הבינה המלאכותית הפכה בשנים האחרונות לכלי עבודה שימושי בתחומים רבים בשוק העבודה. עובדים משתמשים בה לכתיבת מיילים, ליצירת מצגות, לניסוח רעיונות או לכתיבת קוד, ולעיתים קרובות עושים זאת בלי להקדיש לכך תשומת לב מיוחדת.
אם ארגונים צועדים בזהירות בבואם לאמץ כלי בינה מלאכותית באופן רשמי ועמוק, הרי שהעובדים כבר "רצים" איתה בחופשיות. כך נולדה התופעה שנפוצה ביותר ויותר ארגונים: Shadow AI - שימוש של עובדים בכלי בינה מלאכותית באופן אישי, באמצעות חשבונות פרטיים, ובכלים שלא אושרו על ידי הארגון, לצורך משימות עבודה.
התופעה מתרחשת באופן יומיומי ושוטף וניתן להבין די בקלות כיצד היא נוצרת: בשלוש השנים האחרונות, כלי ה-AI הפכו לזמינים מאוד, מהירים מאוד וידידותיים למשתמש. קל מאוד להיעזר בהם בלי לחשוב פעמיים, והסתייעות בכלי בינה מלאכותית יוצרת חיצוניים לארגון, אינה שונה בהרבה מחיפוש בגוגל.
הארגונים עצמם מעודדים זאת גם מבלי ידיעתם, בגלל הגישה הרווחת ש"עובדים שיודעים להשתמש בבינה מלאכותית יחליפו עובדים שלא".
מה שקורה בפועל זה שהארגון מאבד שליטה: מידע רגיש עלול לזלוג החוצה, הכלים מספקים תוצאות לא אחידות ולעיתים אף לא אמינות, והמנהלים שמקבלים תוצר סופי לא תמיד יודעים כיצד הוא נוצר על מה הוא נשען, או בכלל על הסיוע החיצוני שקיבל העובד.
בישראל, ענף היייטק אימץ את כלי הבינה המלאכותית בשיעור מהגבוהים בעולם. כך, בסקר מקיף שביצעה לאחרונה רשות החדשנות, 95% מהעובדים בענף משתמשים באופן קבוע בכלי בינה מלאכותית - 78% מהם מדי יום. המשתמשים הכבדים ביותר הם בני 25 עד 34 העובדים בראשית דרכם המקצועית, ללא קשר לדירוג המקצועי או בתפקידם.
בקורלציה לשימוש הגבוה, קיימת גם התופעה של שיתוף מידע ללא אישור: לפי נתוני הפלטפורמה לניהול סיכונים אנושיים Cybsafe ו-NCA (הברית הלאומית האמריקנית לאבטחת סייבר), בשנת 2024, 38% מהעובדים מודים ששיתפו מידע עסקי רגיש עם כלי AI בלי אישור.
אם עובדים מרגישים שהם צריכים לעקוף את מחלקת ה-IT כדי לעבוד בצורה יעילה, מדובר באיתות שמשהו במערכת אינו מותאם לצרכים האמיתיים שלהם. במקום שקיפות ושיתוף פעולה, נוצר מצב של הסתרה, שמעמיק את הפער וחותר תחת האמון
בנוסף, מחקר של IBM מצביע על פער מתרחב בין קצב האימוץ המהיר של העובדים לבין מידת המוכנות של הארגונים לשימוש בבינה המלאכותית: 80% מעובדי המשרדים בארצות הברית משתמשים ב- AI במסגרת העבודה, אך רק 25% מהם משתמשים בכלי AI המאושרים לשימוש על-ידי הארגון שלהם. בקרב צעירים בגילי 18 עד 24 (Gen Z), המספרים גבוהים עוד יותר: 35% מעדיפים להשתמש בכלים האישיים שלהם בלבד. עובדים רוצים לעבוד ביעילות ולעמוד בקצב המסחרר של העולם, ולעיתים הם מרגישים שהכלים המאושרים והרשמיים פשוט איטיים מדי, או לא חדשניים מספיק. ברגע שהעובד מוצא פתרון נגיש ומהיר יותר - הוא יבחר בו.
הפער בין העובדים לארגון
Shadow AI אינו רק סיכון טכנולוגי; הוא עדות חיה לפער בין העובדים למעסיקים. כאשר עובדים מזינים מידע פנימי לכלי חיצוני, הארגון איבד עליו את השליטה ואינו יודע לידי מי הוא הגיע ואיך ייעשה בו שימוש בעתיד. התופעה חושפת גם בעיה תרבותית: אם עובדים מרגישים שהם צריכים לעקוף את מחלקת ה-IT כדי לעבוד בצורה יעילה, מדובר באיתות שמשהו במערכת אינו מותאם לצרכים האמיתיים שלהם. במקום שקיפות ושיתוף פעולה, נוצר מצב של הסתרה, שמעמיק את הפער וחותר תחת האמון.
הפתרון אינו איסור גורף על שימוש בבינה המלאכותית. זה לא ריאלי וגם לא יעיל. Shadow AI הרי לא ייעלם - הוא כאן כדי להישאר: הכלים נמצאים בכל מקום, העובדים כבר משתמשים בהם וכלים חדשים מופיעים מדי שבוע. ככל שהכלים יהיו רבים ונגישים יותר, התופעה רק תתרחב. כדי להתמודד עם האתגר צריך להבין מדוע השימוש ב-AI מתרחש, למפות את הצרכים ולהפוך אותו לשיתופי ומוסדר.
הצעד הראשון הוא דיאלוג בין הנהלה, צוותי ה-IT והעובדים. במקום להילחם בשימוש האישי, על ארגונים להסדיר ולהנגיש לעובדים כלי AI מאושרים, נוחים ויעילים, לנהל שיח פתוח וקבוע, ואפיקים להציע במסגרתם כלים חדשים. במקביל, יש להכשיר את העובדים מה מותר ומה אסור לשתף, ומהם הסיכונים מאחורי שימוש לא מבוקר, וגם להציב גבולות ברורים. אם הארגון יספק חלופות טובות ונוחות, העובד לא יאלתר פתרונות שאינם מאושרים לשימוש.
נקודת המבט של הארגונים על הבינה המלאכותית צריכה להשתנות. העובדים והעובדות שלה כבר נמצאים בעידן החדש ומשתמשים ב- AI כי הם רוצים לעבוד מהר יותר וטוב יותר, ולא בגלל רצון למרוד או ליצור נזק. כעת הגיע תורם של הארגונים להצטרף אל העובדים באימוץ כלי הבינה המלאכותית המתאימים לתוך הארגון, לחדש ולעדכן אותם באופן עקבי, ולפעול בחוכמה ובשיתוף פעולה, שקיפות והבנה של השינויים בעולם. כך, Shadow AI לא יהיה עוד איום מרחף או סיכון קיומי, אלא הזדמנות לשיפור, התייעלות ובנייה המובילים את הארגון קדימה.
הכותב הוא CTO ומוביל החטיבה הטכנולוגית ב-IBM ישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו