"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זו הסיבה שהסטארט-אפ שלכם נחנק תחת המשקל של עצמו

הסטארט-אפ שלכם לא צריך עוד פיצ'ר, עוד עובד או עוד סבב גיוס - ברוב המקרים, הוא פשוט צריך סדר • האוצר כבר אצלכם, השאלה היא אם בניתם כלי שיכול באמת להכיל אותו

,עודכן
0השמעה
מנהל מיואש (אילוסטרציה). במקום לרוץ מהר יותר, הארגון מתחיל לדדות, צילום: gettyimages

יש רגע בחייו שלסטארט-אפ ישראלי ממוצע, שבו משהו מפסיק להסתדר, למרות שעל הנייר הכול נראה מושלם. הכסף נכנס, הלקוחות מרוצים, הצוות גדל, המצגות למשקיעים נראות מצוין - אבל, בתוך החברה קורה ההפך הגמור. המנכ"ל מרגיש שהוא רודף אחרי הזנב של עצמו, המנהלים עסוקים בכיבוי שריפות, והעובדים מבולבלים. במקום לרוץ מהר יותר, הארגון מתחיל לדדות.

זה הרגע שבו היזמות, אותה אנרגיה פרועה שגרמה לחברה לקום, הופכת בלי שאף אחד שם לב למעצור המרכזי שלה.

רוב הסטארט-אפים בישראלאובססיביים לדבר אחד, בצדק: לבנות מוצר שאנשים רוצים. הגישה של "Product Market Fit" נהפכה כמעט לדת. אבל בזמן שכולם משייפים פיצ’רים ומשפרים ביצועים, משהו אחר מוזנח לגמרי. המבנה הארגוני. לא כתרשים יפה למצגת, אלא הדרך שבה דברים באמת עובדים ביום יום. מי מחליט מה, איך משימות עוברות ואיפה הן נתקעות.

משרד הייטק (אילוסטרציה). בעולם ההייטק של 2026, היתרון התחרותי כבר לא נמצא רק בקוד או ברעיון,צילום: GettyImages

בהתחלה זה לא מורגש. חמישה אנשים בחדר אחד מסתדרים גם בלי הגדרות. 10 כבר מאלתרים. 20 מתחילים לדרוך אחד לשני על הרגליים. ב-40, הכאוס כבר עולה כסף אמיתי. ואז קורה הדבר הכי ישראלי שיש: כשנהיה עמוס, מגייסים עוד אנשים. עוד מפתח, עוד מנהל, עוד חיזוק לצוות. בפועל, זה כמעט תמיד מחמיר את הבעיה.

בעולם ההייטק של 2026, היתרון התחרותי כבר לא נמצא רק בקוד או ברעיון. הוא נמצא ביכולת להפוך קבוצה של אנשים מוכשרים למערכת אחת שעובדת יחד. חברה שלא יודעת לארגן את עצמה מבפנים, תמשיך להרגיש שהיא רצה במקום, גם עם מוצר מעולה ושוק פתוח

בארגון מבולגן, כל עובד חדש מייצר עוד שאלות, עוד תיאומים, עוד ישיבות ועוד נקודות חיכוך. במקום להוסיף מהירות הוא מוסיף רעש. הצוות עובד יותר שעות ומספיק פחות. כולם עסוקים בלברר מי אחראי, מה הסטטוס, ולמה זה לא התקדם.

מוקד תמיכה אנושי

וכאן מגיע המחיר האמיתי, זה שפחות מדברים עליו. המנכ"ל. במקום להוביל, לחשוב קדימה ולבנות אסטרטגיה, הוא הופך למוקד תמיכה אנושי. כל החלטה עוברת דרכו. כל קונפליקט מגיע אליו. כל פער קטן בין מחלקות נוחת אצלו ביומן. יום אחרי יום, הוא טובע בפרטים שלא אמורים להיות שם בכלל. השחיקה לא מאחרת להגיע, וכשהמנכ"ל נשחק, כל החברה מרגישה את זה.

רבים מהמייסדים מפחדים מהמילה ארגון. הם משוכנעים שסדר, תהליכים והגדרות יהרגו את היצירתיות ויהפכו את הסטארט-אפ שלהם לעוד תאגיד אפרורי. האמת הפוכה לגמרי. כאוס לא מייצר חופש, הוא מייצר פחד. כשעובדים לא יודעים מה מצופה מהם, הם מהססים, שואלים יותר מדי שאלות או פשוט מפסיקים ליזום.

סדר נכון לא כולא, הוא משחרר. הוא מאפשר לאנשים לעבוד בלי לנחש, בלי לריב על טריטוריה ובלי להרגיש שהם מפריעים. הוא יוצר זרימה טבעית של עבודה, שבה דברים זזים קדימה גם כשאף אחד לא דוחף אותם בכוח.

בעולם ההייטק של 2026, היתרון התחרותי כבר לא נמצא רק בקוד או ברעיון. הוא נמצא ביכולת להפוך קבוצה של אנשים מוכשרים למערכת אחת שעובדת יחד. חברה שלא יודעת לארגן את עצמה מבפנים, תמשיך להרגיש שהיא רצה במקום, גם עם מוצר מעולה ושוק פתוח.

הסטארט-אפ שלכם לא צריך עוד פיצ'ר, עוד עובד או עוד סבב גיוס. ברוב המקרים, הוא פשוט צריך סדר. האוצר כבר אצלכם. השאלה היא אם בניתם כלי שיכול באמת להכיל אותו.

הכותב הוא יועץ עסקי בכיר לחברות סטארט-אפ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר