"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחשב-העל הלאומי יצא לדרך עם 1,000 מאיצי אנבידיה - מי יקבל גישה?
לאחר שחברת Nebius זכתה במכרז וסיימה להקים את מחשב-העל - נפתחת ההקצאה של 1,000 מאיצי Nvidia B200 לשימוש בעלות מופחתת
מחשב-על (אילוסטרציה). "המהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון מודלים גדולים בישראל". צילום: gettyimages

מחשב-העל הלאומי יצא לדרך עם 1,000 מאיצי אנבידיה - מי יקבל גישה?

לאחר שחברת Nebius זכתה במכרז וסיימה להקים את מחשב-העל - נפתחת ההקצאה של 1,000 מאיצי Nvidia B200 לשימוש בעלות מופחתת

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

רשות החדשנותהשיקה את מחשב-העל הלאומי לשימוש מעשי של חברות ומוסדות מחקר, לאחר שחברת Nebius סיימה להקים את התשתית. במסגרת המהלך יוקצו 1,000 מאיצי Nvidia B200 בעלות מופחתת, כאשר 70 אחוז יופנו לחברות הייטק ו-30 אחוז למוסדות אקדמיים. המהלך הוא חלק מהתוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית (תכנית תל"מ), ובשבועות הקרובים תחל ההקצאה בפועל על ידי הרשות וות"ת.

בשל הביקוש העולמי הגבוה למשאבי מחשוב לאימון מודלים גדולים, השימוש בהם מתאפיין בעלות גבוהה וזמני המתנה ארוכים. מטרת המהלך היא להסיר את החסמים הללו ולאפשר לחברות ולחוקרים המקומיים לאמן מודלים גדולים ולבצע מו"פ פורץ דרך בעלויות וזמני תגובה מהירים, מבלי להיות תלויים בתשתיות זרות.

לפי הרשות, המסלול כולל מנגנון הקצאה יעיל וגמיש ומציע לחברות ולאקדמיה ודאות תפעולית, זמינות משאבי GPU ייעודיים, הסכמי שירות ותמיכה טכנית, לצד שקיפות תמחירית. בקשות יוגשו לשימוש מינימלי של 16 מאיצי B200 לתעשייה ושמונה מאיצים לאקדמיה, לתקופות של חודש עד שישה חודשים, כשהמימוש יחל לא מוקדם מהחודש העוקב לאישור הוועדה. במקרה שבו הביקוש יעלה על ההיצע, הבקשות יוערכו בהתאם לאמות המידה של המסלול - חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל עסקי, ערך מוסף למבקש ויכולות המבקש.

במקביל להשקת תשתיות המחשוב הלאומיות, קידמה הרשות בשנה האחרונה שורה של מהלכים משלימים במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית (תכנית תל"מ), שנועדו לחזק את האקוסיסטם המקומי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, צילום: חנה טייב

בתחום הדאטה פורסם קול קורא רחב היקף, ובמסגרתו נבחרו זוכים להקמת נכסי דאטה לאומיים, בעיקר בתחומי הבריאות והאגריטק, במטרה לאפשר גישה למאגרי מידע איכותיים לצורכי מחקר, פיתוח וחדשנות מבוססת בינה מלאכותית.

במקביל, הוצאו לפועל שתי תוכניות מרכזיות להרחבת ההון האנושי בתחום, תוכנית להסבת בעלי תארים מתקדמים לעולמות הבינה המלאכותית, ותוכנית להבאת מומחי AI מחו"ל (ישראלים חוזרים, יהודים וזרים).

כמו כן, פורסמו קולות קוראים להקמת ארגזי חול רגולטוריים, האחד בתחום החינוך, בשיתוף משרד החינוך, עבור חברות טכנולוגיה ישראליות לפיתוח ולבחינה של פתרונות בינה מלאכותית ללמידה מותאמת אישית בתוך מערכת החינוך הציבורית, בליווי רגולטורי ייעודי. קול קורא נוסף פורסם יחד עם משרד הבריאות, להקמת ארגז חול רגולטורי לטכנולוגיות בינה מלאכותית פורצות דרך בתחום הבריאות.

על פי דוח שפרסמה הרשותבשיתוף עם מכון ברוקדייל, ההייטק הישראלי מאמץ באופן מהיר ונרחב את הבינה המלאכותית הן ככלי עבודה והן כחלק מהמוצרים והשירותים המפותחים.לפי פרסום של סטנפורד, ישראל מדורגת בחמישייה הפותחת העולמית בהקמת חברות סטארטאפ בתחומי ה-AI ובגיוס כספים לחברות אלו. עם זאת, נדרשות גם השקעות מדינתיות בתשתיות המו"פ על מנת להבטיח את ההובלה גם בהמשך.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות:"תחילת פעילותו של מחשב-העל לשימוש התעשייה והאקדמיה היא צעד מרכזי בחיזוק תשתיות המו"פ לבינה מלאכותית בישראל. לאחר הקמת התשתית והפעלתה, אנו מאפשרים כעת לחברות ולחוקרים גישה ישירה למשאבי מחשוב מתקדמים באמצעות הקצאת מאיצים מוזלים. המהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון מודלים גדולים בישראל, להאיץ חדשנות תעשייתית ומחקרית, ולחזק את היכולת של ישראל להמשיך ולהוביל במרוץ הטכנולוגי העולמי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...