נשיא אוניברסיטת בן-גוריון: "שליטה פוליטית באקדמיה פוגעת בחדשנות"

יומו השני של כנס סייברטק נפתח היום (שלישי) באקספו ת"א, בהשתתפות אלפי משתתפים, בכירי הסייבר מישראל ומהעולם, עם משלחות מכ-50 מדינות. נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר במהלך הכנס כי "רק באווירה שהאקדמיה נפרדת מהפוליטיקה - החדשנות משגשגת. שליטה פוליטית באקדמיה פוגעת בחדשנות. כישרונות עוזבים והכלכלה עוצרת. בסוף כולם מפסידים. כשחופש אקדמי נחלש אין מצוינות. זו לא בעיה תיאורטית אלא איום בישראל".

לדבריו, "אם אנחנו רוצים שישראל תהיה אומת סטארטאפ ושל AI יש להגן על התפקוד החופשי של האקדמיה. ההובלה שלנו בסייבר נובעת מהחופש האקדמי. צריך להגן על זה. אבטחת סייבר מתחילה היכן שהסקרנות חופשית".

26 אלף אירועי סייבר דווחו ב-2025 - עלייה של 55 אחוז

ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי, הציג את היקף אירועי הסייבר בשנת 2025 שטופלו במערך: למעלה מ-26 אלף אירועי סייבר - עלייה של 55 אחוז בהשוואה לשנת 2024. שלושת המגזרים שבהם נצפו השנה הכי הרבה נסיונות למתקפות הם המגזר הפיננסי, המגזר הממשלתי ומגזר השירותים הדיגיטליים. רבים מהאירועים אותרו בזמן ונבלמו ללא נזק, בעוד אחרים הביאו לנזק משמעותי לארגון עצמו, לארגונים מחוברים או למידע.

כראדי הדגיש כי חוק הגנת הסייבר, שתזכיר שלו פורסם לפני מספר ימים להערות הציבור, מהווה ציון דרך היסטורי: "החוק יגדיר לראשונה מהי הגנת סייבר לאומית בישראל, יסדיר את חובותיהם של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים לעמוד בסטנדרט הגנה כדי להגן על הביטחון וחיי היום יום של הציבור, ויקבע מנגנוני דיווח, פיקוח ואכיפה על אירועי סייבר משמעותיים. החוק מיישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים ומעגן את הגנת הסייבר כאינטרס לאומי ולא כהחלטה וולונטרית של כל ארגון".

כמו כן, הציג כראדי לראשונה את התוכנית הרב שנתית של ישראל בסייבר לאומי שמתמקדת בשלושה צירים מרכזיים: אבטחת ענן, Cyber-AI ומוכנות לעידן הקוונטי. במקביל, התוכנית מקדמת חיזוק של תשתיות לאומיות, יכולות גילוי ותגובה, פלטפורמות הגנה לאומיות והקמת מעבדות לאומיות בתחומי בינה מלאכותית ודיפ-פייק.

בנוסף, הדגיש כראדי את החשיבות של שיתוף הפעולה בין הממשלה לתעשיית הסייבר הישראלית ושיתופי פעולה בינלאומיים: "אנחנו לא יכולים לבחור מתי תפרוץ המלחמה הבאה, אבל אנחנו יכולים לבחור להיות מוכנים. הממשלה קובעת אסטרטגיה ומובילה הגנה לאומית, אך התעשייה הישראלית עם החדשנות, הזריזות והניסיון המבצעי, היא זו שמאפשרת לישראל להיות מוכנה למלחמת הסייבר הראשונה". בהקשר זה, ציין ראש המערך כי בחודש האחרון נחתם הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה בתחום הסייבר עם גרמניה, והושק מרכז מצוינות לסייבר ימי עם יוון וקפריסין.

יו"ר נמל אשדוד: "ניצבנו בפני התקפות סייבר - לעתים 100 אלף בשבוע"

שאול שניידר, יו"ר נמל אשדוד, אמר במהלך היום כי "רוב יבוא הסחורות מגיע מהים. נמל אשדוד מטפל ב-40 אחוז מהסחורות שמגיעות לארץ. זה קריטי. בשנתיים האחרונות ניצבנו בפני התקפות סייבר ונאלצנו להתמודד איתן. המספרים עצומים, לעתים 100 אלף התקפות בשבוע. זה אתגר גדול. אבל העבודה לא עצרה לרגע.

"עשינו שינוי עמוק בהבנה של חשיבות הסייבר. הקמנו צוותים חדשים לטפל במתקפות הללו שהפכו להיות מתוחכמות יותר וניסו להשבית אותנו, אך ללא הצלחה. הקמנו יחידה שעובדת עם סטארטאפים כדי להוביל את השוק הזה ולפתח יוזמות חדשות. אנחנו משקיעים בחברות סטארטאפ בתחום הימי כדי להתמודד עם אתגרי סייבר".

חברת Sola Security העניקה השנה לראשונה את פרס החדשנות בתחום ה-AI לצוותי אבטחת מידע, שמטרתו להוקיר את החברות וצוותי אבטחת המידע שגילו יצירתיות והטמיעו פתרונות אבטחת מידע מבוססי בינה מלאכותית בשגרת העבודה היומיומית. בפרס זכתה חברת BioCatch.

רון פלד, מייסד-שותף Sola Security: "צוות אבטחת המידע של BioCatch הציג שימוש יצירתי ובעל ערך, ועל כן נבחר. פרס החדשנות שלנו מוענק לראשונה בכנס הסייברטק גלובל השנתי ואנחנו גאים ב-BioCatch שהוכיחו שהם בהחלט ראויים לו".

"גידול של 93 אחוז בחשיפת נתונים רגישים"

סרגיי שיקביץ, מנהל קבוצת מודיעין האיומים של צ'ק פוינט, אמר בכנס: "אחד מתוך כל 41 שאילתות שמוגשות למודלי שפה בארגונים מכיל מידע רגיש, החל מקוד מקור ועד סיסמאות ומפתחות API.

"מדובר בגידול של 93 אחוז בחשיפת נתונים רגישים בתוך סביבות תאגידיות בשנה האחרונה. זו אינה כוונה זדונית של העובדים, אלא תוצאה של נוחות המייצרת סיכון אסטרטגי. כל אינטגרציה של AI במערכות הליבה של הארגון - משירות לקוחות ועד ממשקי בנקאות - מייצרת שטח תקיפה חדש שבו האקרים יכולים לנצל את הלוגיקה של המכונה כדי לשלוף מידע חסוי.

"יש ארבעה איומים מרכזיים: דליפת מידע, אובדן זהות דיגיטלית, התקפות מבוססות AI והתקפות נגד מערכות AI. שתי דקות מהקול שלכם מספיקות כדי ליצור חיקוי מושלם. יש הונאות של קשישים שמתבססות על דיפ פייק, למשל ילדים שכביכול מתקשרים להורים ומבקשים כסף".