האם האינטרנט באיראן אי פעם יחזור? בימים האחרונים נדמה שזאת כבר לא שאלה כל כך מופרכת. איראן נמצאת כבר 10 ימים ללא אינטרנט - כאשר 92 מיליון אזרחים מנותקים משירותים דיגיטליים, לצד שיבושים בקווי הטלפון ובהודעות SMS.
בשמונה בינואר הממשלה במדינה ניתקה את האינטרנט, ככל הנראה במטרה לדכא את המחאה, למנוע ביקורת בינלאומית כלפי אופן הדיכוי של מפגינים וגם כדי למנוע התארגנות מחודשת. מאז, התושבים במדינה שרויים פחות או יותר בעלטה מוחלטת, כשרק מעטים מהם מצליחים ליצור קשר עם העולם החיצון. זאת, בזכות רשתות כמו סטארלינק או שימוש ב-VPN לצד שירותים מוצפנים.
שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י, הסביר באופן פומבי כי האינטרנט נותק בתגובה למה שהוא מכנה כ"פעולות טרור" דיגיטליות. אלא שבינתיים, הממשלה לא מסרה מתי צפויים שירותי האינטרנט לחזור, בעוד דיווחים חדשים מצביעים על כך שמאחורי הקלעים הרשויות עשויות לפעול כדי להגביל את הרשתות לצמיתות.
ב-15 בינואר אתר החדשות IranWire דיווח כי דוברת הממשלה, פאטמה מוהג'ראני, מסרה לעיתונאים שגישה לרשת הבינלאומית לא תהיה זמינה לפחות עד ראש השנה האיראני - שחל בסוף מרץ. אלא שלפי פרסומים היום (ראשון) ברשת ה-BBC, גופים כמו ארגון Filterwatch, המפקחים על הגישה החופשית לאינטרנט, מאמינים כי הממשלה מיישמת באופן חפוז מערכות וכללים חדשים - במטרה לנתק את איראן מרשת האינטרנט הבינלאומית.
"אין לצפות לפתיחה מחדש של הגישה לרשת הבינלאומית, וגם לאחר מכן, גישת המשתמשים לאינטרנט לעולם לא תחזור לצורתה הקודמת", נמסר מטעם FilterWatch, תוך ציטוט מקורות ממשלתיים אנונימיים, כך לפי ה-BBC.
בעוד סוכנות הידיעות הבריטית אינה יכולה לאמת באופן עצמאי דיווח זה או את עיתוי יישומו, עיתונאים שדיברו עם שלוחת BBC שבאיראן, מסרו כי נאמר להם שגישה לאינטרנט לא תוחזר בקרוב.
התשתית כבר קיימת: גישה בכפוף לרישום ובדיקה
הממשלה שמרה על שליטה הדוקה ברשת האינטרנט במדינה במשך שנים רבות, כאשר מרבית האפליקציות ופלטפורמות המדיה החברתית המערביות היו חסומות ממילא - כך לפי ה-BBC, כמו גם אתרי חדשות חיצוניים רבים.
עם זאת, אנשים רבים הצליחו לגשת לאפליקציות פופולריות כמו אינסטגרם באמצעות רשתות פרטיות וירטואליות (VPN), שכעת חוות שיבוש נרחב. פעילים למען חופש הגלישה באינטרנט בארגון Access Now, אמרו ל-BBC כי איראן השתמשה בעקביות בניתוקים כדרך להסוות אלימות כלפי מפגינים ודיכוי של השלטון - כך גם במהלך ניתוק רשתות האינטרנט במחאות של נובמבר 2019 וספטמבר 2022. השבתה דומה, כך נטען, הוטלה גם במהלך המלחמה בין איראן לישראל ביוני 2025.
לצד זאת, לפי ה-BBC, ההשבתה הנוכחית נמשכת זמן רב יותר מכל השבתה קודמת. בהצהרה פומבית בנושא, ארגון Access Now מסר כי שיקום מלא של הגישה לאינטרנט הוא צעד הכרחי. "הגבלת הגישה לשירותים חיוניים אלה לא רק מסכנת חיים, אלא גם מעודדת את הרשויות להסתיר ולהתחמק מאחריות בגין הפרות זכויות אדם", נטען.
נכון להיום, ה-HRANA (סוכנות הידיעות לפעילי זכויות אדם) מעריכה כי נרשמו יותר מ-3,300 מקרי מוות של מפגינים, כאשר יותר מ-4,380 מקרים עדיין נמצאים בבדיקה. כמו כן, דווח כי מספר המעצרים הגיע ל-24,266 בני אדם ב-187 ערים. המספר האמיתי של אנשים שנהרגו ונעצרו נחשב גבוה באופן משמעותי, אך בשל היעדר הגישה לאינטרנט לא ניתן לאמת את הנתונים באופן עצמאי.
במקביל, כבר עכשיו ישנם דיווחים לפיהם המחייה באיראן נפגעת מההשבתה, כאשר המסחר האלקטרוני נפגע במיוחד.
מטעם הפרויקט לניטור האינטרנט FilterWatch נמסר כי ההשבתה האחרונה מסמנת את תחילתו של "בידוד דיגיטלי" קיצוני יותר, ומעקב מוגבר אחר מה שנאמר, נשלח ונצפה ברשת האינטרנט באיראן.
אמיר ראשידי, מנהל אבטחת סייבר בקבוצת Miaan (שמובילה את פרויקט FilterWatch), אמר ל-BBC כי הוא מאמין שהרשויות נעות לעבר מערכת מדורגת, שבה הגישה לאינטרנט העולמי לא תהיה אוטומטית - אלא כפופה לאישור. למעשה, הגישה תינתן באמצעות תהליך רישום ובדיקה - כשלדבריו התשתית הטכנית למערכת כזו קיימת כבר שנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו