתשתיות מחשוב ו־AI. ומעל הכול, יש גם חזון מוצרי: המשקפיים. צוקרברג משווה אותם לסמארטפון של העשור הבא – מוצר שלא רק מריץ AI, אלא חי איתך, רואה ושומע איתך. "קשה לדמיין עולם שבו רוב המשקפיים שאנשים מרכיבים אינם משקפי AI", הוא אמר.

בסופו של דבר, הדוח של מטא הוא פחות על רבעון חזק – ויותר על מפת דרכים. לא איך בונים AI, אלא איך בונים ארגון שמסוגל לעבוד איתו.

טסלה: גאולת האדם בחסות המשיח מטקסס

אצל טסלה, ההווה הוא כמעט מטרד – והדוח האחרון רק חידד את זה. החברה דיווחה לראשונה על ירידה בהכנסות השנתיות, נתון שמבחינה פיננסית אמור להדליק נורות אדומות. אבל מבחינת אילון מאסק, מה שקרה ב-2025 הוא הערת שוליים. הסיפור האמיתי, מבחינתו, מתחיל עכשיו – במעבר חד לעתיד שמונע משתי הבטחות ענק: מכוניות אוטונומיות בקנה־מידה עצום ורובוטים הומנואידיים.

כאן נכנס "חילוף הדורות" שטסלה מנסה להמחיש לא רק בטכנולוגיה, אלא במפעלים עצמם. מאסק הודיע שטסלה מתכוונת לסיים את פרק Model S ו-X, ולמעשה להתחיל לפנות יכולת ייצור לשלב הבא: אופטימוס. זה לא עוד שינוי תמהיל דגמים, אלא מהלך סמלי: מפעל רכב שמתחיל להיבנות מחדש כמפעל רובוטים. היעדים שהונחו על השולחן נשמעים כמו מדע בדיוני שהפך למצגת הנהלה – קצב ייצור שמדבר על מאות אלפים ובהמשך גם על מיליון רובוטים בשנה, ושרשרת אספקה חדשה כמעט מאפס.

במקביל, מאסק משרטט את האוטונומיה לא כפיצ'ר, אלא כתשתית שעתידה לבלוע את שוק התחבורה. הוא מדבר על צי רובוטקסי שכבר פעיל במספר מוקדים, ועל התרחבות מהירה מאוד – עם שאיפה להגיע לעשרות ערים, ובהמשך לחלק גדול מארה״ב. מבחינתו, זה לא עוד מוצר של טסלה: זה "שוק חדש" שבו טסלה לא מוכרת מכוניות בלבד, אלא מוכרת תחבורה כשירות – וגם מגייסת את בעלי הרכבים להיות חלק מהצי, כמעט כמו מודל של Airbnb.

כל זה גם מסביר למה מאסק מוכן לחיות עם חוסר נוחות בהווה: ההשקעות של 2026 מתוארות כשנת קפיצה – מפעלים, מחשוב, צי אוטונומי, תשתיות שירות וטעינה, ועוד. כלומר, פחות "ניהול רווחיות רבעונית" ויותר "בניית מכונת עתיד" – גם אם זה מגיע עם הוצאות כבדות, סיכוני ביצוע, ותלות ברגולציה ובשרשרת אספקה של שבבים וזיכרון.

ובעצם, כבר בדברי הפתיחה שלו מאסק הבהיר שהשיחה הזו לא נועדה להיות שיחת דו"חות רגילה. עוד לפני מספרים, תחזיות או שאלות אנליסטים, הוא הציב מסגרת רעיונית רחבה בהרבה: טסלה אינה בעיניו חברת רכב, ואף לא חברת טכנולוגיה, אלא מנוע היסטורי שאמור לעצב את עתיד האנושות עצמה. מאסק דיבר על עידן מתקרב של שפע חסר תקדים, שבו בינה מלאכותית ורובוטיקה יובילו לא רק ל״הכנסה בסיסית אוניברסלית״ אלא ל״הכנסה גבוהה אוניברסלית״ – עולם שבו לאנשים יהיה כל מה שהם צריכים, בלי פגיעה בכדור הארץ ובטבע. בתוך החזון הזה, טסלה אינה עוד שחקן בשוק, אלא הכלי שמאפשר את המעבר: אוטונומיה, רובוטים, אנרגיה ו-AI כבסיס לחברה חדשה. "אנחנו צועדים לעבר עידן מרגש ומדהים של שפע," הוא אמר, והוסיף כי המשימה של טסלה היא לשקף ולממש את העתיד הזה. לא כהבטחה עסקית, אלא כהצהרה אידיאולוגית – שבה הגבול בין טסלה לבין עתיד האנושות כמעט נעלם.

מיקרוסופט: לא עומדת בציפיות

אם אפשר להאשים במישהו בירידות השערים החדות אתמול בוול סטריט, זה את הדוח של מיקרוסופט. על פניו, מדובר בדוח חזק מאוד: הכנסות של 81.3 מיליארד דולר, צמיחה דו־ספרתית רוחבית, וציון דרך שבו עסקי הענן חצו לראשונה את רף ה-50 מיליארד דולר ברבעון. תשתית הענן Azure המשיכה לצמוח בקצב נאה של כ-39%, וכלי ה-AI — ובראשם משפחת Copilot — מציגים אימוץ מואץ והופכים בהדרגה מקונספט למנוע הכנסות.

אלא שבמכפילים שבהם נסחרת מיקרוסופט כיום, "חזק" כבר לא מספיק. השוק מציב רף ציפיות כמעט בלתי אפשרי, כזה שמחייב לא רק צמיחה — אלא האצה ברורה. וכאן נפתח הפער: Azure צומח, אך לא מהר יותר; ההנהלה מדברת על ביקוש גבוה, אך גם על אילוצי קיבולת והקצאה זהירה של משאבים. במקביל, ההשקעות מתנפחות: CapEx של 37.5 מיליארד דולר ברבעון, שחיקה קלה במרווח הגולמי, והודאה שהחזר ההשקעה יגיע לאורך זמן, לא מיד. התוצאה היא שאלה אחת שחזרה שוב ושוב בשיחת הוועידה: מתי ההשקעה העצומה בתשתיות AI תתורגם להאצה נראית לעין בענן.

גם OpenAI ריחפה מעל הדוח, אף שמיקרוסופט ניסתה להצניע את הנושא. כ-45% מצבר ההכנסות החוזיות העתידיות מיוחס לשותפות הזו, וההנהלה מיהרה להדגיש את יתרת ה-55%, המגוונת והרחבה. ובכל זאת, בין השורות עלתה תמונה של ריכוזיות גבוהה ושל תלות בעוגן אחד שמצדיק השקעות עתק, אך גם מחדד את שאלת העמידות והוודאות.

ומעבר לוויכוח קצר הטווח, הדו"ח חשף חזון שאפתני מאוד. המנכ"ל נאדלה לא מדבר רק על AI כמוצר, אלא על מיקרוסופט כ״מפעל האסימונים״ של הכלכלה הדיגיטלית: תשתית, סיליקון, דאטה־סנטרים — לצד שכבת פלטפורמה וסוכנים, ועד רמת האפליקציה שבה העבודה מתבצעת בפועל. זה חזון של שליטה מקצה לקצה. השאלה שנותרה פתוחה היא לא אם מיקרוסופט בונה את המכונה — אלא מתי השוק ישתכנע שהיא כבר מייצרת תשואה.

אפל: הקלף המנצח

בזמן שמיקרוסופט, מטא וטסלה עסוקות בלבנות את העתיד — תשתיות, מודלים, רובוטים ואוטונומיה — אפל עושה משהו הרבה יותר פשוט, והרבה יותר אפקטיבי: היא מוכיחה שהמכשיר הכי חם בתעשיית האלקטרוניקה ב-2026 הוא עדיין האייפון. הדוח הרבעוני שפרסמה החברה מציג תזכורת כמעט חצופה לכוחה של מכונת המזומנים מקופרטינו: הכנסות שיא של כ-143.8 מיליארד דולר ברבעון, זינוק דו-ספרתי לעומת השנה שעברה, ושיא חדש גם ברווח למניה. האייפון שוב הוביל את הטבלה, ושירותי החברה המשיכו להתרחב בקצב יציב, תוך ביסוס בסיס משתמשים פעיל של יותר מ-2.5 מיליארד מכשירים.

וזה אולי הסיפור האמיתי של אפל בתוך טירוף ה-AI: בזמן שאחרות מוכרות חזונות, אפל מוכרת מוצרים. גם בלי הכרזה דרמטית על מודל שפה מהפכני, וגם בלי הבטחות על עתיד אוטונומי, היא ממשיכה ליהנות מיתרון נדיר — שליטה כמעט מוחלטת בנקודת המגע עם המשתמש. כשיש לך מוצר מנצח, אקוסיסטם סגור ונאמנות צרכנית עמוקה, אפשר להרשות לעצמך להתקדם בקצב שלך. אפל אולי לא מגדירה את עתיד הבינה המלאכותית, אבל היא עדיין זו שמחזיקה את המכשיר שדרכו רוב העולם פוגש אותו.