בזק פירסמה היום (רביעי) את דוח האינטרנט השנתי ל-2025, שבודק את הרגלי הגלישה והצריכה הדיגיטלית של הציבור הישראלי. הדוח, שמבוסס על סקר שנערך בקרב 4,750 ישראלים בגילאי 13 ומעלה בשיתוף KANTAR ישראל, חושף את השינויים שהכניסה מהפכת הבינה המלאכותית לשגרת היום יום של כל קבוצת גיל בישראל. לפי הדוח, נפח הגלישה היומי הממוצע ללקוח בזק עלה בכ-83 אחוז תוך כחמש שנים מ־11.1GB ב- 2020 ל-20.3GB בשנת 2025.
בתוך שלוש שנים בלבד, 92 אחוז מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד, גידול של כ-33 אחוז ביחס לשנת 2024. בנוסף, ה-AI ממשיך לאיים על ההגמוניה של גוגל סרצ' כשבשנה האחרונה 88 אחוז מהציבור הישראלי חיפשו מידע קודם כל באמצעות ה-AI.
לשם השוואה, לוואטסאפ נדרשו כ-10 שנים כדי להגיע לכ-90 אחוז אימוץ, וקניות אונליין רשמו אימוץ של 90 אחוז רק לאחר כ-20 שנים. השימוש ב-AI נעשה ברמה יומיומית והוא מתרחש יותר בנייד מאשר במחשב. נוסף לכך, הישראלי הממוצע מרחיב את סל הכלים בו הוא משתמש: מ-1.8 כלים ב-2024 ל-2.7 כלים ב-2025. ChatGPT מוביל, אך נרשמת עלייה בשימוש ב-Gamma , Perplexity ,Gemini,Canva.
חלוקה מחדש של העוגה
מהדוח עולה כי ה-AI מוסיף לישראלים זמן מסך, ואף מחלק מחדש את כל העוגה הדיגיטלית. 70 אחוז מהישראלים הגבירו זמן מסך AI ביחס לשנה שעברה ומשתמשים במשך כ 1.5 שעות ביום בממוצע בכלי AI - עלייה של כחצי שעה בקרב אלו שהגבירו זמן מסך ב-AI ביחס לשנה שעברה. אבל לא מדובר רק בתוספת - זמן ה-AI מחליף שימושים אחרים. בקרב 50 אחוז מהציבור הישראלי הוא בא על חשבון גלישה; אצל 35 אחוז הוא בא על חשבון רשתות חברתיות; ועבור 33 אחוז הוא אף מחליף זמן צפייה בשירותי סטרימינג ווידאו.
למרות האימוץ הנרחב, הישראלים נוקטים בזהירות בכל הנוגע לפרטיות ולשליטה במידע: 58 אחוז מהם נמנעים מלשתף עם ה-AI מידע אישי מחשש שהוא ידלוף או יעשה בו שימוש לרעה, ו-42 אחוז אף חוששים לחלוק איתו רעיונות. לפי הדוח, 14 אחוז מבני הנוער מדווחים שכבר חוו מקרה שבו ה-AI עשה שימוש לרעה במידע ששיתפו.
44 אחוז מהישראלים גם מביעים חוסר אמון במידע שמתקבל מה-AI, ולמעלה ממחצית מהציבור הישראלי (57 אחוז) אף פחות סומכים על המידע ברשתות החברתיות מאז כניסת ה-AI, מגמה שבאה לידי ביטוי ביתר שאת בקרב כ-70 אחוז מבני הנוער.
כדי להתמודד עם בעיית האמון, הישראלים מפצים באמצעות אימותים: 78 אחוז מבקשים מה-AI לראות את המקורות עליהם התבסס, 63 אחוז בודקים את המידע במקור נוסף (כגון גוגל), ו-27 אחוז מבקשים מה-AI "לבדוק את עצמו". כמו כן, 67 אחוז לא מצליחים לזהות אם טקסט/תמונה ברשתות נוצרו על ידי אדם או מכונה ו-71 אחוז רוצים שחומר שנוצר ב-AI יהיה מסומן.
על אף הספק שמביעים ישראלים בתוכן בעידן הבינה המלאכותית, 49 אחוז מרגישים שה-AI מגביר את ההתמכרות שלהם לרשתות החברתיות. אפילו קיימת התמכרות ל-AI עצמו, כפי שעלה בקרב 29 אחוז מבני הנוער ו-16 אחוז מקבוצת המבוגרים.
מה הישראלים עושים עם כלי בינה מלאכותית?
מחליף את הרופא: 38 אחוז מהציבור בישראל קיבלו ב-2025 עצה רפואית מ-AI, לעומת 19 אחוז בלבד בשנת 2024, עלייה של כ-100 אחוז תוך שנה אחת. רבע מהנוער בישראל מתייעצים עם AI במקום עם רופא, וגם בקרב בני 60+ נרשם אימוץ זהיר של כשישה אחוזים.
מחליף את הפסיכולוג: השימוש ב-AI כיועץ גולש גם לתחום הריגשי ומחליף יותר ויותר אינטראקציות אנושיות ביומיום. 29 אחוז מהבוגרים ו-59 אחוז מבני הנוער מדווחים כי פנו ל-AI לקבלת סיוע נפשי או רגשי.
מחליף את החברים: 45 אחוז מבני הנוער ו-34 אחוז מהבוגרים סומכים על ה-AI יותר מאשר על חברים, לפחות בנושאים מסוימים, ו-38 אחוז מבני הנוער ו-25 אחוז מהבוגרים מרגישים שה-AI מבין אותם טוב יותר מהאנשים בחייהם, עד כדי כך ש-21 אחוז מהנוער מדווחים שהם מפתחים אליו רגשות.
מחליף אנשי מקצוע ויועצי קריירה: 78 אחוז מהישראלים פונים ל-AI לפני איש מקצוע כאשר הם נתקלים בבעיה או תקלה טכנית ו-66 אחוז מהם מדווחים שמאז ה-AI הם פחות נעזרים באנשים.
מאז שהחלו להשתמש בכלים מבוססי בינה מלאכותית, 70 אחוז מבני הנוער ו-58 אחוז מהבוגרים מדווחים כי הם מתייעצים פחות עם בני משפחה או חברים ו-20 אחוז משתמשים בו לקבלת עצות בקריירה. אולם לצד היתרונות יש גם מחיר: 29 אחוז מהבוגרים וכ-37 אחוז מבני הנוער נכוו מקבלת עצה אישית מה-AI שהתבררה כשגויה. 28 אחוז מהישראלים נעזרו ב-AI גם לניהול הכספים שלהם לסיוע פיננסי והשקעות.
מחליף את עורך הדין: גם בתחום המשפטי נרשמה קפיצה של כ-111 אחוז משנה לשנה כשב-2025 19 אחוז מהישראלים השתמשו ב-AI לקבלת עצות משפטיות לעומת תשעה אחוזים ב-2024.
"דור ה-AI": בין תלמידים, הורים ומורים
בשטח כבר נבנית "שכבת הוראה" חדשה סביב AI שצומחת מלמטה, דרך הילדים: 48 אחוז מדווחים שאין יום בלי שימוש ב-AI לטובת לימודים, ו-69 אחוז מהנוער אומרים שה-AI הופך אותם להיות טובים יותר בלימודים. מחוץ לכיתה נוצרת תשתית למידה עצמאית עם 11 אחוז מהילדים והנוער שכבר השתתפו בחוג/קייטנה/קורס AI. מנגד, 35 אחוז מהבוגרים ו-41 אחוז מהנוער סבורים שהמערכת לא מעודדת שימוש ב-AI ותחושת הביטחון במערכת החינוך ממשיכה להיפגע.
גם ההורים מאמינים בכוחו של ה-AI בתחום החינוך: 34 אחוז מהנוער ו-41 אחוז מההורים לילדים שוקלים להשתמש בעתיד במורה בינה מלאכותית; 12 אחוז מהנוער ו-16 אחוז מהילדים משתמשים בו בנוסף למורה פרטי; ועוד 28 אחוז מהנוער ו-13 אחוז מהילדים היו משתמשים במקום מורה פרטי.
לפי ממצאי הדו"ח, גיל קבלת הסמארטפון ראשון הוא 6.2 בממוצע, וגיל השימוש הראשון בכלי AI עומד על 10.1 בממוצע. בקרב ילדים בני 7-12, 57 אחוז משתמשים ב-AI, נתוני אימוץ שממחישים "דור AI" פעיל עוד לפני גיל חטיבת הביניים.
למעלה משליש מההורים (35 אחוז) מתייעצים איתו בענייני חינוך הילדים, 45 אחוז משתמשים בו ליצירת רעיונות לפעילויות משפחתיות משותפות, ואף כרבע (24 אחוז) מדווחים שה-AI הופך אותם להורים טובים יותר. לצד זאת, 61 אחוז מהנוער אומרים שה-AI מחליף את הצורך להתייעץ עם ההורים.
חלק בלתי נפרד מעגלת הקניות
ה-AI נכנס עמוק לעגלת הקניות של הצרכן הישראלי, כאשר 64 אחוז נעזרים בו לקניות, 42 אחוז ידחו רכישה מתוכננת בעקבות המלצתו, ו-18 אחוז יבחרו מוצר חדש שהמליץ להם. במקביל, הדרך “מהחיפוש לרכישה" משנה צורה: 35 אחוז מתחילים את חיפוש המוצרים קודם כל ב-AI, ו-58 אחוז טוענים שישקלו להשתמש בסוכן קנייה מקצה לקצה שימצא את המוצר, יאתר את הדיל ויבצע את ההזמנה עד סופה. עם זאת, ל-50 אחוז מהישראלים יש בעיה לשתף פרטי תשלום עם ה-AI, מחשש כאמור שהמידע ידלוף או יעשה בו שימוש לרעה.
גם חיפוש דילים דרך ה-AI רשם גידול משמעותי, עם 43 אחוז מהבוגרים ו-59 אחוז מבני הנוער שמחפשים באמצעותו הנחות ורכישות משתלמות, לעומת 17 אחוז ו-28 אחוז בלבד בשנה שעברה.
ה-AI משפיע על האישיות שלנו?
65 אחוז מהישראלים מדווחים שהשימוש ב-AI מגביר אצלם את היעילות, ובקרב 68 אחוז גברה תחושת הסקרנות והרצון ללמוד. 44 אחוז אף ציינו שהוא מגביר להם את תחושת הביטחון עצמי. בהתאם לכך, ה-AI לא רק מוסיף כלי עבודה אלא גם משנה הרגלי חשיבה: 39 אחוז מהציבור אומרים שהוא גורם להם לקבל החלטות אחרת ועבור 39 אחוז הוא משנה את דרך החשיבה והתכנון שלהם.
במקביל, ה-AI מעצים התנהגויות ותחושות שליליות, עם כשליש מהציבור שחוששים משחיקה בכישורים האנושיים. 53 אחוז מבני הנוער ו-37 אחוז מהבוגרים אומרים שהפכו לפחות סבלניים. 30 אחוז מבני הנוער מציינים שה-AI פוגע להם בחשיבה העצמאית והביקורתית, 52 אחוז טוענים שפחתה אצלם היצירתיות, ו-66 אחוז מרגישים שהם נעשו עצלנים יותר.
שוק העבודה: העצמאים מבינים את הפוטנציאל
קרוב למחצית מהעצמאים בישראל (46 אחוז) עובדים עם AI וכ-18 אחוז משלמים עליו. נוצר פער ערך ברור בין משתמשים ללא-משתמשים. מי שכבר משלבים AI בעסק מדווחים ביתר שאת על חיסכון בזמן (58 אחוז לעומת 31 אחוז שלא משתמשים ב-AI) ועל שיפור בשירות הלקוחות, בזמינות ובהיקף הפעילות (37 אחוז מול 24 אחוז).
35 אחוז מהמשתמשים ב-AI רואים יתרון בגזרת חדשנות ופיתוח מוצרים, לעומת 16 אחוז בקרב העסקים שאינם משתמשים. 16 אחוז מהמשתמשים ב-AI דיווחו שרואים יתרון בהגדלת ההכנסות שלהם, לעומת ארבעה אחוזים בקרב עסקים שלא משתמשים ב-AI. כמעט מחצית מהמשתמשים בבינה מלאכותית בעסק (48 אחוז) אומרים שהצליחו להציע ללקוחות מוצר/שירות טוב יותר בזכות AI.
במבט-על על שוק העבודה, 57 אחוז סבורים שה-AI גורם לאנשים לאבד משרות, ו-55 אחוז מעריכים שמספר המשרות הכולל יצטמצם (לעומת 27 אחוז הסבורים שהכמות לא תשתנה אך אופי התפקידים ישתנה, ותשעה אחוזים שמצפים לגידול נטו במשרות). מנגד, נרשמת דווקא אופטימיות מפתיעה לפיה 76 אחוז מאמינים שה-AI יוכל לעזור להם למצוא עבודה חדשה.
בהמשך לכך, כאשר בוחנים את תחומי העיסוק השונים מתברר כי רמות החשש אינן אחידות: בענף הבנקאות והפיננסים 43 אחוז מהעובדים חוששים כי תפקידם ישתנה באופן מהותי או יהפוך למיותר בעקבות כניסת ה-AI; בתחום שירות הלקוחות שיעור החוששים עומד על 36 אחוז; בהייטק 26 אחוז; בהוראה וחינוך 16 אחוז; ובתחום המכירות 14 אחוז.
העתיד מדאיג או מרגש?
79 אחוז מודאגים מניצול לרעה של הטכנולוגיה בידי גורמים עוינים, ו-61 אחוז חוששים שהתפתחות מהירה מדי עלולה לסכן את האנושות בטווח הארוך. מצד שני, 41 אחוז מהם מאמינים שהיתרונות יגברו על החסרונות, ו-36 אחוז סבורים שה-AI יוביל את האנושות לעתיד חיובי.
ובתוך כל זה, ניכרת קריאה ברורה לבלמים ואיזונים: 84 אחוז מהציבור הישראלי מעוניין ברגולציה ופיקוח גלובלי על תחום ה-AI. 23 אחוז מבני הנוער מצפים גם לשימוש מוסרי וחברתי בטכנולוגיה מצד המשתמשים עצמם. נראה כי הציבור הישראלי רוצה יותר AI בחיים הדיגיטליים שלו, אבל עם כללי משחק ברורים, אבטחה הדוקה, ושילוב חכם שמאזן בין החדשנות לסיכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו