בשנים האחרונות, מדינות המפרץ משקיעות מיליארדים בתשתיות AI ומושכות את ענקיות הטכנולוגיה העולמיות, שבוחרות לשתף איתן פעולה במיזמי ענק. סעודיה, איחוד האמירויות וגם קטאר משתמשות בהון העתק שלהן במטרה למצב עצמן ככוח מרכזי בתשתיות הבינה המלאכותית העולמיות, וזה מתאפשר בזכות מעבר ממודלי ענק למודלים קטנים ויעילים יותר.
במקביל, מדינת ישראל עומדת בצומת: פוטנציאל טכנולוגי עצום מצד אחד, ומחסור חמור בתשתיות אנרגיה ותקשורת מצד שני, מצב שעלול לפגוע בה בהמשך הדרך.
דוח חדש של פירמת ראיית החשבון הגלובלית PwC מציג תמונת מצב של התנאים הכלכליים והגיאו-אסטרטגיים שהופכים את המזה"ת לשחקן מפתח בזירת ה-AI הגלובלית, באמצעות שילוב בין אנרגיה ירוקה וזולה, הון עתק, מיקום גיאוגרפי וקצב פיתוח דיגיטלי מואץ.
הדוח בחן את הפוטנציאל של מדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ הפרסי (GCC) - ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר, עומאן, בחריין וכווית - להביא למהלך שישנה את איזוני הכוח טכנולוגיים העולמיים ולייצר השפעה שאינה תלויה בנפט העשיר שלהן.
ניר זפקוביץ', השותף המנהל של "&Strategy" ישראל - זרוע הייעוץ האסטרטגי של PwC - מסביר בראיון ל"היום" מה נדרש כדי שישראל לא תישאר מאחור במרוץ ה-AI האזורי, ואיך מיקומה בלב "הברית הטכנולוגית המערבית" יכול להפוך אותה לשחקנית מרכזית בעידן ה-AI.
הדוח מציין את היתרונות הגיאוגרפיים של מדינות המפרץ כצומת בין אירופה, אסיה ואפריקה. האם יש לישראל פוטנציאל דומה לשמש כמרכז תשתיות AI אזורי?
זפקוביץ': "לישראל יש פוטנציאל אדיר בזכות שילוב בין גיאוגרפיה לטכנולוגיה. פרויקטים כמו Blue Raman (מערכת כבלים אופטיים תת ימיים ויבשתיים) הופכים אותנו לגשר דיגיטלי המחבר את אירופה להודו ולמזרח. מעבר ל'נדל"ן לשרתים', היתרון שלנו הוא האקו-סיסטם והטאלנט הישראלי שמייצרים ערך מוסף והופכים את ישראל למרכז אטרקטיבי עבור ענקיות הטכנולוגיה והמשקיעים".
מה ישראל צריכה לעשות כדי להתמודד עם צרכי האנרגיה של מרכזי נתונים ענקיים?
"אין פתרונות קסם, עידן ה-AI מחייב הגדלה משמעותית של כושר ייצור החשמל בישראל. צריכת החשמל של חוות שרתים בישראל צפויה לזנק מכ-0.5% כיום ל-5-7% עד 2030, ועדכון התחזיות של 'נגה' בנושא זה אינו מעודד.
"לכן, הממשלה והרגולטורים השונים, שכבר עשו צעדים חיוביים בנושא, צריכים לתמרץ ולקדם הקמה מהירה של תחנות כוח קונבנציונליות לצד אנרגיה סולארית ומתקני אגירה; נדרש 'מסלול ירוק' רגולטורי שיסיר חסמים, יקצר הליכי תכנון ובנייה ויאפשר ליזמים להקים תשתיות בלוחות זמנים קצרים. היכולת שלנו להוביל ב-AI תלויה כיום בקיבולת המגה-וואטים".
הדוח מזכיר שותפויות בין מדינות המפרץ לחברות עולמיות כמו גוגל ומיקרוסופט. האם אתה רואה פוטנציאל לשיתופי פעולה משולשים בין ישראל, מדינות המפרץ וענקיות הטכנולוגיה העולמיות?
"קיימים שלושה עוגנים מרכזיים שהופכים את ישראל לשותפה אסטרטגית פוטנציאלית: ראשית, יכולת טכנולוגית ו-IP - מרכזי הפיתוח בישראל עומדים מאחורי רכיבים רבים בשרשרת הערך של ה-AI; שנית, ביקוש מקומי מסיבי - ישראל היא לא רק מרכז פיתוח, אלא שוק יעד משמעותי, כולל ביקוש מצד מערכת הביטחון, הממשלה והמגזר הטכנולוגי המקומי המושכים את ענקיות הטק להשקיע כאן; העוגן השלישי הוא גישה ליכולות ונתונים ייחודיים שקיימים רק בישראל, בדגש על מערכת ביטחון פעילה המטמיעה AI בתנאי אמת ומערכת בריאות ריכוזית עם מאגרי נתונים".
איך חברות ישראליות יכולות להוביל בפיתוח ואופטימיזציה של מודלי AI קטנים ויעילים?
"היתרון הישראלי טמון בחדשנות בכל שכבות הטכנולוגיה. המומחיות המקומית מאפשרת אופטימיזציה ברמת השבב, כמו גם פיתוח מודלים ייעודיים וממוקדים למשימות ספציפיות.יש מקום לפתרונות 'Sovereign AI' (בינה מלאכותית ריבונית, רב"ל) ישראליים, והצורך בהם אף גובר לנוכח הרצון לשמור על עצמאות דיגיטלית וביטחון לאומי. תשתיות מחשוב מקומיות יאפשרו לישראל להבטיח שליטה מלאה בנתונים ובטכנולוגיות קריטיות מבלי להסתמך על גורמים זרים".
בהתחשב ביתרון הגדול של ישראל בתחום הסייבר, איזה תפקיד ישראל יכולה למלא באבטחת תשתיות AI אזוריות? האם אתה רואה ביקוש למומחיות כזאת?
"התפקיד של ישראל בתחום הוא נגזרת ישירה של המורכבות החדשה שעידן ה-AI מייצר. מרחבי התקיפה השתנו והיום, לצד הגנה על השרתים, אנחנו עסוקים גם בהגנה על שלמות המודלים (Model Integrity) ועל מניעת מניפולציות בנתונים. המומחיות הישראלית בסייבר רלוונטית גם באבטחה שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית וגם בפיתוח פתרונות להתמודדות עם איומים ייעודים לעולם ה-AI.
"הביקוש למומחיות הזו ניכרת במספרים: תעשיית הסייבר גייסה כ-4.1 מיליארד דולר ב-2025, ומרבית האקזיטים בשנים האחרונות התרכזו בתחום זה".
הדוח מדגיש את חשיבות כבלי התקשורת התת-ימיים. האם נדרשות השקעות משמעותיות נוספות בתחום?
"מעמדנו כצומת בינלאומית התחזק, אך כדי להקים מרכזי נתונים בנגב או בצפון, חייבים רשת סיבים פנימית מהירה ובעלת יתירות גבוהה. נדרשת השקעה ממשלתית שתבטיח שכל נקודה אסטרטגית בארץ מקושרת ברוחב פס עצום לנקודות הנחיתה של הכבלים הבינלאומיים".
מה ישראל צריכה לעשות כדי להתחרות מול מדינות המפרץ על השקעות של חברות ענק בינלאומיות?
"התחרות היא על Time to Market. כפי שאמר מנכ"ל מיקרוסופט לאחרונה, המחסור באנרגיה ובתשתיות מוכנות (Warm Shells) הפך לחסם גדול יותר מהמחסור בשבבים. כדי למשוך את ענקיות הענן, ישראל חייבת לייצר ודאות רגולטורית, להסדיר רכישת קרקעות ושינוי ייעוד במהירות ולהבטיח חיבור מיידי לחשמל. אם לא נספק את התשתית הזאת בלוחות זמנים תחרותיים, ההשקעות פשוט ילכו למקומות אחרים".
לסיכום, האם אתה רואה את ישראל כמתחרה של מדינות המפרץ על תשתיות AI, או כשותפה משלימה? איפה בדיוק המקום של ישראל ב"דרך המשי הדיגיטלית" שמתוארת בדוח?
"כדי להבין את המקום שלנו, צריך להסתכל על מה שקרה ממש לאחרונה: הממשל האמריקני שרטט את הגבולות הדיגיטליים של העולם, וישראל נמצאת בלב הקונצנזוס של ה-Pax Silica - הברית הטכנולוגית המערבית. המעמד הזה מעניק לנו הזדמנות היסטורית, אך כדי למנף את הפוטנציאל יש צורך במיקוד ממשלתי אדיר, ואנחנו אכן רואים מספר צעדים משמעותיים שמקודמים: החל מהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, דרך פעילות המטה הלאומי ל-AI, ועד לעבודת ועדת נגל לגיבוש אסטרטגיה לאומית כוללת.
"בעידן שבו ה-AI הוא תשתית לאומית לכל דבר, הממשלה והרגולטורים צריכים לפעול בסנכרון מלא לאורך כל שרשרת הערך, משבבים וחומרה, דרך אנרגיה ועד לאפליקציות קצה. המטרה אינה שהממשלה תנהל את הטכנולוגיה, אלא שהיא תסיר חסמים ותבטיח ודאות שתאפשר למגזר העסקי ולמשקיעים לרוץ קדימה.
"אם נשכיל למנף את הנכסים הייחודיים שלנו ולהעמיד את התשתיות הנדרשות, ישראל לא רק תשתלב במפות הדיגיטליות העולמיות - היא תהיה חלק מהמדינות שמשרטטות אותן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו