"זו בועה, לא אקוסיסטם": יזמים קוראים להעביר השקעות טכנולוגיות לצפון

בפסגת החדשנות Tel Aviv Sparks Innovation עלתה לדיון שאלת החזרת הפעילות הטכנולוגית לצפון • גיל קרבס מקרן תעוזה: "65% מההשקעות בסטארטאפים לא יוצאות ממעגל תל אביב - זה כשל שוק" • ד"ר חלבי מ"צופן": "שילוב האוכלוסייה הערבית והדרוזית בהייטק קריטי לחיזוק הכלכלה" • "הצפון לא צריך לחקות את תל אביב, אלא להוות עוגן תעסוקתי בפני עצמו"

הפאנל המיוחד על טכנולוגיה בצפון. צילום: Tel Aviv Sparks Innovation Festival

כיצד מחזירים פעילות טכנולוגית ענפה לצפון הארץ? זן השאלה שעמדה היום (רביעי) במרכז מפגש שהתקיים במסגרת פסגת החדשנות Tel Aviv Sparks Innovation Festival. במהלך הדיונים נטען כי משום שכ-65% מההשקעות בסטארטאפים בישראל אינן יוצאות ממעגל תל אביב,מהצפון לא מצליח לממש את הפוטנציאל הטכנולוגי שלו. במפגש לקחו חלק בכירים מענף ההייטק, יזמים, משקיעים ומובילי חדשנות מתחומי פעילות שונים.

"הזדמנויות הטכנולוגיה בצפון, במיוחד בחיפה ובאזורים הסמוכים, הן עצומות ומבטיחות, אבל בפועל רבות מהן לא ממומשות בגלל כשלי שוק", אמר גיל קרבס, מנהל השקעות ראשי בקרן הון סיכון תעוזה ומייסד HealthCare Bay. "רוב ההון מרוכז בתל אביב, עם טפטופים בודדים למקומות אחרים. זה לא אקוסיסטם, זה סוג של בועה. כתוצאה מכך, יזמים מוכשרים ומיזמים חדשניים עשויים למצוא שאין להם תמיכה, ולפעמים אפילו יוותרו על הקמת חברות בצפון".

לדבריו, "אם לא נעלה את המודעות ונקים קרנות וגופי השקעה שמרכזם בצפון, הרבה מהפוטנציאל יישאר על הרצפה. מדובר בעתיד הכלכלי והטכנולוגי של הצפון כולו". קרבס הדגיש שמדובר באתגר הדורש מודעות, השקעה וגישה שיטתית כדי שהצפון יהפוך למרכז של חדשנות, ולא רק למקום שמחכה למימון מהמרכז.

אזור הנטווריקינג בכנס. "אם לא נעלה את המודעות, הרבה מהפוטנציאל יישאר על הרצפה", צילום: גלעד קוולרצ'יק

שילוב הקהילה הערבית והדרוזית

נושא נוסף שעלה במפגש הוא שילוב האוכלוסייה הערבית והדרוזית בהייטק בצפון. ד"ר רמזי חלבי, ראש עיריית דליית אל כרמל לשעבר ויו"ר הוועד המנהל בארגון "צופן", הפועל לקידום הייטק בחברה הערבית בישראל, אמר: "שילוב האוכלוסייה הערבית והדרוזית בהייטק בצפון הוא קריטי לחיזוק הכלכלה המקומית וליצירת הזדמנויות אמיתיות לתעסוקה. הרשויות המקומיות הערביות נמצאות במצב כלכלי קשה, ולכן פיתוח אזורי תעשייה משותפים, שיתופי פעולה עם הרשויות היהודיות והשקעות פרטיות יכולים להביא שינוי משמעותי".

חלבי הדגיש את החשיבות של שילוב חיילים משוחררים ונשים דרוזיות בפרויקטים טכנולוגיים ובמערך הביטחוני. "שילוב כזה מחזק לא רק את הכלכלה אלא גם את הקשרים החברתיים ומסייע לצפון לממש את הפוטנציאל הטכנולוגי והחברתי שלו", אמר.

היזם יוסי ורדי (במרכז) במפגש על הייטק בצפון, צילום: גלעד קוולרצ'יק

טכנולוגיות רפואיות והמגזר הערבי

אנני קאופמן, מנכ"לית מרכז החדשנות NorthMed העוסק ביזמות רפואית ותעסוקה טכנולוגית בחברה הערבית, הסבירה שבחברה הערבית בצפון מרוכזים 65% מהטאלנטים וכוח העבודה הרפואי, בבתי החולים וגם במוסדות ההשכלה הגבוהה. אך לדבריה, "אין מספיק חיבור לחדשנות והייטק במרכז. הכישרונות בצפון מפוזרים, אך הכסף מרוכז במרכז".

"התפקיד שלנו הוא להביא את היכולות המקצועיות, לקשר בין הטאלנטים המקומיים לעולם היזמות והטכנולוגיה הגלובלי, ולתרגם את הידע והניסיון שלהם לפתרונות חדשניים במדיקל וטכנולוגיה", אמרה קאופמן. "אני יושבת בסכנין ורואה שכל אחד סגור בבועה שלו, עם דעות קדומות משני הצדדים. יש כאן כוח לא מנוצל של חוקרים ומהנדסים. תפקידנו הוא לתת להם תשתית, לזהות כישרונות, להנחות סדנאות ולבנות מיזמים רפואיים חדשניים".

הספרייה של מרכז החדשנות כינרת. בין המשך דשדוש להזדמנות לצמיחה מחודשת, צילום: יריב קריסטל

חממות טכנולוגיות ופתרונות שיקומיים

מיכל זאבי בנדר, מנכ"לית Beyond D Innovations, תיארה כיצד הקימה חממה טכנולוגית בצפון במהלך המלחמה. "ראינו את הרחובות מתרוקנים ואת כמעט מאה אלף מתושבינו מפונים מבתיהם, בעוד האזעקות הופכות לפסקול של שיחות הזום וישיבות הדירקטוריון שלנו", אמרה. "בזמן שהעולם ראה אזור לחימה, אנחנו ראינו חממה. יזמי הצפון מפוזרים ומבודדים בעשרות יישובים, ולכן יצרנו תכנית GLOCAL - גלובלי ולוקאלי - שמבטיחה שאף יזם לא יישאר מאחור".

רועי גולדנברג, מנכ"ל TOM ישראל (Tikun Olam Makers), ארגון המפתח פתרונות טכנולוגיים מותאמים אישית לאנשים עם מוגבלויות, לגיל השלישי ולפצועי צה"ל, אמר שהארגון מקים מרכז בפוריה כחלק מהרחבת הפעילות לצפון. "הצפון לא צריך לחקות את תל אביב, אלא להוות עוגן תעסוקתי בפני עצמו. אנחנו מביאים חדשנות רפואית ושיקומית קרוב לבית, דרך בתי חולים ומרכזים קהילתיים בצפון", אמר.

מדטק וטיפול מרחוק

ד"ר מיכאל האוזר, מנהל מרכז החדשנות והמחקר של מחוז חיפה והגליל המערבי בכללית, הדגיש את הצורך בפיתוח טכנולוגיות רפואיות מתקדמות ומערכות מדטק (טכנולוגיה רפואית) שיאפשרו טיפול מרחוק ומעקב רציף גם במצבי חירום. "בזמן מלחמה, עומס בבתי חולים אילץ מטופלים להתפנות למרכזים אחרים, במיוחד באזורים מרוחקים כמו עראבה ורמשה", אמר.

טכנולוגיה עם נוף. הספרייה של מרכז החדשנות כינרת, צילום: יריב קריסטל

האוזר הוסיף: "בצפון קיימים אתגרים נוספים: חוסר רופאים, תחבורה מוגבלת, הזדקנות האוכלוסייה ומחסור בנגישות במגזר הערבי. לכן חשוב לפתח מרכזי מחקר ופיתוח מדטק, להביא חברות ושירותים, ליצור תעסוקה לרופאים ולבני זוגם ולחזק את מערך הבריאות המקומי".

המפגש הסתיים במסר ברור: הצפון ניצב בצומת קריטי בין המשך דשדוש להזדמנות לצמיחה מחודשת. חיבור בין חדשנות טכנולוגיה, מערכת בריאות חזקה, תעסוקה איכותית ושיתופי פעולה אזוריים יכול להפוך אותו למוקד משיכה של ידע, יזמות ואנשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר